אז מה נספר עליך, הרב אלירו היקר? זה היה אחד הכינויים שנתת לעצמך. בכל פעם שהגיע מייל ממך, ראינו את כתובת המייל על המסך: eliro, קיצור של "אלינתן" ו"רוטשילד". לפעמים גם חתמת כך על מכתביך: אלירו. ובעצם, היו לך כל מיני חתימות. לפעמים היית מסיים ברשמיות: א. רוטשילד. לפעמים חתמת בכינוי שכלל את שמך ואחד משמות החיבה הפרטיים שלך לבתך, הרבנית. ולפעמים לא חתמת, אלא השארת שרבוט קטן, כמעט בלתי מורגש, של איש.
ופעם כתבת: "ימימה היא מיוחדת. היא מלמדת מוסר אבל לא עם דמעות ותוכחה אלא עם הומור וצחוק – וזה חתונה של פלפל עם גפילטע פיש". וחתמת: "מאיש מלא גפילטע פיש".
והכי התרגשתי כשהיית חותם בשתי מילים: אב גאה. 
כי באמת היית כל כך הרבה דברים. בן אדם עם היסטוריה מדהימה. עשית מעשי הצלה הרואיים במלחמת העולם השנייה. הקמת רשת תלמודי תורה במרוקו. אפילו התחתנת שם עם בת הרב – אתה, שבאת ממשפחה יקית-שוויצרית! החתרנות!… והיית תלמיד חכם ענק שלא מפסיק לשאול, לשאול ולשאול. וגם היית יד ימינו של הרב יששכר מאיר בישיבת הנגב. היית כל זה, אבל במכתבים שלך אלי, לפני הכל, היית פשוט אבא גאה.
ועל זה אני רוצה לכתוב כאן, כי אני יודעת שהרבנית תרצה להספיד אותך במלוא הכבוד והתפארת. אז אני אספר רק על מה שאני ראיתי. איזה אב גאה היית לרבנית ימימה מזרחי, או כמו שקראתם לה בבית, ג'מימה, ושלל כינויים עם ניחוח של חו"ל. "גם במקצוע שלי ימימה מנצחת אותי. נצחוני בניי ובנותיי – אשרי לי, אשרי ימיי", כתבת, כשהיא הלכה ונתגלתה. לעולם לא תדע עד כמה הגאווה והשמחה שלך בדברי התורה של הרבנית – והאופן שבו הבעת אותן – לא היו מובנות מאליהן בכלל, ונתנו לי כזאת שמחה וכזאת ברכה וכזאת תנופה בעשייה.
מהרגע שהכרתי את הרבנית ימימה, שמעתי גם עליך. היא תמיד סיפרה על אבא שלה בחום ובהערצה. ותמיד הביאה אותך כדוגמא אבל לא סתם דוגמא; של תורה! באחת הפעמים שנחרטו בזיכרוני, הרבנית תיארה אותך כהתגלמות חיה של המילים "אֶבלו בליבו ומִצהַלתוֹ על פניו". בן אדם לא צריך להחצין את כל מה שהוא מרגיש, היא אמרה. הסביבה לא אמורה לספוג את הכל. צריך להתחשב. ואתה, כשבגופך מקננת המחלה הנוראה, לא נתת לסביבתך לסבול. אבלך שמור איתך פנימה, אבל בעיניך ועל שפתיך בת-צחוק קבועה. שרק הקרובים ביותר ידעו את גודל הכאבים שאתה סובל, את הייסורים שעברת, את הדאגות שמן הסתם היו לך. אין לרבנית סיפורי מופת על שמך, אבל ללא ספק, עשית מופת עם עצמך. אז הנה, השיעור הזה לגמרי התנחל אצל ילדיך וביתר שאת אצל הרבנית, בתך, שפשוט לא מסוגלת שלא להתהלך במאור פנים, ונושאת ומפיצה תמיד בשורה אופטימית של אמונה.
וכמה השתאיתי לגלות עד כמה אתה חרדי. חרד לדבר ה', במובן העמוק והפשוט של הביטוי ולכן לעולם לא חלק מהעדר. איך גידלת יחד עם רעייתך תרצה את כל הילדים עם המון צניעות, ענווה ומעשיות. ועם המון המון תורה. יישמת בביתך את גישת הרב שמשון רפאל הירש, של תורה עם דרך ארץ, והענקת לילדים השכלה מפליגה, מבלי להתפשר לרגע על הלכה. כנראה בגלל זה זכינו ברבנית שיודעת לפנות לכל אחת ואחת כלשונה, ולא נבהלת ולא מתבלבלת משום דבר. השבוע היא סיפרה לי שכנזקקה לאומץ מיוחד בשביל להביע חידוש או רעיון קצת נועז, תמיד שאלה אותך קודם. רק אנשים נדירים כמותך מסוגלים לתת לתורה כאלה כנפיים חזקות.
אני לא זוכרת מתי בדיוק הצטרפת לרשימת התפוצה שלנו, ומתי בכלל שמעת שיש "דפים" שמבוססים על שיעורי התורה של בתך. הדברים קרו מהר בשנים הראשונות של פרשה ואישה. ואז, התחילו להגיע ממך מכתבים! ואימיילים! מי היה מאמין – שאני אקבל כל כך הרבה מכתבים מלאים בהכרת הטוב ובמילים טובות. לא האמנתי כשהמכתב הראשון הגיע. והלא יאומן השני הוא, שכתבת ושלחת באופן קבוע. כל כמה חודשים מכתב עם חיזוקים ופידבק מפורט. זה היה חשוב לך. ותמיד על נייר מכתבים רשמי שלך, עם שמך ושם רעייתך וכתובתכם וגם מקום העבודה.
כדרכו של אדם כל כך משכיל, כתבת תמיד בשתי שפות לפחות: עברית עם לטינית, אנגלית, צרפתית… ואיך פירטת את כל מה שאתה אוהב בתוך דפי פרשה ואישה. וכתבת, שוב ושוב, עד כמה אתה מעריך את זה שלרבנית יש עורכת צמודה. "second" קראת לי. מספר שתים. "תודה ל-second הנאמנה". ושבזכות כל העבודה הזאת, אפילו אתה, שלא יכול להגיע לשיעורים של הרבנית, יכול להקשיב לה וללמוד ממנה ואפילו… אני הייתי האחראית למפגש הבלתי אמצעי שלך איתה, גם כשבפועל הייתם רחוקים איש מבתו: "היא כבר לא סמוכה על שולחנו של אבא, אבל לכל הפחות אני נפגש איתה כל יום ה', כשאני מקבל את פרשת השבוע". והיא, מצידה, שלחה לך כל השנים מסרים אוהבים דרך דפי השיעור: "יקרת, תכתבי כך וכך על אבא ואמא שלי… אבא קורא כל אות".
"אני ועשרות שומעיי ותלמידיי מקבלים כל שבוע עוד נשמה יתרה בדמות המלאכית ימימה. בבית הכנסת שלי כמעט רוב האנשים מתווכחים בהתלהבות על הגישה המיוחדת שלה, שיודעת להחשיב בעינינו עוד יותר את נשותינו. אין כמו ימימה להחזיק כבוד לנשים – ועל ידי זה גם לבעליהן". כך כתבת, אבל אם יורשה לי, אני יודעת שלא חידשנו לך דבר וחצי דבר על כבוד כלפי נשים. הרבנית חוזרת ומספרת איך עבורך נשים, ומעל הכל רעייתך תרצה, היו קודש קודשים.
ופעם כתבת בעקבות אחד השיעורים שעסקו בתפילה: "ואני, סופר-יקה, רודף הפשט ומעריך של ההיגיון המוחלט, למדתי קצת להתפלל יותר בכוונה". נו, באמת, רבי אלירו… איזו ענווה לכתוב כך! והמשכת: "ואני רואה ממש איך תפילותינו מביאות עלינו ברכה רבה".
והכי מצחיק: שלחת צ'קים. לא רצית להיות חייב. כמו כל יתר המנויות שלנו, רצית שיהיה גם לך מנוי אמיתי. ואיך "התלוננת" על שמעולם לא הפקדתי ולא פדיתי אפילו המחאה אחת שלך. אבל במלוא הכבוד, כבר נתת את הדבר הכי יקר, את הרבנית ימימה מזרחי ומה שייך פה צ'ק בכלל.
"עבודה נפלאה את מספקת כל שבוע ומהר לשים סעודה מעודדת לפנינו כשולחן ערוך", כתבת. "איפוא בשמחה אשלם את נדרי. כה תעשי וכה תוסיפי!" ואף אתה הוספת, כהרגלך, המחאה. המשכת לשלוח מעטפות מלאות מחמאות והמחאות, כי מבחינתך זה היה הדבר הכי הגון והכי נכון לעשות ואני המשכתי לא-להפקיד, כי מבחינתי זה היה הדבר הכי הגון והכי נכון לעשות. ואני חושבת שזו תמיד היתה נקודת מפגש מקסימה בין שנינו, שני אנשים שמעריכים. אתה מעריך עד אין קץ את התורה של הבת שלך (ואת מי שמעביר לך אותה). ואני – מעריכה גם, וככה נפגשנו באמצע, כשכל אחד רוצה לגמול לאחר ככל שידו משגת.
השבוע, בשבעה שלך, הראיתי לרבנית את כל המכתבים שלך וכמה שהיא צחקה מאוסף הצ'קים שאני שומרת עוד משנת תרמפפ"ו. "תפקידי אותם מיד!" ציוותה עלי בצחוק גדול.
כך למדתי ממך, ישירות, על הוקרת תודה והכרת הטוב, וזו מתנה יקרת ערך. למדתי ממך על משמעותה של אהבת תורה – ממש כאילו התורה היא בת. כי בפשט הכי פשוט, באמת אצלך התורה נהייתה לבת והבת נהייתה לתורה.
הפרשנות האקטואלית המרעננת של הרבנית שימחה אותך מאד. "ותמיד מרגישים מתן תורה – 'היום'. אקטואלית! ורואים איך התורה פונה לכל אחד בכל זמן. גם גלעד שליט, גם עיר האוהלים, גוש קטיף ומיתת הצדיקים, נפילת הדיקטטורות ונחמה לאלמנות הכרמל, סיפורי אהובה הקטנה מבית מזרחי וכבוד לגדולי הפוסקים שלנו וגם לפעמים תיאורים של אשתי ושלי, זיכרון נעורים – ליכי מילתא דלא רמוזא באורייתא של ימימה". וגם אתה היית מעורה בעניינים. "גם לך יש חלק גדול במוניטין של פרשה ואישה", כתבת לי, אחרי שהעליתי סרטון בסגנון התוכנית מסטר שף. "יש לך את הכריזמה של אייל שני ממסטר שף, אבל לא את חובותיו, ברוך השם".
וכמה נהנית מהכישרון המופלא של בתך ללהטט עם מילים, עם השפה העברית, לחצוב חידושי תורה מתוך אהבת השפה. ואני, דרך מכתביך שלך, הבנתי מאיפה הרבנית ירשה את הכישרון הזה. באיזו שפה עשירה החמאת לשיעורים! "זה כלי ואנווהו", כתבת לי פעם בפרפראזה על הפסוק הידוע, כמחמאה על הכלי-שאני, כלי להעברת המסר הימימי. כמה שיחקת עם השם שלה, ובכל מיני שפות. למשל: "בראבו, גברת יקרת, על שהבאת לנו ימים לא כל כך נוראים", כתבת בפרפראזה על השם ימימה. בכזו שפה עשירה החמאת על חידושי התורה.
ותמיד עם קריצה: "התיאור הנוגע של ימימה על עוקד, הנעקד והמזבח, הפיוט של אבו-עבאס, שבעצמו מבכה על רעייתו שלא מפסיקה לבכות על בנה שלה. התיאור של אימהות בוכות ומתאבלות… אם לא הייתי כזה אשכנזי, הייתי בוכה כל כך". הקריצה הזו, אב גאה, כבר נהייתה לסימן ההיכר של בתך.
כל מילה קראת. כל שבוע. אני זוכרת שפעם שלחת מייל: "מה קרה שהשיעור כבר לא מגיע? מדוע יקופח אב גאה?" היתה איזושהי תקלה ואתה דרשת להמשיך ולקבל את השיעור ולא להפסיד אפילו שבוע.
וכשהוצאנו את היומן השנתי! אוהו, איך חגגת. קראת לו "היומימן". "כל יום אני נהנה מהיומן הנפלא שלכן! היומימן הוא מוגש בצורה מושכת, מסקרנת, רב גונית, מועיל ושימושי ביותר. יש צורך בו בכל בית יהודי. מטעמים לכל אחד, הומור, חומר למחשבה, מוסר השכל, אהבה לשם ולבני אדם. ימימה מספקת את החומר העשיר. יקרת את הצורה. מקורי, אסתטי, יהודי – הפטנט שלכן. ואם יש לכן כישרון לשיווק כמו שיש לכן כוח לערוך ולהגות, זה יהיה הצלחה כלכלית כשם שהוא הצלחה רוחנית. החודש הזה יהיה לכן!" השבוע, כשנברתי באימיילים ובמכתבים, גיליתי שרכשת בעצמך שבעה יומנים.
לא היה אספקט אחד בעבודה שלי שנעלם מעיניך. אפילו על הלוגו של פרשה ואישה הגבת: "אני אוהב את הלוגו שלך! כל כך פשוט וכל כך רב-משמעי! religion is beautiful!"
וכמה התרגשתי כשהרבנית סיפרה לי, שבשיחות ביניכם אתה אומר עלי, בהתלהבות, במלעיל, בעגה אשכנויזית: "אמת, היקרת הזאת!"
מי היה מאמין שאדם יכול ככה להאריך ימים כשמחלת הסרטן מקננת בגופו. עשרים שנה אתה היית חולה! ואני הייתי לחוצה: שרק נזכה לשמח אותך עם ספר. שרק נזכה לשמח אותך עם ספר. נורא השתדלתי להוציא ספרים כדי שאתה תספיק. תמיד רציתי שאבא של הרבנית יספיק, רק שאבא של הרבנית יספיק. הרי זו היתה משאלתך – שנוציא ספרים.
וכך יצא היומן הראשון שלנו לשנת תש"ע וכך יצא פנקס הצמיחה וכך יצא הספר פרשה ואישה. וכך יצא הספר כמים ליבך, העיקר שאבא של הרבנית יספיק. ועוד שני יומני שנה וברכותיה, לתשע"ז ולתשע"ח, גדושים בדברי תורה נשיים וברוך השם, בזכותך הספקנו. כל ספר עלה לנו בדם, יזע ודמעות אבל כמה רצינו להספיק, לכבודך.
היומן האחרון שלנו יצא מבית הדפוס בקיץ האחרון, כשאתה כבר היית מאושפז, ובמצב לא הכי. צלצלתי לרבנית מבית הדפוס. "אני בדרך אליך", אמרתי לה. "יש לי בבגאז' יומנים טריים, הישר מהמכבש!"
"בסדר יקרת, תשאירי לי את זה בבית, אני הולכת לאבא".
"לא לא לא! את מחכה לי! אני מביאה לך יומן בשבילו".
והרבנית חיכתה לי. אתה קיבלת את היומן הראשון. התביישתי לכתוב לך הקדשה, אבל הכל היה מוקדש לך, בשבילך ולכבודך.
אחר כך הרבנית תספר שהיא הגיעה אליך והגישה לך את היומן. פתחת אותו, קראת באחד העמודים, סגרת ואמרת לה: "ניחמתיני".
וזה מה שהרבנית הכי בעולם רוצה ויודעת לעשות: לשמח ולנחם. איך ידעת? אתה הראשון שידע להתנחם ולשמוח בתורה של הרבנית ובעצם כמה אני רואה שהיא שלך וממך.
אני רוצה להודות לך על כל מה שנתת לי. ולבקש סליחה שציערתי אותך לפעמים. ביקשת שאני קצת אפרט במראי המקום מיהם בעלי הספרים, מיהו ה"שפת אמת", באיזו תקופה הוא חי ואיפה. מיהו הרבי מפיאסצנא. "יש לי חלום", כתבת. "אבל אולי זה יותר מדי לבקש. לא רק לצטט את המקורות (כמו שגם את עושה כל כך יפה), אלא גם לציין מיהו הפרשן ובאיזו תקופה הוא חי. הכנתי רשימה של כל הגדולים, ספרדים ואשכנזים, ואני מצרף אותה לכאן, לשימושך". ואכן צירפת טבלה מסודרת ומושלמת ובה סיכמת הכל. וסליחה, רבי אלירו, שלא הגעתי לזה. בכל שבוע אני עורכת את השיעור בלחץ אטומי של זמן. אני יודעת שאתה לא כועס. מעולם לא כעסת. תמיד היית גאה עד אין קץ.
סליחה שחיכית שנצלצל וניקח ממך פרטי אשראי. אני יודעת שרצית להיות מנוי מן המניין, אבל יש גבול :).
סליחה על כל הספרים שעוד לא הספקתי להוציא. אבל אנחנו נמשיך ונשמח אותך גם הלאה.
כבר לא תכתוב לי מכתבים. אבל אני ארגיש את הקריצה ואת החיזוקים שלך, אין שלא. בכל שיעור ושיעור של הרבנית, בכל חידוש-תורה, בכל משחקי לשון, אתה נמצא. בכל מאור פנים, בכל צחוק ודמעה. כמה אני רואה את הבת-צחוק שלך על פניה של הרבנית (ובכלל אתם דומים כשתי טיפות יין. מדהים). אתה חי לנצח דרך המילים שכבר נכתבו אצלנו ודרך המילים שעוד יינבעו מהרבנית ואין לי ספק שעכשיו, בזכות, שערים גדולים נפתחים עבורנו, ועבורה, בשמים.
אדם קטן מידות וכל כך ענק מידות. חיים של עמל, עמל עמל. ותורה תורה תורה והעמקה העמקה העמקה. והשילוב המורכב והנדיר בין הכל.
נוח בשלום על משכבך, אב גאה
ממני,
"אמת-היקרת-הזאת"
147 Responses
אוי איזו אבידה לעולם התורה צירוף של ענווה ובקיאות
קודש קודשים
אך ברוך השם ישב עם קדושי עליון באור התורה הקדושה עם מלך מלכי המלכים וילמד תורה כפי שאהבה נפשו באור השכינה הקדושה בעולמות העליונים אשריו ואשרי יולדתו
הנחיל תורה לאלפי אלפים דור חדש שזכה להתגלות הקודש מצדיק קדוש עליון שכזה
מטושטשת….דמעות בעיניים
בס"ד
יקרת יקרה !
היה ברור שהרב רוטשילד הוא יקר ומיוחד
אם זכה לבת כמו הרבנית שתחי ושאר המשפחה
אבל מהכתיבה המיוחדת שלך מצליחים להכיר את אישיותו המיוחדת גם כשלא הכרנו בכלל ואשרייך שזכית !
אנא מסרי תנחומיי הכנים לרבנית והמשפחה היקרה ובלע המוות לנצח
אמן !
מרגש עד מאוד! וואו! אדם גדול! נשים גדולות…
המשיכו לזכות אותנו…
שלא תדעו עוד צער!!!!
תודה רבה לך יקרת שסיפרת לנו מעט על הצדיק המדהים הזה! אני ממש בוכה כאן מעצב, התרגשות ותחושת החמצה ענקית.
ה׳ ינחם אתכן!
וואו, איזה מילים, איזה רגש, הדמעות זולגות, איזו הערכה אחד לשניה.
ממש גאה בך על שכתבת את במכתב, יקרת, זה לא מובן מאליו קשרים כאלה ויישר כח .
ושלא תדעו צער.
מרגש עד דמעות
כמה ניתן ללמוד מהמילים שלך
על אדם שלא הכרתי כלל
אני מתפללת שאוכל לקחת עימי את מידת הענווה והפשטות מהדמות המופלאה הזו
וכמה אדירה הרבנית ימימה וכמה מיוחדת
ומתאימה עצמה לכל הקשת של עם ישראל
מן השמם תנוחמו
תודה רבה על השיתוף.
כל כך מרגש וכל כך מיוחד!!
מרגש! את כותבת מקסים ובמכתב אחד נותנת קווים לדמותו היפה
ורקע לדמותה המאירה של הרבנית..
חבל על דאבדין..
טוב שיש לנו אותך שנותנת לנו להתמלא גם כן!
תמשיכו לזכות ולהרוות את הרבים (הרבות)
כתיבה מדהימה ומרגשת עד דמעות.
תודה רבה ליקרת היקרה על השיתוף.
וכן תודה על עבודת הקודש שאת עושה
ולהיות מס. 2 לרבנית זה ממש עזר כנגדה…
תבורכו מאת השם יתברך ותמשיכו לעשות חייל.
זכותו של הרב האב היקר תגן בעד כל עם ישראל.
וואוו ריגשת אותנו משש !!! כל הכבוד לך יקרת…
כל כך רציתי לשמוע על אביה של ימימה זכרונו לברכה, וכתבת בצורה ככ יפה . קשה לי לשמוע על הפטירה שלו מהסיבות האלה… נשמע שהוא ממש היה צעיר ברוחו ברור ונעים הליכות.
אני לא אוכל להגיע לנחם לצערי אני גרה בחו״ל
מסרי לרבנית תנחומי.
תודה והשורות טובות . תמר
יהי זכרו ברוך
יקרת תודה על השיתוף ממש מרגש ומזיל דמעות
תנוחמו מן השמיים
מרגש למדי…………….
מרגש, מעלה דמעות!!!
אדם יקר!!
איזו הכרת הטוב מדהימה הייתה לו אלייך יקרת.
איזו אישיות מקסימה ומיוחדת
היה הרב אלינתן רוטשילד ז"ל.
כמו ש.כתב המשורר הלאומי.
ח.נ. ביאליק.
"אם יש את נפשך לדעת את המעיין
ממנו שאבו…….
פה אנו רואים את הרבנית ימימה
מאיזה מעיין חיים שאבה את
חוכמת חייה..
תהא נפשו צרורה בצרור החיים.
והרבנית שלנו תתחזק ותמשיך במפעל חייה.
מהממת שכמוך.
אני לא מצליחה להמשיך לקרוא כי העניים מלאות בדמעות…
בקרוב נראה בתחיית המתים ובבניחן בית המקגש
תנחומיי לרבנית הנפלאה והמתוקה מדבש ….
את כזו ענקית , ולכתוב ולהביע את גדולה!
כל כך מרגש לקרוא , מהיכן יצאה כזו ענקית בתורה
אני מעריצה שלה ואוהבת את הרבנית עד בלי די -הדרך של הרבנית מיוחדת להפליא
איזה תוכן יש לקחת לחיים , וכעת הוא ימשיך שם משמיים
צדיק גדול וענו
מרגש ומרשים..איזה אבידה
המקום ינחם אתכם מש' רוטשילד
אני יושבת קקוראת ובוכה. איזה זכות היתה לך!
אסתי ברמן
אין מילים.
משמים תנוחמו!
תודה ורדה! בשורות טובות
יקרת
יקרת יקרה, וגם רבנית ימימה,
שולחת את השתתפותי בצער פטירתו של הרב רוטשילד, אביה של הרבנית ימימה.
קראתי בהתרגשות רבה את דבריך כאן יקרת, ואני רוצה לספר על 2 מפגשים שלי עם הרבנית, (היו יותר כמובן, אבל בהקשר של דבריך),
לפני שנים, כשהרבנית היתה כבר "כוכב" בציבוריות הנשית כאן בארץ, אני עדין לא מאד התחברתי לסגנונה, ושמעתי יותר את צורת הדיבור שלה, ופחות את תוכנם, ולכן לא אהבתי לשמוע אותה. לא הקשבתי מספיק לעומק הדברים…. אולם, במפגש שהתקיים לכבוד יום הולדתה ה40 של אחותי, (טלי נאומבורג),שהיה חודש אחרי שאבדה את בנה בתאונת דרכים. הוזמנה הרבנית לתת שיחה לבנות המשפחה. והחלטתי, לערוך מעין "מבחן" לרבנית. (אני ממש מתבישת לכתוב את זה היום….). ושאלתי אותה מה מקור האמרה ששמעתי זמן מה לפני כן, ולא ידעתי את מקורו: "אבלו בליבו וצהלתו בפיו", כמובן שהיא מיד שלפה לי את המקור ממדרש מגילת אסתר. ואני התפעלתי כ"כ מהתשובה, שניתנה בשליפה. מתוך ידע ענק, והכרת מקורות אדירה. כיום, אני רואה שהיה זה משפט מכונן בביתה של הרבנית ימימה. מדהים.
המקרה השני היה בימי מלחמת צוק איתן. הבאתי את הרבנית אלינו לישוב, מיתר, לנחם משפחה שבנה נפל במלחמה. ושוב, שאלתי אותה שאלה שניקרה בראשי זמן רב ולא מצאתי עליה תשובה: למה כשמנחמים אומרים "שלא תדעו עוד צער", הרי דוקא מעכשיו הם רק מתחילים לדעת צער… איזה הגיון יש במשפט זה?? והרבנית, בעונק יריעתה וידיעותיה, מיד ענתה לי: ידיעה= חיבור. והניחום הוא, שלא תתחברו לצער, ולא תתנו לאבל להשתלט עליכם. אלא, למרות ומתוך הצער, תמשיכו לדבוק בחיים. דברים מקסימים ומדהימים, שכ"כ נוגעים ללב, וכ"כ מתאימים בדיוק לימים אלה.
אני מאד מצטערת שלא אוכל לבוא לנחם את הרבנית, כי ידוע לי עד כמה היא עושה מאמצים לבוא לנחם כל משפחה בכאבה ובאבלה. ולא חוסכת זמן והשקעה בכך. וכמה דבריה מנחמים את כולם. גם בארוע עליו סיפרתי, היא היתה במעון בהופעה, ובסיום ההופעה בשעה 22.00, רצתה לבוא למיתר. לניחום. בניגוד לדעתה של אסנת, ולמרות שההסעה המוגנת לא רצתה לעשות נסיעה זו. היא באה איתי, במכוניתי, למיתר, הגיעה מאוחר מאד, אבל מספר הדקות שדברה עם אמו של החייל, (אסנת רוזנטל), היו משמעותיות לה עד היום, היא זוכרת אותן כמנחמות ומעודדות באופן בלתי רגיל.
גם כשאנחנו עברנו את הפיגוע בו נרצחו אביה ואחיה של כלתי שרה תחיה, הרב יעקב ונתנאל ליטמן הי"ד, (בעוד יומיים האזכרה).גם באה הרבנית לנחם, וגם השתתפה בחתונה כעבור שבועיים. וכמובן, שוב, אלופת המנחמים.
אני מאחלת, שמידות החסד והכוחות שלה יעמדו לה גם להתגבר על אבלו של האבא. ואני שולחת מכאן את תנחומי. שלא תדעו עוד צער.
אוהבת, מוקירה ומעריכה עד מאד. הניה ביגל. מיתר.
הניה יקרה, תודה ענקית על המכתב, מעבירה כמובן לרבנית. אז כן, "אבלו בליבו" זה , מבחינת הרבנית, ציווי מפורש, והיא עצמה הולכת איתו מאד קרוב ללב – לאור הדוגמא של אביה עליו השלום.
באופן אישי קראתי את מה שכתבת והכל הדהד לי מוכר. הרבנית דיברה על אסנת רוזנטל, ועל הביקור אצלה. וכמובן, השבעה שלכם – לשם אני התלוויתי לרבנית וזכיתי לראות איזו אישה נדירה *את*. מלאת תעצומות ואמונה.
אמן ואמן על ברכותייך, והמברכת תתברך,
חיבוק גדול
יקרת
מדהים, מרגש.
נשמתו וזכותו תגן בעדנו.
דימעה בעיני, סיכום מופלא של שנות חיים שיש המון המון ללמוד מהם.
יישר כוח יקרת היקרה, תזכי למצוות ולחיים ארוכים, טובים ומלאי עשיה לכולם.
אני תמר קופר, שקוראת כל מילה, ואודה ולא אבוש, אפילו לומדת בע"פ משחקי לשון והרבה דעת ותבונה.
ואווווווווו מרגש עד דמעות אשרינו שזכינו
מדהים ומרגש עד דמעות. אין ספק שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ. וברור שרבנית כזו מיוחדת עם אהבת ישראל ענקית שכזו גדלה בבית מיוחד.
שולחת לרבנית ימימה ומשפחתה את תנחומיי ומוסרת להם שלא "ידעו צער" כמו שהסבירה שלא יתחברו לצער ושתמיד שמחת החיים תהייה נחלת ביתם.
תודה טלי יקרה! אכן, כפי שכתבת, קשה לי להאמין שהרבנית תתחבר לצער, היא בוודאי תתחם ותצמצם אותו ורק תשאב ממנו תעצומות בשביל כולנו. מוסרת לרבנית את תנחומיך. תודה לך, בשורות טובות!
יקרת
ב"ה יום ז"ך בחשוון התשע"ח. לרבנית ימימה ולרבנית יקרת היקרות, העיניים זולגות דמעות והלב בוכה יחד איתכן על הרב אלינתן רוטשילד ע"ה זיע"א, וביום הזה, ז"ך בחשוון, הבכי שלי הוא כפליים, גם על אביה של הרבנית וגם על אבי-אבינו, חיים אלעזר ע"ה בן יעקב וגולדה הי"ד, שנלקח מאיתנו ביום הזה לפני 22 שנים…. והגעגועים ממשיכים עד היום הזה…שלא תדעו עוד צער ושלא נדע עוד צער לעולם, מן השמיים תנוחמו וכולנו, ובבנין ציון ננוחם כולנו בקרוב ממש. אמן ואמן תהא נשמתם צרורה בצרור החיים. חזקו ואמצו, בשורות טובות תמיד.
אילנה יקרה, מתוקה שאת, מאחלת לך שתזכי להרגיש את נוכחותו המיטיבה של אביך באלפי שמחות בחיים! שהגעגועים תמיד יקשרו ויחברו ביניכם (כמו שהרבנית אומרת: געגוע זה מגע הדדי; גע-גע). אמן על ברכותייך, והמברכת תתברך! ובשורות טובות, בארגזים!
יקרת
הצלחת מאוד לרגש אותי
מילים שיוצאות מהלב נכנסות אל הלב
איש גדול אבא גדול והפירות לא נופלים רחוק מהעץ. אישה גדולה רבנית ענקית
תודה שזכינו לרבנית כזאת בדור שלנו תודה לך האבא של הרבנית יהיה זכרך ברוך.
תודה טלי מתוקה על הכל. על העצים והפירות ועל המילים החמות.
חודש טוב ומבורך, שנזכה להרגיש בו את נוכחותו הטובה של הרב אלינתן רוטשילד בכל כך הרבה ניסים.
יקרת
אין מילים מדהים!!
זאת זכות ענקית להכיר איש כזה
אתמול הייתי אצל ימימה ואמרתי לה
שזה מעורר קנאה לחיות לצידו של אבא כזה
ענק שבענקים
יהי זכרו ברוך
תמר, צודקת – אכן מעורר קנאה ופתאום חשבתי: אולי לכולנו יש אבות ענקיים? רק שאנחנו לא שמות לב מספיק? אולי זו הראייה הטובה שלנו – שנפגמה וזקוקה דחוף לקצת ניקוי? ואולי אנחנו הורים ענקיים – ולא נותנים על כך בעצמנו את הדעת? שנזכה בפשטות להכרת הטוב וראיית הטוב כמו שהיתה לאיש הזה, ומשם אפשר רק להמריא.
תודה על המילים החמות, שנזכה להתנחם בטוב ומהר,
יקרת
עכשיו הכל כמעט מובן!!!
לגמרי. לגמרי.
תודה ענת 🙂
בשורות טובות, והרבה
יקרת
תודה מרגש עד דמעות. יהי זכרו ברוך
תודה דלית! יהי זכרו ברוך, אכן.
יקרת
מרגש מאוד יש לי אזיה דימעה סוררת בזוית העין אנשים יקרים כאלו חסרים לנו היום וחבל על דאבדין
יהי זיכרו ברוך
שיהיו לנו תמיד דמעות סוררות מהתרגשות טובה ונכונה! חולקת איתך דמעה סוררת גם…
תודה לך,
יקרת
ברוך דיין האמת חבל על דאבדין. לא הכרתי את הרב אך נדמה שהמכתב הזה משקף קויים כלליים לאדם ורב גדול.
לרבנית ימימה היקרה ולבני משפחתה המקום ינחם אתכם אמן
באמת קווים כלליים מאד! הרבנית כבר תספר (ומספרת וסיפרה) את הפרטים הקטנים, את הנקודות והפסים…
תודה גילה יקירה על המילים הטובות, מעבירה כמובן גם לרבנית
יקרת
ווואוווו יקרת גרמת לי לדמוע כל כך, איזה כיף שכתבת ככה על אביה של הרבנית עליו השלום, איזה דברים מדהימים, איזה איש מדהים הוא היה, תודה ששיתפת אותנו
תודה דיקלה, היה לי חשוב לכתוב עליו מהמעט שידעתי וחוויתי, ופתאום גיליתי בעצמי את גודל האבדה…
שנזכה להמון בשורות טובות, ולהרגיש את החיוך הגדול של ר' אלינתן רוטשילד, מהנהן לעברנו בשמחה גדולה
יקרת
דברים מרגשים היוצאים מן הלב וחודרים אל הלב. רואים שהתפוח נפל לא רחוק מן העץ. המקום ינחם את הרבנית ימימה עם שאר אבלי ציון וירושלים.
מאחורי כל עשיה של שליחות יש מנוע שמימי נסתר. זכות הציבור שהרבנית מעודדת תדיר יעמוד לכל האבלים להתגבר על האבידה הגדולה. יהי רצון שיבולע המוות לנצח ולא תוסיפון לדאבה עוד.
מרגש מאוד ומדהים
אבד חסיד מן הארץ..
אבל מתקיים בו גם: מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. על זה רבותינו אמרו : יעקוב אבינו לא מת
ורדה!!! אין לי מילים, אבל את ודאי מבינה לליבי.
ניפגש בשיעור בע"ה, בקרוב
המון בשורות טובות, ישועות ונחמות
יקרת
במקום שיש עצים מופלאים – אכן צומחים תפוחים מדהימים ויהי רצון שהתפוח לא יפול… תודה לך אביבה יקרה,
ויהי רצון שיהיו נטיעותינו ופירותנו – נהדרים (כמותנו לפחות)
יקרת
וואווו!!! יקרת היקרה תודה גדולה גדולה גדולה שלך על השיתוף!!!!
באהבה גדולה. תודה לך, הודיה
שנזכה לשתף אישה את רעותה בהמון בשורות טובות!
יקרת
מרגשת כל כך!
תודה שנתת לנו אפשרות להכיר אפילו במטי מעט את האיש היקר שלא זכינו להכיר באופן אישי.
משתתפת בצער הרבנית, המשפחה וכל אוהביו.
תודה סיגלית יקרה,
כן, הצצה קטנה על איש גדול (וגם אני זכיתי עכשיו בהצצה, מרוכזת, לצערי בנסיבות כאלה).
מעבירה את תנחומייך לרבנית, ושולחת לך חזרה חיבוק
יקרת
מאחורי העשיה יש מנוע ערכי-שמימי למערכת. כמה קשה עד בלתי אפשרי להמשיך בלעדיו. הקב"ה לא מעמיד אף אחד בנסיון שאינו יכול לעמוד בו ובוודאי שהעשיה הציבורית של הרבנית תגבר על כל הקשיים. נזכה כולנו במהרה לביאת גואל צדק ויקיצון ישני עפר ויחודשו ימינו כקדם.
בעזרת השם, עכשיו המנוע ימשיך ויתעצם. תודה לאה! ו-אמן!
יקרת
מה לעשות. זה החינוך של בלי חוכמות שהיה נהוג ביהדות אשכנז
"החינוך של בלי חוכמות"!! אהבתי.
ובכל זאת, לא כל ה"בלי חוכמות" זוכים כך…
שנזכה לקצת מזה גם כן,
וודה
יקרת
מרגש מאוד ומעניין מאד! זכית להכיר מקרוב אדם כ"כ מיוחד וצדיק. יהי זכרו ברוך!
צודקת! זכיתי!
תודה גילה, יהי רצון שנמשיך לשמח אותך
יקרת
וואו. דמעות בעיני. איזו אישיות נדירה. פשוט מענטש. עכשיו אני מבינה איך זכה לבת נדירה כמו הרבנית.
זוכרת אותו בצעירותי, היה מגיע פעמים רבות לתיכון בו למדתי (של הרב יששכר מאיר זצ"ל ) ומצלם אותנו כד לדאוג לסיוע למוסדות התורה. אנשים פשוט גדולים מהחיים.
ת.נ.צ.ב.ה.
אמן.
מה – הרב היה מצלם? פרט מעניין (וחדש עבורי) בביוגרפיה שלו! 🙂
באמת מענטש! אבדה ענקית.
תודה על המילים החמות, נאוה
ובשורות טובות בקרוב,
יקרת
מרגש מאוד, אכן זכות גדולה לגדול בבית כזה, עם הפשטות, השמחה ואהבת אדם ותורה
נכון, צודקת! תודה אירית על המילים החמות
שנתבשר בשורות טובות
יקרת
מקסים! איזה אנשים מצוינים! נשמתו בגן עדן אמן! יישר כוח ליקרת, לרבנית ולכל האוהבים ומתנהגים בדרך ארץ!
תודה סטלה יקירה! משתדלים 🙂 שנזכה לעוד קצת מהמידות הטובות והמיוחדות של הרב אלינתן רוטשילד.
חיבוק גדול,
יקרת
מדהים! מרגש ממש!!!
אפשר לקבל פרטים על השיעורים שהרבנית נותנת בביתה, בשערי חסד?
תודה טובה יקירה על המילים החמות. לשאלתך, הרבנית מוסרת שיעור בשכונת שערי חסד (רחביה) בירושלים בימי שלישי, בבית הכנסת רבי מאיר בעל הנס (ולא בביתה), רח' שערי חסד 18. השיעור מתחיל בשעה 20:00. השיעורים יתחדשו בקרוב אני מקווה, השבוע לא יתקיים שיעור (פרשת ויצא)
אם את מגיעה – בואי לומר שלום! אני יושבת מתחת לבימה עם מחשב נייד.
יקרת
ב"ה יתברך תנוחמו מן השמיים
תודה בת ישראל יקירה!
יקרת
המקום ינחם אתכם
כמה קשה
קשה מיתתם של צדיקים
נצחו האראלים את המצוקים
מן השמיים תנוחמו
אילנה יקרה, תודה על המילים החמות! במקרה שלפנינו לא נראה לי שנצחו האראלים… ללא ספק הרב אלינתן ניצח, וימשיך לנצח בדרכו המיוחדת.
חיבוק
יקרת
יקרת, מרגשת כל כך ומנחמת ❤️
יקרת, מרגשת כל כך ומנחמת ❤️
תודה מלי מתוקה, מקווה מאד…
חיבוק,
יקרת
יקרת יקרה
מרגש עד דמעות.
תודה רבה על הסיפור המרגש של האב זצ'ל ובתו הרבנית, תיבדל לחיים ארוכים.
הר' רוטשילד מוכר לנו מהסיפורים מלאי הערצה לאביה, גם בין המילים. ועכשיו
בזכותך, לומדת שוב, כמה משמעותית ההשפעה של ההורים …
יהי זכרו ברוך. סלין עוזרי שמצפה לדברי התורה השנונים המדויקים וההומור של הרבנית
מדי שבוע
סלין יקרה, את ממש מאירה נקודה קריטית: כמה משמעותית ההשפעה של ההורים.
יאללה, בואי נחטוף קצת מהתכונות המיוחדות והטובות של האיש היקר הזה.
בקרוב חוזרים לדברי התורה השנונים והמדוייקים ולהומור 🙂 קצת סבלנות…
חיבוק,
יקרת
תנחומי מעומק הלב לרבנית היקרה ותודה לך יקרת על השיתוף המרגש.בחרתי לצטט שיר של משוררת שאהובה על הרבנית:זלדה.שיר שאומנם מדבר על פרדה מבן זוג אבל בהחלט יכול להתאים גם לפרדה מאב יקר
כאשר היית פה
ומבטך החום מגן עלי
ומחשבותינו נוגעות
פתע
כנף אל כנף
כאשר היית פה
בתוך הדברים החולפים
היו הקירות בני הבית קשישים
שסיפרו מעשיות עתיקות
בערב
כאשר שתינו תה
עכשו הקירות אינם מחסה
הם הסתגרו בשתיקתם
ולא ישגיחו בנופלי
עכשו הקירות סיד ומלט
יסוד זר
חומר לא עונה כמוות
יהי רצון שרוח האב תישרה כפליים על הבת
ואנו תלמידותיה נמשיך לזכות בתורתה-תורתו
דורית – כמה יפה! מעבירה כמובן לרבנית. היא בריאה על זלדה. המון תודה לך על המחשבה הפיוטית והמזדהה.
שנזכה לבשר בשורות טובות,
יקרת
ווא ממש מרגש. האהבה וההערצה של הרבנית לאבא שלה היו שזורים בכל השיעורים. ממש אבידה גדולה.
שהמקום ינחם את הרבנית ובני משפחתה.
נכון, ומה שהכי יפה זה איך שהרבנית הופכת את הכל לתורה. זה לא סתם סיפורי סבתא, או אנקדוטות משפחתיות. זה תמיד עמוק. והראייה הזו באמת מתחילה באיש היקר הזה.
תודה תודה בת שבע יקרה,
בשורות טובות
יקרת
תודה על השיתוף והזכות להכיר את שורשו של המעין הנובע – הרבנית ימימה. מן השמים תנוחם כל המשפחה היקרה.
נורא אהבתי את הביטוי "שורש המעיין"! שילוב מופלא של מים ואדמה וצמיחה ונביעה.
תודה אילנה יקרה על המילים הטובות,
יקרת
המקום ינחם אתכם בתוך שׁאר אבלי ירושׁלים
אמן! תודה חיה יקרה!
יקרת
יקרת יקרה ריגשת אותנו…דברים שיוצאים מן הלב נכנסים עמוק ללב.
תודה לך ולרבנית ימימה על כל מה שאתן.
באהבה רבה
רויטל
תודה רויטל יקירה! אכן – הלב, הלב…
שנזכה להמשיך לשמח אותך, ובשרי לנו בשורות טובות!
יקרת
יקרת יקרה,
כמו תמיד נוגעת, מרגשת ומתנסחת להפליא
את פשוט מדהימה
הדיאלוג המדהים שנוצר ביניכם והרבנית הגאונית בתווך
יוצרים הרמוניה של כתיבה מושכלת חכמה ומחכימה, פשוט מרתקת.
כמה ידע
איזו עוצמה
האמת והשלום אהבו
״כמים למים פנים מכסים״
יישר כוח
כל הכבוד
והרב אלי נתן כשמו כן הוא ישאר בתוכנו לעד
תודה רבה להורים על הבת המפליאה
לחיים טובים ומאושרים
אמן
מינה, יקירה! כתמיד גורמת לי להסמיק! תודה גדולה על המילים הטובות. ברוך השם, שנזכה תמיד לכתוב על הטוב. ברוך השם על כל המתנות שבחיינו, ושנתבשר, ומהר, בשורות טובות.
להתראות בשערי חסד בקרוב בעזרת השם
יקרת
ריגשת יקרת!!! עצוב שנפטר..השם לוקח אליו את הטובים…
שהרבנית לא תדע צער לעולם!!!
אמן אמן ! וכמובן, מעבירה לרבנית. תודה ריקי על המילים החמות,
בשורות טובות
יקרת
יקרת יקרה,
היטבת לחצוב מנהרות לבך קווים או שמא אדני זהב וכסף,
לדמותו המופלאה של הרב אלינתן רוטשילד- אלירו ז"ל,
או כפי שהוא מוכר לנו אביה היקר של הרבנית ימימה.
כור מחצבתה של הרבנית, שני עמודי תווך לרבנית אביה ואמה תרצה.
אשריך שזכית וזיכית אותנו להכירו פן מרתק באישיותו.
נשמח שתזכי אותנו במורשתו,
ונלמד מהרשימה המסודרת של, הפרשנים ספרדים ואשכנזים גדולי ישראל ,
שהרב טרח על הכנתה.
ליומן הבא של הרבנית ימימה יש שם מופלא 'ימימון'
תודה רבה לך יקרת יקרה, המשיכי בפועלך המבורך.
מיכל!!! נעים לראותך כאן. באמת הברקת קופירייטינג, לקרוא ליומן "יומימון" , ועכשיו אנחנו מבינות מנין הצמיחה הרבנית ימימה כישרון לא מבוטל שכזה בעצמה.
כן, בהחלט נראה לי שהגיע הזמן לערוך רשימה מסודרת של המקורות שהרבנית שואבת מהם. זה גם נפלא להשכלה כללית וגם להבנה לעומק של הדברים ומי שעומד מאחוריהם ויותר מהכל – נראה לי שזה יחשוף למדנות אדירה מצד הרבנית, שפשוט שואבת ממגוון אדיר של מקורות, שבעים פנים יפהפיות וייחודיות לתורתה.
שנזכה להמשיך לשמח אותך ושוב תודה על המילים החמות
יקרת
וואו!!! כתבת מרתק ומרגש!
תודה ששיתפת אותנו, ושזכינו להכיר ולו במעט אדם גדול, אבא של אישה גדולה…
את זכית בגדול!
תודה, תודה.
מיכל יקרה, תודה תודה על המילים החמות.
זכינו כולנו בגדול, שרק נלמד משהו מהרב אלינתן רוטשילד…
שנתבשר בשורות טובות, ומהר
יקרת
לרבנית ימימה ויקרת היקרות מאוד, כל כך מרגש ונוגע, ממש עלו לי דמעות…. תודה, תודה, תודה. היטבת לתאר את הקשר המיוחד בין הרבנית לבין אביה, זכינו כולנו!! יהי זכרו ברוך!!
לרבנית ימימה שליט"א ויקרת שתחי,מילים היוצאים מן הלב חודרים ללב,
חבל על דאבדין ואינם משתכחין, תנוחמו מהשמיים
יהא מליץ יושר על משפחתו ועל עם ישראל
תודה ברכה! אכן, ממש חבל על דאבדין – אבל לבטח לא משתכחין. אדם כזה לנצח יחיה דרך המילים, דרך הספרים, דרך כ"כ הרבה דברים טובים. וגם זה מנחם
יקרת
תודה אהובה יקרה, אכן, זכינו כולנו, אפילו שלא ידענו על כך עד עתה…
מאחלת לכולנו כזה קשר אמיץ של בת ואב, בת ואם,
חיבוק,
יקרת
תודה אהובה יקרה, אכן, זכינו כולנו, אפילו שלא ידענו על כך עד עתה…
מאחלת לכולנו כזה קשר אמיץ של בת ואב, בת ואם,
חיבוק,
יקרת
משתתפת בצערך הרב כבוד הרבנית שלא תדעי עוד צער
התפוח לא נפל רחוק מהעץ.
קשה מאד לאבד הורים ובפרט אבא כזה עם אישיות כזו שאהב
ודאג לך הרבה.
תודה עליזה יקרה! מעבירה לרבנית ("התפוח")
חיבוק,
יקרת
יהי זכרו ברוך. תנוחמו מהשמים ושלא תדעו עוד צער.
אמן ואמן. תודה יואלה
יקרת
כתבת יפיפה. למרות שאני לא מכירה את הרב, זכיתי דרך המילים שלך להכיר אותו במעט. ברוך דיין האמת ושתזכו להמשיך להגדיל תורה ולהאדיר. שיהיו מעתה והלאה רק בשורות טובות בעז"ה.
תודה טל! גם אני לא הכרתי אותו לעומק. רק דרך המכתבים. אבל זו היתה היכרות של כזו שמחה והודיה וראייה טובה.
אמן ואמן על ברכותיך – והמברכת תתברך!
יקרת
יקרת, הגדלת עשו.
כתבת מרגש כ"כ וזוכית אותנו בהצצה לאבא היקר והמיוחד הזה.
מתפללת שתורתו ותורת הרבנית המיוחדת שלנו תמשיך להאיר שנים רבות,
ותביא, בנוסף לכל השפע גם נחמה ועילוי הנשמה לאביה היקר.
תודה.
תודה אישה עבריה! (שם מהמם)
פתאום גם אני זכיתי להצצה מרוכזת על דמות כ"כ מיוחדת.
מקווה שנספיק לחטוף מעט מהאור הגדול הזה ששורה עלינו בימים אלו
ותודה על המילים החמות,
יקרת
יקרת את משהו. מלאה נשמה. נאמנה ומקצוענית !!!! אלופה. כל הכבוד. מרגשת ובשילוב של הרבנית זה פצצה! פצצה רוחנית. יישר כוח. ממני בהמון אהבה. חגית אלי לוי.
תודה חגית, הסמקתי. ומעריכה את המילים הטובות.
שנזכה להפציץ בטוב, והרבה 🙂
חיבוק,
יקרת
ממש מרגש ועצוב
שהקב'ה ינחם את כל עמ"י ואת המשפחה
שמפצים כ"כ אור ושמחה בעולם
אמן ואמן!
תודה לך,
יקרת
מדהים ומרגש!!! תודה על השיתוף
תודה נעמי. זכות היא לי
יקרת
ליקרת היקרה!
ריגשת אותי מאוד.
יישר כוחך שדאגת להכיר לנו מעט מאישיותו העשירה ורבת הפעלים של הרב , אביה של הרבנית ימימה.
גם בלי להכירו, ברור שבת כזו צומחת מבית גדוש באהבת תורה, יראת שמים, בכחמה ובתבונה.
יהיו הדברים לעילוי נשמתו.
אשריכן שאתן מזכות את בנות ישראל .
יפעת ריגר
תודה יפעת! שמחה שהמילים שלי הגיעו לליבך. כן, בית ההורים של הרבנית אכן מקום מיוחד במינו וזה לא מובן מאליו.
יהי רצון שנמשיך לשמח אותך
יקרת
חבל על דאבדין.אבל בטוח לא משתכחין.מעכשו בכל שבוע נרגיש עוד יותר מהיכן הגיע אלינו כל הטוב הזה שנקרא הרבנית ימימה.וכן,גם יקרת!אמתתתת'ס שכמותך!
חחח אממס' שכמוני… ברוך השם שנותן לי את הזכות.
כן, עכשיו מקור הטוב הרבה יותר נגלה לעין ולעולם.
תודה זהבית יקרה על המילים הטובות,
יקרת
תודה רבה רבה שתארת לנו את האדם הגדול הזה. כמה הוא אהוב עליכם.
ה' ינחם את הרבנית היקרה ואת כל המשפחה.
יקרת יקרה!רק הבוקר התפניתי לקרוא את דברי ההספד שכתבת.כולי עם דמעות על אובדן אדם כה יקר.בודאי יתפרסם בעתיד הקרוב שנאמר:אחרי מות קדושים אמור.ונזכה ללמוד מספריו אמן!ך.איזו זכות ניתנה לך לשכתב את השיעורים הענקיים של הרבנית ימימה.את שותפה בעשייה הקדושה של הרבנית והמשפחה.מקום בגן עדן אחרי 120 שנה .מובטח לכם .באהבה והערכה רבה!אתי
נכון -הוא באמת אדם אהוב, ובצדק. שמחה שזה עבר דרך המילים.
תודה שרונה! שנזכה לבשר טוב.
יקרת
נכון – אדם אהוב! שמחה שזה עבר דרך המילים 🙂
תודה שרונה! שנזכה לבשר טוב
זה מופלא ומרגש כך כך! כמה נוגע, אמיתי ומעורר השראה!
תודה תודה תודה!!
תודה לך! שמחה שנוגע!
יקרת
תודה לך יקרת. תמיד הרגשתי שיש לרבנית הורים ענקיים ברוח ובמופת אבל את הגדלת לעשות ויותר מכירים. זכה הצדיק הזה שנתן לנו מתנה של אור שמתווה לנו את הדרך בכל שבוע ובכל מילה. ת. נ. צ. ב. ה.
הרבנית פעם אמרה שכשאיש כל כך מיוחד וצדיק נפטר, זה כמו בקבוק של בושם שנשבר ופתאום העולם מתמלא ריח נפלא. זו ההרגשה עכשיו. פתאום הרבנית מדברת עליו המון, אפילו יותר מהרגיל. שנזכה לחטוף קצת מהאור היפה הזה.
תודה כרמלה על המילים החמות,
יקרת
הרבנית ימימה האהובה היתה אצלינו בבית שמש בהושענא רבה,
זו היתה זכות ענקית. כבר אז, כשהיא דיברה על אביה-היא שידרה את
כל הרגשות שהעלית את, יקרת יקרה, במכתב המעורר.המחזק.המרגש והכי מכל-המלמד.
וכששמעתי הבשורה הקשה- כאב לי מאוד.
אך המכתב שלך יקרת, החדיר לי את העוצמה ישר לעצמות.
אשרינו שזכינו להכיר את הרבנית ואשרייך שנתת לנו צוהר לאישיות אביה של הרבנית.
וכמו שהיטיבה לכתוב לעיל הניה ביגל ממיתר, שהרבנית לא "תדע" עוד צער; לא תהיה בתודעה של צער,
אלא של מינוף ותעצומות מהדמות המיוחדת הזו, הרב אלינתן רוטשילד זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה
רחל יקירה, נכון, בהושענא רבה הרב כבר היה מאושפז תקופה והרבנית היתה מלאה בנוכחות שלו.
וכמו שכתבת, הוא היה עוצמה-לעצמות.
תודה,
שנזכה לבשר טוב
יקרת
אבא גדול לבת ענקית! כואב כואב ושוב כואב. תנחומי לרבנית הגדולה. אין מילים לנחם. אבא שהיה תמיד עם יד על הדופק, עזר, תמך והדריך. ה' ינחם את הרבנית וכל המשפחה משמים תנוחמו ולא תדעו שום צער ומכאוב. ומשמים ימשיך ללוות ולהנחות את הרבנית בדיברי תורה עמוקים ומציאותיים המתאימים לכל אחת ואחת באשר היא, כמו שהיא יודעת להרצות להדריך לכוון ולשמח. רונית טויטו ביתר עילית
נכון, זה בדיוק היה האבא הזה – גדול, מלווה, נותן גב ענק.
מן השמים ננוחם, תודה רונית על המילים החמות
יקרת
בס"ד
השלום והברכה,
אני רק רוצה לשלוח לרבנית היקרה את תנחומיי, שלא תדעו צער יותר לעולם, ולך יקרת את פשוט מופלאה יחידת סגולה כותבת מהשורה הראשונה פשוט חסד עצום מהבורא יתברך שזיכה אותנו בדור כל כך חשוך לראות דרך עיניכם כל כך הרבה אור, איזה מרגשות אתן וכל כך צדיקות, ה' יאריך ימיכן בטוב ושנותיכם ברחמים שתזכו לחודש טוב וימים טובים כל ימי חייכן, אוהבת אסתר.
תודה אסתר יקירה, איזה מילים טובות. אמן ואמן על ברכותיך והמברכת תתברך. חיבוק גדול
יקרת
מדהימה מדהימה מדהימה!!!
אין לי מילים אליך
התרגשתי לקרוא מאוד !!!
וואו יקרת תודה על השיתוף והכרת חלק מזערי מאישיות מופלאה , תנוח נשמתו עדן ולא נדע צער לעולם,
לא בכדי הרבנית בעלת יכולות ככ גדולות בפירוש התורה.
ממש עשית לי חשק לעשות מנוי קבוע , אני נהנת מאד מהיומן ואף נתתי אחד מתנה לאחותי , קיבלתי גם הנחה לרכישת מנוי אשמח להשתמש בה 🙂
שנזכה לשמוע רק בשורות טובות
יאירה
חבל שלא זכינו להכיר צדיק כזה מקרוב. וטוב שבתו הרבנית ימימה שתחיה מצליחה להחיות את רוחו ותורתו ולהפעים מחדש את התורה הקדושה בקרבינו.
חבל על דאבדין אבל ברוך השם לא משתכחין.
עוד אביה חי!
תנוחומו מהשמים,
יעל
היחס המעריץ של הרבנית השתקף מתוכן פרשת השבוע ובמכתב שכתבת אפשר בהחלט להבין למה,
תודה על השיתוף ,אני מצטערת בשביל הרבנית
תנוחם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים
מקסים
אני רוצה את הרשימה של התלמידי חכמים…:)
לא אכפת לי גם לא ערוך…
יקרת אהובה ויקרה.
ריגשת אותי עד דמעות.
אשרינו שזכינו שלרבנית שלנו יש כזו רבי נתן
אשרינו שזכינו שאת כל כולך מעבירה את התורה הגדולה.
שה' יברך אותך בשפע של כוחות ומרחב זמן
לאישך לילדייך ולמורה הגדולה -התורה.
תודה
וואי אין מילים המכתב כל כך מרגש, לא הכרתי ולא שמעתי אודותיו בחיים…אבל לפי הניסוח והתיאור אי אפשר שלא לדמיין אדם ואבא נפלא, גאווה לבת הרבנית המהוללה, בהחלט ניתן להבין מאין הרבנית ניחנה בחוכמה, ידע ,כוחות, ומרץ בן פורת יוסף.
ישר כוח לך יקרת על הערכה שאת רוחשת ואשרייך שאת נמצאת במקום הטוב הזה.
ולרבנית ימימה "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד"
אכן גדול בתורה וגם מעורב עם הבריות .המכתב שכתבת חושף קשר מאוד מיוחד שנרקם …הוד התורה וגם דמותו של אב מחך ובתו המוארת …אישיות מפעימה כשרואים את הרבנית חשים שהיא גדלה בבית של תורה והשכלה רחבה וחוכמת אנוש נדירה ..ומאור פנים עצום ומפעים ..כתבת באופן מרגש .אכן דמותו מהדהדת ….וזכרו של הרב לעד.. יהי זכרו לעד
תודה לך יקרת כיון שכך זיכית אותנו להכיר קמעה את הוד יפעתו של הרב אלינתן רוטשילד .אביה של הרבנית ימימה
יפה גדיש
מרגש. מקסים ומחכים.
תודה לך יקרת היקרה.
יקרת,
כתבת מן הלב ונגעת בלב.
אשרי מי שכותבים עליו כך.
ישר כוחך.
מדהים ומרגש אחד
כי אין עוד אנשים כאיש הזה
משתתפת בתערה של הרבנית היקרה
ולך יקרת את פשוט אישה מיוחדת במינה ומדהימה:)
אני קוראת נלהבת שלכן וגומעת את השיעורים שלכן מפיצה לחברות
אתן שתיכן צוות מנצח אחת משלימה את השנייה עם הרבה העצמה שמפזרות סביבכן
הניסוח והפירוש של התורה מכן קולע בול וחודר היישר לתוך הנשמה ממש כמו לקרוא עלילה אני מפנימה ומטמיעה
תבורכו
ו
עכשיו תביאי את הפירוט על כל פרשן. זו צוואתו! עם זמן או בלי זמן, את או מישהי אחרת. הקוראות רוצות את זה!
רק עכשו ראיתי וקראתי
מה שכתבת כל כך יפה, מרגש וקולע.
הכרתי את האבא מעט וב"ה זכיתי להכיר את ימימה מקטנות. ההספד הזה כל כך מתאים לה ולנשמתו – אשריך שזכית במפעל הזה ובכל הדברים הנלווים כגון ההספד זה.
יצליח ה' דרכך תמיד!
דבריכן הן כמו מים לצמא, מרפא לכל מכאוב וקרני אור יקרות לליבנו ורוחנו. יישר כח על היוקרה שקדושה שאתן מעניקות אחת לרעותה. זכינו??
דבריכן הן כמו מים לצמא, מרפא לכל מכאוב וקרני אור יקרות לליבנו ורוחנו. יישר כח על היוקרה שבקדושה שאתן מעניקות אחת לרעותה. זכינו??