הבלוג של יִקְרַת

ב"ה לפני חודש וקצת, כשהיומן שלנו, "שנה וברכותיה" החדש רק יצא לאור, הרבנית ימימה התיישבה וכתבה הקדשות אישיות ליוצרים ולאומנים שטקסטים פרי עטם ושירים שהם כתבו נשזרו ביומן שלנו השנה.   ערימה

כבר יומיים אני בוהה בתמונות היפהפיות שצילם משה אליהו,  מזכרת משידור "מתחברות לירושלים". מרוב שפע אני מתקשה לבחור תמונות לפוסט הזה. גם מילים אני מתקשה

האמת, לא יכולתי לדמיין מה יצא מהיום ההוא, אבל צירופי המקרים הלא פחות ממדהימים שהתרחשו באותו בוקר, לא הותירו לי ברירה אלא להאמין. פרק א'

ב"ה כבר חודשיים תמימים כולנו במנהרת הקורונה ההזויה הזו. ועכשיו, כשבהדרגה ובזהירות חוזרים לשגרה, עם הרבה תפילות, הגיע הזמן לעצור ולסכם תקופה, נכון?  אז מה עבר עלינו

בסעודות פורים רבות הייתי אבל כזאת, כמו שיש אצל הרבנית ימימה, לא מצאתי בשום מקום. משתה מיוחד במינו, תמצית מרוכזת של אהבה, עין טובה ודאגה

ב"ה איך זה צף בכל שנה מחדש, בעונה הזאת של פרשת "תולדות". יעקב ועשיו. הילד הטוב והילד הרע. והורים, יצחק ורבקה, שהתורה מתארת כיצד כל אחד

ב"ה זו היתה חתיכת דילמה,שליוותה אותנו בהכנת יומן "שנה וברכותיה" לשנה זו. הצורך לבחור ולהחליט באופן מושכל בין תש"ף לתש"פ איתגר אותנו. כל המומחים, אנשים שתקינות השפה

סיפור חסידי, סוג של, עם נגיעות עכשוויות​ צום תשעה באב הגיע לסיומו. אכלנו ושתינו והתאוששנו והרגשנו את ההחמצה הזאת, של עוד תשעה באב שלא הביא

השבוע יצא לי לדבר עם מוכרת בחנות ספרים גדולה בירושלים. היא ידעה שאני העורכת של הרבנית ימימה מזרחי והיא הראתה לי את מדף היומנים בחנות,

צריך המון סיעתא דישמיא. בכל דבר, באמת בכל דבר. את פועלת ודוחפת ועושה, ואיתך צוות שותפות מופלא אבל עד שלא יגיע האירוע, את לא תדעי:

ימים ארוכים נדנדתי לעצמי. "יקרת, תתחילי לעבוד על היומן החדש", אמרתי. "אל תדחי. ובכלל, אחרי שערכת את שני היומנים הקודמים, הפעם זה יתגלגל לך יותר

1. קל זה לא יהיה זה היה אמור להיות פשוט, לערוך לרבנית ימימה ספר חדש ליום הכיפורים. הרי ארכיון פרשה ואשה הוא תשתית מצוינת. יש