הַמּוֹצִיאָה לָאוֹר

הבלוג של יקרת

יקרת פרידמן, נשואה לעדי, אמא לתשעה. גרה בתקוע. עורכת שיעוריה וספריה של הרבנית ימימה מזרחי והיזמת שמאחורי “פרשה ואישה”.

מאמרים אחרונים:

לשרוד זה המון

ב”ה   את רייצ’ל גולדברג פולין אני מכירה כבר הרבה שנים.  ג’ון, בעלה, למד עם

לשרוד זה המון

ב”ה   את רייצ’ל גולדברג פולין אני מכירה כבר הרבה שנים.  ג’ון, בעלה, למד עם

הַשִּׁעוּר הַשְּׁבוּעִי

כל החידושים, העצות והסיפורים.

מה קורה בשיעור החדש?

לחצי על התמונה

עמוד הפייסבוק של הרבנית:

“היום אני חותמת אותי”

ילדה אחת, שנכנסה לנו ככה ללב, פותחת השנה את היומן החדש...

ב”ה
 
לפני חודש וקצת, כשהיומן שלנו, “שנה וברכותיה” החדש רק יצא לאור,
הרבנית ימימה התיישבה וכתבה הקדשות אישיות ליוצרים ולאומנים 
שטקסטים פרי עטם ושירים שהם כתבו נשזרו ביומן שלנו השנה.  
 
ערימה גבוהה של יומנים, שלקחתי ממנה באופן אישי כדי לדאוג שכל יומן יגיע ליעד. 
 
היה שם יומן עם הקדשה מרגשת לריטה,  ולאביתר בנאי, קרן פלס, מאיר אריאל, נועה ירון דיין, רחל פסטג 
ועוד רבים ורבות, טובים וטובות, מוכרים יותר ופחות. “שותפי יומן”, קראנו להם. 
כן, הפלייליסט של הרבנית עשיר מאד. המוזיקה והיצירה (בסינון מתבקש) הן חלק מהעולמות שלה.
יומן אחד ספציפי נכנס לתיק שלי בחרדת קודש. 
 
ההקדשה שעליו יועדה לנעאה אנסבכר.  נעאה היא אמא של אורי. אורי המקסימה, בת היישוב תקוע. אם השם הזה מצלצל לך מוכר… אורי נרצחה באכזריות על ידי מחבל בעיצומה של שנת השירות הלאומי שלה, והיא בת 19 במותה. זה קרה לפני כשנה וחצי.  
בתמונה: אורי אנסבכר הי"ד. צילום באדיבות המשפחה

לא סתם לקחתי לנעאה יומן עם הקדשה.  השנה, בחרנו לפתוח את “שנה וברכותיה” לשנת תשפ”א בשיר נפלא שכתבה לא אחרת מאשר אורי – “היום אני חותמת אותי”.   

* * * 

“היום. אני. חותמת. אותי.” 
עוד לפני שנכנסים פנימה לתוך השיר, הכותרת עצמה כבר אומרת כל כך הרבה.

רגע, לא מוזר? למה אנחנו מדברות על חתימה,  סיום, סגירה, נעילה – בפתחו של יומן ובפתחה של שנה?
כי זו יהדות. החשיבה היהודית המדהימה מתחילה את התפילות על השנה הבאה, באלול של השנה הנוכחית. החתימה, היא ההסכמה. את יכולה להסכים לשנה הבאה, להסכים לבואה.  

איך זכינו להכיר את “היום אני חותמת אותי”?  ובכן, את השיר הזה חשפה נעאה לראשונה בערב נשי שהתקיים בתקוע ממש לפני שנה, בערב ראש חודש אלול (כ”ט באב תשע”ט), יום הולדתה ה-20 של אורי. כן, נעאה התעקשה לחגוג לה יום הולדת, למרות. ושולמית, חברתה של נעאה, גייסה את כולן – הרבנית ימימה, הזמרת רוחמה בן יוסף, איילה אדרי המפיקה, וכך קם הערב ונהיה. וואי, כמה שזה היה מרגש. 

מימין - שולמית, הרבנית ימימה, נעאה אנסבכר

בשיעור עדין מאד, עשיר בדמעות, הרבנית ימימה ביחד עם הזמרת רוחמה בן יוסף רקמו תורה ושירה ואלול ואת דמותה של אורי, והביאו לנו, הנשים הממאנות להינחם, רוח מלטפת של פיוס. 

בסרטון: אולם האמפי בתקוע. הרבנית ימימה מזרחי בשיעור לאלול, “לדוד ה’ *אורי* וישעי”. רוחמה בן יוסף בשיר “עשי שיהא עולמך”, שהלחינה למילים של אורי הי”ד: “לפני המשא והמתן שלך עם עצמך ועם אהוביך, לפני ההסכמים וההפרות והמלחמות, עשי לך שלום בתוכך”…  
 
ונעאה, שדיברה בכאב ובמאמץ ובגעגוע אינסופי, הוציאה פתאום דף וסיפרה על השיר שמצאה כך, בעזבון של בתה.
והקריאה אותו בקול.
ופתאום, חלל האולם התמלא במילים פשוטות מאד לכאורה, וחכמות מאד. התמלא באורה של אורי.  
 
זה היה השיר “היום אני חותמת אותי”. 
 
מאותו רגע הרבנית ימימה אימצה את המילים  בשתי ידיים. כל אותו אלול היא עברה ממקום למקום, בישראל ובחו”ל, והקריאה אותו. “תראו את הילדה התמימה הזו שחשבה, באמונה שלמה, שיש לה כוח להשפיע על העולם. שהיא תשנע מהלכים; ‘אני יכולה להביא על עצמי שנה טובה או שנה לא טובה’, היא באמת בטוחה בזה!” הרבנית לימדה. 
 
אפילו השבוע שמעתי את הרבנית חוזרת לשיר הזה ומקריאה אותו באוזניהן של מאות תלמידי תיכון דרך הזום. “היום בריאת העולם”, היא סיפרה להן. “היום ה’ אמר ‘יהי אור’. ואת – את יכולה לצאת לאור! כל הכשרונות שלך, כל החלומות שלך! מה תעשי – בואי, תכתבי את עצמך, תחתמי את עצמך”.
 
הרבנית, זה לא שטחי לדבר כך? 
“זה נכון כל כך. זו חוכמה עליונה”, הרבנית אמרה. “יש ציווי בפתח חודש אלול: תָּמִים תִּהְיֶה [דברים י”ח, י”ג]. התורה מצווה אותך שתהיי תמימה אז כן, תאמיני בזה לגמרי, ביכולת שלך לחזור לתמימות בראשיתית שהיתה לך, לכוון את השנה החדשה שלך. זה בדיוק הזמן לתמימות. וכמו שאת יודעת, אין הדבר תלוי אלא בך”. 
 
 
* * * 
 
במהלך העבודה על היומן, התקבלה ההחלטה  לשבץ בו טקסטים נוספים. לצד התורה הנשית של הרבנית ימימה, חיפשנו שירים וקטעי תוכן מלאי השראה. חזרתי לשיעורי השנה החולפת של “פרשה ואשה” והגעתי לשיר של אורי. 
 
היה ברור ש”היום אני חותמת אותי” חייב להיכנס ל”שנה וברכותיה” של תשפ”א. אין מתאים ממנו. 
 
“את מסכימה, נעאה?” שאלתי. 
“לרבנית ימימה לא יכולה להגיד לא”, היא ענתה אחרי מחשבה. “גם רואה שהמילים של אורי פועלות בעולם אז בשמחה, רק חשוב לי ממש שזה יהיה מדויק, מה שכתבה והשורות וכו’…”
אני מניחה שב”וכו'” נעאה התכוונה לרוח של בתה, אבל את זה באמת אי אפשר לעמעם. הנשמה של אורי מתנוצצת בכל מילה ובכל תו. 
 
כנרת, המעצבת הראשית של היומן, קיבלה יד  חופשית. תחת ידיה הפך השיר של אורי לכפולה שלמה שפותחת את היומן. כשראינו לראשונה את הכפולה הזו, נשימתנו נעתקה. וואו! כן – כזה! 
 
כך נפתחת השנה שלנו. בילדה שלא  נגמרת. הילדה שלכאורה נחתם הפרק של חייה הקצרים, אבל הוא רק התחיל במותה. כי אם עד לרצח הנורא לא ידענו מי היא, הרי שעכשיו היא חלק מהדי.אן.איי שלנו. היא חתומה בבשרנו. היא צרוּרה בצרורנו. 
 
* * * 
 
והנה אני, עומדת מול דלת ביתה  של נעאה, אמא של אורי. בתיק שלי יומן עם הקדשה. לא רציתי שהוא יתעכב אפילו יום. שלא יחכה לשליח. שיגיע כבר ליעד והלוואי שקצת ילטף.  
אין איש בבית. 
צלצלתי לשכנות. אף אחת לא ענתה. 
צלצלתי לשולמית, החברה הטובה. אין מענה.
מה עושים? אני לא חוזרת הביתה עם היומן של נעאה. 
 
השארתי אותו שם, בפתח. והלכתי. 
את ההודעה שהגיעה בווצאפ בהמשך הערב לא יכולתי לצפות בחיים. “היום כ”ט באב, זה יום ההולדת של אורי”, נעאה כתבה. 
 
וואו. היום יום הולדת?… 
 
“כל כך מדויק הרגע הזה שהיומן הגיע, כמו איזה ד”ש מאורי. תבורכו”, היא המשיכה. וסיימה במילים אישיות, שזכות גדולה לקבל.
 
איך שכחתי. טלטלות השנה הזו השכיחו  ממני את חגיגת היומולדת שחגגנו לה כאן, נשות תקוע. בדיוק לפני שנה נעאה חשפה את הדף והוציא לאור את המילים האלה, מלאות החיים והאור. והנה אנחנו כאן, בדיוק שנה אחרי, נותנות לה יומן, קפסולה של שנה אחת, וממלאות אותו בתפילות לשנה טובה. שנה שתשאף בה אוויר, שתרגיש בנוכחותה המבורכת של אורי שלה. 
 
לפעמים שליח מרגיש פיזית בגוף איך הוא רק צינור, כלי ביד השולח. זה היה רגע כזה. 
 
* * * 
 
קוּמִי, אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ! והמילה “בא” היא רב משמעית: “בא” פירושו “שקע” וגם “זרח”. האם נשקע? האם נזרח? זה בידיים שלנו. 
אבל אורי ידעה: אפשר לחתום שנה מיד בתחילתה בכוח העין הטובה והפרשנות. וכמה כוח יש לנו לחתום את עצמנו.
 
הַיּוֹם

אֲנִי חוֹתֶמֶת אוֹתִי
בְּסֵפֶר הַצַּדִּיקוֹת
בְּסֵפֶר הַשְּׂמֵחוֹת
בְּסֵפֶר הַמְּתוּקוֹת מִדְּבַשׁ
תַּחְתֹּם, תַּחְתֹּם
אַתָּה כּוֹתֵב?
בְּסֵפֶר הָרוֹצוֹת
בְּסֵפֶר הַמִּתְגַּבְּרוֹת
בְּסֵפֶר הַמַּאֲמִינוֹת
כֵּן, כֵּן
מַאֲמִינוֹת, הָיִיתָ מַאֲמִין?

את הפוסט הזה אני כותבת ערב סגר.  כמו אצל כולנו, שרשרת ההדבקה מתקרבת. הילדים של… השכן… המורה… אני עם לחץ ודמעות בעיניים ואווירת האלול, הסוף-שנה, רק מוסיפה לכובד שעל הלב. 
 
אבל תכננתי לשחרר את הפוסט  היום, כ”ה באלול, היום שבו החל העולם להיברא. ואני שמחה שהתעקשתי עליו, כי הוא החזיר לי משב רוח של תקווה. תקווה של ילדה אחת מיוחדת וטהורה, שהמילים שלה עשו לי סיפתח לשנה החדשה. 
 
אנחנו בימים בראשיתיים, ימי בריאת-עולם. כמה כוח יש למילים בוראות; “יהי!” 
אז יהי רצוננו. שנחתום את עצמנו ושנחתום את זולתנו ושנחתום את העולם לשנה טובה. אנחנו יכולות.
 

קוראות את התגובות שלכן ושמחות בהן מאד… 

הַמּוֹצִיאָה לָאוֹר

הבלוג של יקרת

יקרת פרידמן, נשואה לעדי, אמא לתשעה. גרה בתקוע. עורכת שיעוריה וספריה של הרבנית ימימה מזרחי והיזמת שמאחורי “פרשה ואישה”.

“היום אני חותמת אותי”

ילדה אחת, שנכנסה לנו ככה ללב, פותחת השנה את היומן החדש...

ב”ה
 
לפני חודש וקצת, כשהיומן שלנו, “שנה וברכותיה” החדש רק יצא לאור,
הרבנית ימימה התיישבה וכתבה הקדשות אישיות ליוצרים ולאומנים 
שטקסטים פרי עטם ושירים שהם כתבו נשזרו ביומן שלנו השנה.  
 
ערימה גבוהה של יומנים, שלקחתי ממנה באופן אישי כדי לדאוג שכל יומן יגיע ליעד. 
 
היה שם יומן עם הקדשה מרגשת לריטה,  ולאביתר בנאי, קרן פלס, מאיר אריאל, נועה ירון דיין, רחל פסטג 
ועוד רבים ורבות, טובים וטובות, מוכרים יותר ופחות. “שותפי יומן”, קראנו להם. 
כן, הפלייליסט של הרבנית עשיר מאד. המוזיקה והיצירה (בסינון מתבקש) הן חלק מהעולמות שלה.
יומן אחד ספציפי נכנס לתיק שלי בחרדת קודש. 
 
ההקדשה שעליו יועדה לנעאה אנסבכר.  נעאה היא אמא של אורי. אורי המקסימה, בת היישוב תקוע. אם השם הזה מצלצל לך מוכר… אורי נרצחה באכזריות על ידי מחבל בעיצומה של שנת השירות הלאומי שלה, והיא בת 19 במותה. זה קרה לפני כשנה וחצי.  
בתמונה: אורי אנסבכר הי"ד. צילום באדיבות המשפחה

לא סתם לקחתי לנעאה יומן עם הקדשה.  השנה, בחרנו לפתוח את “שנה וברכותיה” לשנת תשפ”א בשיר נפלא שכתבה לא אחרת מאשר אורי – “היום אני חותמת אותי”.   

* * * 

“היום. אני. חותמת. אותי.” 
עוד לפני שנכנסים פנימה לתוך השיר, הכותרת עצמה כבר אומרת כל כך הרבה.

רגע, לא מוזר? למה אנחנו מדברות על חתימה,  סיום, סגירה, נעילה – בפתחו של יומן ובפתחה של שנה?
כי זו יהדות. החשיבה היהודית המדהימה מתחילה את התפילות על השנה הבאה, באלול של השנה הנוכחית. החתימה, היא ההסכמה. את יכולה להסכים לשנה הבאה, להסכים לבואה.  

איך זכינו להכיר את “היום אני חותמת אותי”?  ובכן, את השיר הזה חשפה נעאה לראשונה בערב נשי שהתקיים בתקוע ממש לפני שנה, בערב ראש חודש אלול (כ”ט באב תשע”ט), יום הולדתה ה-20 של אורי. כן, נעאה התעקשה לחגוג לה יום הולדת, למרות. ושולמית, חברתה של נעאה, גייסה את כולן – הרבנית ימימה, הזמרת רוחמה בן יוסף, איילה אדרי המפיקה, וכך קם הערב ונהיה. וואי, כמה שזה היה מרגש. 

מימין - שולמית, הרבנית ימימה, נעאה אנסבכר

בשיעור עדין מאד, עשיר בדמעות, הרבנית ימימה ביחד עם הזמרת רוחמה בן יוסף רקמו תורה ושירה ואלול ואת דמותה של אורי, והביאו לנו, הנשים הממאנות להינחם, רוח מלטפת של פיוס. 

בסרטון: אולם האמפי בתקוע. הרבנית ימימה מזרחי בשיעור לאלול, “לדוד ה’ *אורי* וישעי”. רוחמה בן יוסף בשיר “עשי שיהא עולמך”, שהלחינה למילים של אורי הי”ד: “לפני המשא והמתן שלך עם עצמך ועם אהוביך, לפני ההסכמים וההפרות והמלחמות, עשי לך שלום בתוכך”…  
 
ונעאה, שדיברה בכאב ובמאמץ ובגעגוע אינסופי, הוציאה פתאום דף וסיפרה על השיר שמצאה כך, בעזבון של בתה.
והקריאה אותו בקול.
ופתאום, חלל האולם התמלא במילים פשוטות מאד לכאורה, וחכמות מאד. התמלא באורה של אורי.  
 
זה היה השיר “היום אני חותמת אותי”. 
 
מאותו רגע הרבנית ימימה אימצה את המילים  בשתי ידיים. כל אותו אלול היא עברה ממקום למקום, בישראל ובחו”ל, והקריאה אותו. “תראו את הילדה התמימה הזו שחשבה, באמונה שלמה, שיש לה כוח להשפיע על העולם. שהיא תשנע מהלכים; ‘אני יכולה להביא על עצמי שנה טובה או שנה לא טובה’, היא באמת בטוחה בזה!” הרבנית לימדה. 
 
אפילו השבוע שמעתי את הרבנית חוזרת לשיר הזה ומקריאה אותו באוזניהן של מאות תלמידי תיכון דרך הזום. “היום בריאת העולם”, היא סיפרה להן. “היום ה’ אמר ‘יהי אור’. ואת – את יכולה לצאת לאור! כל הכשרונות שלך, כל החלומות שלך! מה תעשי – בואי, תכתבי את עצמך, תחתמי את עצמך”.
 
הרבנית, זה לא שטחי לדבר כך? 
“זה נכון כל כך. זו חוכמה עליונה”, הרבנית אמרה. “יש ציווי בפתח חודש אלול: תָּמִים תִּהְיֶה [דברים י”ח, י”ג]. התורה מצווה אותך שתהיי תמימה אז כן, תאמיני בזה לגמרי, ביכולת שלך לחזור לתמימות בראשיתית שהיתה לך, לכוון את השנה החדשה שלך. זה בדיוק הזמן לתמימות. וכמו שאת יודעת, אין הדבר תלוי אלא בך”. 
 
 
* * * 
 
במהלך העבודה על היומן, התקבלה ההחלטה  לשבץ בו טקסטים נוספים. לצד התורה הנשית של הרבנית ימימה, חיפשנו שירים וקטעי תוכן מלאי השראה. חזרתי לשיעורי השנה החולפת של “פרשה ואשה” והגעתי לשיר של אורי. 
 
היה ברור ש”היום אני חותמת אותי” חייב להיכנס ל”שנה וברכותיה” של תשפ”א. אין מתאים ממנו. 
 
“את מסכימה, נעאה?” שאלתי. 
“לרבנית ימימה לא יכולה להגיד לא”, היא ענתה אחרי מחשבה. “גם רואה שהמילים של אורי פועלות בעולם אז בשמחה, רק חשוב לי ממש שזה יהיה מדויק, מה שכתבה והשורות וכו’…”
אני מניחה שב”וכו'” נעאה התכוונה לרוח של בתה, אבל את זה באמת אי אפשר לעמעם. הנשמה של אורי מתנוצצת בכל מילה ובכל תו. 
 
כנרת, המעצבת הראשית של היומן, קיבלה יד  חופשית. תחת ידיה הפך השיר של אורי לכפולה שלמה שפותחת את היומן. כשראינו לראשונה את הכפולה הזו, נשימתנו נעתקה. וואו! כן – כזה! 
 
כך נפתחת השנה שלנו. בילדה שלא  נגמרת. הילדה שלכאורה נחתם הפרק של חייה הקצרים, אבל הוא רק התחיל במותה. כי אם עד לרצח הנורא לא ידענו מי היא, הרי שעכשיו היא חלק מהדי.אן.איי שלנו. היא חתומה בבשרנו. היא צרוּרה בצרורנו. 
 
* * * 
 
והנה אני, עומדת מול דלת ביתה  של נעאה, אמא של אורי. בתיק שלי יומן עם הקדשה. לא רציתי שהוא יתעכב אפילו יום. שלא יחכה לשליח. שיגיע כבר ליעד והלוואי שקצת ילטף.  
אין איש בבית. 
צלצלתי לשכנות. אף אחת לא ענתה. 
צלצלתי לשולמית, החברה הטובה. אין מענה.
מה עושים? אני לא חוזרת הביתה עם היומן של נעאה. 
 
השארתי אותו שם, בפתח. והלכתי. 
את ההודעה שהגיעה בווצאפ בהמשך הערב לא יכולתי לצפות בחיים. “היום כ”ט באב, זה יום ההולדת של אורי”, נעאה כתבה. 
 
וואו. היום יום הולדת?… 
 
“כל כך מדויק הרגע הזה שהיומן הגיע, כמו איזה ד”ש מאורי. תבורכו”, היא המשיכה. וסיימה במילים אישיות, שזכות גדולה לקבל.
 
איך שכחתי. טלטלות השנה הזו השכיחו  ממני את חגיגת היומולדת שחגגנו לה כאן, נשות תקוע. בדיוק לפני שנה נעאה חשפה את הדף והוציא לאור את המילים האלה, מלאות החיים והאור. והנה אנחנו כאן, בדיוק שנה אחרי, נותנות לה יומן, קפסולה של שנה אחת, וממלאות אותו בתפילות לשנה טובה. שנה שתשאף בה אוויר, שתרגיש בנוכחותה המבורכת של אורי שלה. 
 
לפעמים שליח מרגיש פיזית בגוף איך הוא רק צינור, כלי ביד השולח. זה היה רגע כזה. 
 
* * * 
 
קוּמִי, אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ! והמילה “בא” היא רב משמעית: “בא” פירושו “שקע” וגם “זרח”. האם נשקע? האם נזרח? זה בידיים שלנו. 
אבל אורי ידעה: אפשר לחתום שנה מיד בתחילתה בכוח העין הטובה והפרשנות. וכמה כוח יש לנו לחתום את עצמנו.
 
הַיּוֹם

אֲנִי חוֹתֶמֶת אוֹתִי
בְּסֵפֶר הַצַּדִּיקוֹת
בְּסֵפֶר הַשְּׂמֵחוֹת
בְּסֵפֶר הַמְּתוּקוֹת מִדְּבַשׁ
תַּחְתֹּם, תַּחְתֹּם
אַתָּה כּוֹתֵב?
בְּסֵפֶר הָרוֹצוֹת
בְּסֵפֶר הַמִּתְגַּבְּרוֹת
בְּסֵפֶר הַמַּאֲמִינוֹת
כֵּן, כֵּן
מַאֲמִינוֹת, הָיִיתָ מַאֲמִין?

את הפוסט הזה אני כותבת ערב סגר.  כמו אצל כולנו, שרשרת ההדבקה מתקרבת. הילדים של… השכן… המורה… אני עם לחץ ודמעות בעיניים ואווירת האלול, הסוף-שנה, רק מוסיפה לכובד שעל הלב. 
 
אבל תכננתי לשחרר את הפוסט  היום, כ”ה באלול, היום שבו החל העולם להיברא. ואני שמחה שהתעקשתי עליו, כי הוא החזיר לי משב רוח של תקווה. תקווה של ילדה אחת מיוחדת וטהורה, שהמילים שלה עשו לי סיפתח לשנה החדשה. 
 
אנחנו בימים בראשיתיים, ימי בריאת-עולם. כמה כוח יש למילים בוראות; “יהי!” 
אז יהי רצוננו. שנחתום את עצמנו ושנחתום את זולתנו ושנחתום את העולם לשנה טובה. אנחנו יכולות.
 

קוראות את התגובות שלכן ושמחות בהן מאד… 

32 Responses

  1. מהמם… התרגשתי עד דמעות והשיר אכן מחזק מרומם ופותח את הלב לאפיקים חדשים . יישר כח על היומן כבר 3 שנים אני כוספת והשנה זכיתי ליומן היקר ואין מתאים מלכתוב זאת על פוסט של שיר שריגש …

  2. יקרת זו הזדמנות להודות לך על חלקך הרב בפרשה ואשה.את אשה מדהימה ומרגשת מלאת טוב וקסם וזה רק מההכרות הוירטואלית שלנו. אשמח שתמסרי לרבנית ימימה את אהבתי. השבתות שלי אחרות מאז שיש לי השיעור שלה כבר כמה שנים .היא נוגעת בי כל פעם מחדש .כאילו שהיא מלווה אותי ביום יום. גורמת לי לצחוק ולבכות .לזמזם ולהתעצם ….שיהיה לכם שנה טובה מאד.ותמשיכו בבריאות להעניק לנו מכל הטוב הזה. מעריכה מודה ואוהבת בתיה

  3. מצמרר.
    אין מה לומר,איזו נשמה גדולה שהיא הייתה.
    איזו ראייה, עין טובה כ”כ.
    הטרגדיה הזו תפסה אותי לזמן רב.
    וההשגחה עם תאריך היומולדת שלה. מדהים.
    שנה טובה, מתוקה, מלאה בטוב.

  4. מרגש ביותר,הכוח שיש במילים של האישה המתוקה הזו,לגעת בכל לב כואב ולרפאו בחיוך ובמילים גבוהות.ולך יקרת היקרה,תמשיכי להיות שגרירה ואשת יחסי ציבור מעולה..שנה טובה

  5. כמה אור – כמה אמונה פשוטה
    את נותנת בכוח המילים
    איזה שליחות עצומה יש לך –
    ככ עמוקים וחזקים המצבים המבלבלים שנהיו יותר מאז באה הקורונה –
    ואת כאן עם החמימות האמיתית שלך
    לוקחת את המילים ונותנת להן להיות אבקת קסמים על כל אותן תחושות מבלבלות
    ה’ יברך אותך על שימת הלב שלך למילים
    שאת מפזרת סביבך –
    על כל אותן רגשות שעולות מן המילים הללו
    שבאות מאהבה ורצון להיטיב ולתת כוח

  6. תודה לך יקרת, כמה שותפות אני מרגישה ברגשות שלך, עם מילות אורי הי”ד
    ועם היומן המיוחד במינו

    תודה לכן נשות החיל
    אשרינו

  7. הרבנית ימימה
    אהובה שלי משכבר הימים.תודה על החיזוקים הידע,התורה ,הצחוקים,העומק(שלפעמים מורכב להבין)הפירגון,האהבה,התקווה.אחלת לך שנה טובה ומתוקה
    וגם לך יקרת היקרה.

  8. אמאלה, צמרמורות.
    השיר הזה-המדהים הזה-לכד את עיני וליבי כבר בשנה שעברה, כשהרנית כתבה אותו ב”דפי הזהב” שלה.
    נהניתי לראות שדווקא הוא מבין כלל השירים של משוררים רמי מעלה-פתח לנו את היומן.
    מדהים.

  9. אמאלה, צמרמורות.
    השיר הזה-המדהים הזה-לכד את עיני וליבי כבר בשנה שעברה, כשהרנית כתבה אותו ב”דפי הזהב” שלה.
    נהניתי לראות שדווקא הוא מבין כלל השירים של משוררים רמי מעלה-פתח לנו את היומן.
    מדהים.

  10. אני קוראת שורות אלו בהפסקה של פגישה עם הרב שלנו.
    הכל בזמן המדויק- התזכורת שביכולתי להחליט על כיוון – על רצון לבניה אישית וזוגית (ולא עלי המלאכה לסיים), ההארה של אורי שנמשכת לעולם של כאן ועכשו מהמקום בו היא נמצאת.
    תודה לאמא היקרה ששיתפה את כולנו ותודה לכן. השבח וההודיה לבורא העולם.

  11. מדהים, כמו כל השאר…
    הייתי רוצה לעשות איזה ערב וירטואלי עולמי עם הרבנית,
    אני כבר חולמת על זה מתחילת הקורונה,
    יקרת, אם זה מענין אותך,תחזרי אלי:
    יעל- 0527133583 {אין לי וואטסאפ}

    אני אגב גם קצת מתעסקת עם צרכי ציבור וכ’ו,
    כך שאני מכירה את הנושא…

  12. בס”ד
    ברוך שבראנו לכבודו…. ברוך שאמר ונהיה העולם.
    איזה קידוש שם שמים. יפה ונפלא. שתהיה שנה מבורכת שנת גאולה פרטית וכללית. אמן ואמן

  13. היי, לפני כמה שנים הוצאת רשימה של כל הסימנים עם הכוונות מאחוריהם.. איך אפשר לקבל את זה? זה היה ממש יפה ומחבר!!

  14. תודה יקרת על המילים,
    על קמצוצי הנחמה, התקווה והאור שהגיעו בזכותך פתאום,
    תזכי להמשיך להשפיע טוב!

  15. היא באה לפה בשביל להביא מסר מעולם האמת :
    תאמינו יש מנהיג לעולם !
    סיימה את תיקונה וחזרה לשם .
    היא לשם .

  16. היה מטלטל ומאיר לקרוא את שכתבת ואת שיריה של אורי.
    ראוי ששיריה יצאו לאור ואשמח ואודה אם תעבירי מר זה לאמה.
    כתיבה וחתימה טובה!

  17. וואו! איזה שיר קולע בול, הייתי חושבת שהרבנית ימימה כתבה אותו!
    לא להאמין שבדיוק אורי.. חיה חיים קצרים כל כך אבל עדיין השאירה השפעה שממשיכה להתפזר
    אפשר ללמוד מזה לנצל ואם יש רעיון לבצע אותו, תחשבו שהייתה משאירה את השיר בראש ולא מתפנה לכתוב, כ”כ הרבה התעוררות והשפעה היו נמנעות מלהישאר פה…
    ואתן, תמשכנה לחזק ולרומם את נשות ישראל, והקב”ה יחזק את ידי כל העוסקים במלאכה
    שנה טובה ומבורכת בכל הברכות – תהא שנת פדות אמיתית!

  18. קוראת ובוכה ומתרגשת.
    יהי רצון שנהייה חתומות על כל אלה.
    שנה טובה ומתוקה
    ותודה מעומק הלב

  19. שלום רב.גם אני הייתי באותו שבוע בבית משפחת אורי כדי להחזיר חופה שנעשתה לזכרה ,רשומה עי נשים רבות ואיש לא היה בבית,חבל שלא פגשתי אותך והינו קצת התחזקות זו מזו לקראת הסגר הנורא המטיל בנו כאב ספק וחוסר וודאות נוראי.
    מעריכה ואוהבת,מאחלת רק בריאות נפש וגוף.רונית חבושה

  20. בס”ד

    תודה לך! חיברת אותי חזק מאוד. לאלול לחתימה לראש השנה.
    כתיבה וחתימה טובה לכולנו. אמן.

  21. רבנית ימימה היקרה
    מידי יום א בשבוע הייתי נוהגת להגיע באופן קבוע לשיעור בשעה 19:00 בערב בנשמת בפת בירושלים.
    זה חסר מאוד קשה לי מאוד להתחבר לעולם “הזום” אבל אני שומעת כל יום שיעור תורה..
    התחושה הכבדה לקראת יום הדין אינה קלה עבורי .. הרבה מחשבות תהיות .. מלוות בפחד ובשמחה יחד.
    אבל אחרי שקראתי את מה שכתבת
    חיזקת אותי מאוד כמו תמיד כל שיעור הייתי חכמה יותר וחזקה יותר
    אני אחתום את עצמי ואת בני ביתי ואת אישי לחיים טובים בריאים ומאושרים
    למרות התקופה ניתן ליצר הטוב לשלוט בנו ולנהל אותו על פי הבחירות שלנו
    מאחלת לך שנה טובה ומתוקה ושנזכה במהרה לחזור לשגרה

  22. תודה,
    שנה טובה ומתוקה.
    סליחה
    בבקשה
    בחיוך
    בדמעות
    בכאב
    בשימחה
    בעירבובי’ה
    בנחת
    ובביטחון.
    אני ממליכה אותך בורא עולם למלך על כל העולם.
    ולכן תודה שליחות נאמנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה חדש?

אירועים קרובים / פוסטים / על המדף

על המדף

חדש על המדף!
וְהִגּדְתְּ – הגדה של פסח
הגדה יפהפייה, ערוכה, כרוכה, והיא נשית עד מאוד. מאישה לאישה. הגדה שתרים את ליל הסדר...

אירועים קרובים

השיעור בשערי חסד

שיעור הדגל הירושלמי, פתוח לקהל

מתוך הבלוג של יקרת

השנה כולנו זקוקים לנחמה

כתוב את הכותרת כאן

קרדיטים לצלמים

אריק סולטן | אפרת אשל | נעמה שטרן – מגזין “מוצש” | רעות קורנפלד – מגזין “פנימה” | איילה אדרי | משה אליהו | יקרת פרידמן

סדרת תוכן:

נָשִׁים בַּתָּנָ"ךְ

סיפורן המופלא של עשר גיבורות תנ”כיות,
שמוסרות לנו פיסות חוכמה נצחיות. 

הרבנית ימימה מביאה את קולן של אימהות,
נביאות ומנהיגות מהימים ההם, לזמן הזה. 

באדיבות מיזם “רגע של חכמה”.

נגן וידאו

הֵרָשְׁמִי וְקַבְּלִי בְּמַתָּנָה >

הַשִּׁיעוּר הַשְּׁבוּעִי

שיעור אחד במתנה

פרשת השבוע תמיד, אבל תמיד, תפרש לך את השבוע שלך. זה הקסם שלה. היא כמו מכתב אישי מאלוקים.
 
וזה מה שאנחנו עושות בשיעור: מפרשות. לומדות את האקטואליה, נכנסות לרזולוציות העדינות ביותר בחיי אישה, מחכימות וטועמות טעם גן עדן. מכאן נצא זקופות יותר, שמחות ומנוחמות, ועם יכולת מוגדלת להשפיע הלאה, על אהובינו. 
 
היום, אנחנו מזמינות אותך.  
eric-sultan--scaled

הֵרָשְׁמִי וְקַבְּלִי בְּמַתָּנָה: >

דַּפֵּי זָהָב

רעיון קצר ומשמעותי,
תורה שמתכתבת עם האקטואליה.
חיזוקית מלאת השראה לקחת איתך לדרך

פעם בשבוע אצלך במייל, ללא עלות.

הֵרָשְׁמִי וְקַבְּלִי בְּמַתָּנָה >

סדרת תוכן:

נָשִׁים בַּתָּנָ"ךְ

סדרה מתוך ‘רגע של חכמה’ עם הרבנית ימימה מזרחי.
סיפורם המופלא של 10 נשים מהתנ”ך. 
להתחבר מחדש למידות הטובות ולאיכויות הפנימיות
של הדמויות מהתנ”ך: האימהות, הנביאות
והמנהיגות שלנובעבר ובהווה.

נגן וידאו

לִצְפִיָּה בַּסִּדְרָה, הָרִשְׁמִי: