הצטרפי ל'השיעור'
  • ראשי
    • אודות
    • מן העיתונות
    • קוראות מספרות (וגם קוראים)
  • מתנות חינם!
    • דפי זהב
  • חנות
  • שאלות נפוצות
    • צרו קשר
  • הבלוג
  • EN
תפריט
  • ראשי
    • אודות
    • מן העיתונות
    • קוראות מספרות (וגם קוראים)
  • מתנות חינם!
    • דפי זהב
  • חנות
  • שאלות נפוצות
    • צרו קשר
  • הבלוג
  • EN
  • החשבון שלי
  • התחברות
  • הרשמה
תפריט
  • החשבון שלי
  • התחברות
  • הרשמה
  • ראשי
    • אודות
    • מן העיתונות
    • קוראות מספרות (וגם קוראים)
  • מתנות חינם!
    • דפי זהב
  • חנות
  • שאלות נפוצות
    • צרו קשר
  • הבלוג
  • EN
תפריט
  • ראשי
    • אודות
    • מן העיתונות
    • קוראות מספרות (וגם קוראים)
  • מתנות חינם!
    • דפי זהב
  • חנות
  • שאלות נפוצות
    • צרו קשר
  • הבלוג
  • EN
הצטרפי ל'השיעור'
Facebook

תורה בימי קורונה

10 במאי 2020 22:46
ב"ה
 
כבר חודשיים תמימים כולנו במנהרת הקורונה ההזויה הזו. ועכשיו, כשבהדרגה ובזהירות חוזרים לשגרה, עם הרבה תפילות, הגיע הזמן לעצור ולסכם תקופה, נכון? 
 
אז מה עבר עלינו כאן, בפרשה ואשה? 
 
עוד לפני פורים הרבנית ימימה התייחסה לנגיף הקורונה בשיעוריה, אבל זה היה בגדר "למידה מרחוק". דיברנו בעיקר על הסינים. בפרשות "יתרו" ו"משפטים" עסקנו בחוכמתם הנצחית של חוקי התורה, חוכמה שלפעמים רק אחרי אלפי שנים היא מתבהרת לנו; מי תיאר לעצמו שחוקי הכשרות עשויים להציל עולם שלם מפגיעתם הרעה של פנגולין ועטלף?! 
 
אבל בפורים הקורונה היתה כבר קרובה הרבה יותר. בתוכנית הרדיו שלה הרבנית ימימה ראיינה את הרב דוב זינגר, "חולה מס' 67" (ובמקרה, גם שכן שלי). התחלנו לקלוט שהסיפור הזה אמיתי, קרוב ורלבנטי לכולנו. לנשות הצוות היקרות שלי אמרתי שלדעתי ישראל הולכת לקראת מערכה מסוג שטרם ידענו ואולי אנחנו בעצם נפרדות, לתקופה. בסוף השבוע כולנו לקחנו הביתה את המחשבים, למקרה שלא נחזור למשרד. 
 
בשלב הזה הבנו שמדובר ב"אירוע מתגלגל" ודברים עומדים להשתנות בקצב מהיר מאד. בפרשות "ויקהל"-"פקודי" נאסרה כל התקהלות ומאותו רגע, כולנו נפקדנו. לרבנית ימימה יש בכל שבוע שיעורים פרונטליים בעברית, אנגלית וצרפתית וכנסים ברחבי הארץ, וברגע אחד הכל התאיין, התאדה. נגמר, עד להודעה חדשה (שבינתיים מבוששת לבוא). "הכל התבטל לי", היא אמרה. "נהייתי אישה מבוטלת…"
 
מה עושים? יוצאים לחל"ת? סוגרים את הבסטה?
אין סיכוי. הרבנית הבינה שעכשיו עלינו להמציא את עצמנו מחדש. "יקרת, אנחנו עוברות למתכונת חירום", היא בישרה לי ומאותו רגע, דבר לא היה כמקודם. 
העציצים במשרד עוברים רילוקיישן, הישר לביתי. חלקם ישרדו את המעבר וישובו חזרה. אנחנו נפרדת מהמשרד ל-8 שבועות. אמאל'ה.  
 
ספונה בביתה עם בני משפחתה, כשהיא עוקבת אחר החדשות וקשובה למאות פניות במייל ובטלפון, הרבנית ימימה פתחה בכל בוקר את החומש והמפרשים וחיפשה משמעות לאירועים. חיפשה תשובות עבורנו. ממש כמו ניידת שידור, היא פתחה בסלון ביתה אולפן מאולתר, ובאין אינטראקציה ישירה עם הקהל, היא לימדה את המצלמה. הקליטה הכל. הצוות הטכני כלל את אלישבע ואהובה, בנותיה. הלוקיישן הנבחר לצילומים היה הספרייה הענקית שלה. 
 
ואנחנו – קיבלנו ראשונות את ההקלטה, ונכנסנו לעבודת עריכה אינטנסיבית. כך כל יום, חמישה ימים בשבוע. הרבנית מקליטה, אנחנו עורכות ושולחות לקוראות פרשה ואשה. הקצב היה מטורף. 
"אז איך מטפסים על היום הזה? זה הכלל: 'הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר'. קומי והסתערי! אז היום התלבשתי מנומר".

זה כבר לא "השיעור" במתכונת השבועית הרגילה. לחכות עם השיעור עד ליום חמישי? איך אפשר?… כל יום הביא בכנפיו התמודדות חדשה וחדשות פורצות מרחבי העולם והארץ.

כך, במשך שלושת השבועות הראשונים, לקראת חג הפסח ובמהלך פסח, בכל יום שלחנו למנויות פרשה ואשה שיעור ממוקד.

לקבצים הללו, שהמנויות חיכו להן בקוצר רוח, קראנו "תרופות". נכון לרגע זה, שלחנו 27 קבצי תרופות! והיד עוד נטויה.  

חמושה בספר, הרבנית ימימה לא הפסיקה ללמד
על מה דיברנו?  
על מה לא.
 
על הבית, שפתאום הציף נשים רבות כל כך: הרווקות, שחיכה להן בית ריק (או לחילופין הסתגרות עם ההורים). הנשואות, שחיכה להן בית מלא, אין רגע דל, אין פרטיות. המבוגרות, שחיכה להן שקט רועם מדי.
 
"התרופה שלי זהה לכולן", הרבנית אמרה. "והיא לא שלי. קחי לך תורה. במינון יומי – לימוד יומי. הוֹם-סקוּלִינג. ופתאום, מתפנה לך מרווח נשימה במרחב הצפוף. איש לא יכול להפריע לך כאן. הריאות שלך יתמלאו באוויר, ברוחניות, ופתאום יהיה לך כוח". זה היה הרעיון המכונן שליווה אותנו מההתחלה. 
 
דיברנו על השבת. עכשיו, שכל הימים נהיו שבת, הפיג'מה מככבת, הלימודים מתמוססים ורוב מקומות העבודה מושבתים, מה בדיוק מקומו של יום השבת? איך עכשיו "נעשה את השבת"?
 
דיברנו על הברקס הענק שעצר לכולנו את התוכניות. איך ממשיכים לעוף עם כנף אחת? איך ננווט עכשיו את המטוס הזה שנקרא "חיי" או "משפחתי"?
 
והילדים! ילדי ה-ADHD בפרט וילדים בכלל. איך מרגיעים אותם? ואיך נותנים להם להרגיע אותנו? 
 
וכל מה שנהיה יקר כל כך פתאום: הסבים והסבתות. 
 
והחתונות! חתונות הקורונה המינימליסטיות. פתאום הרבנית נדרשת לנחם… כלות. אלה שמצאו את שאהבה נפשן, ועכשיו הן מצטערות בחופתן המצומצמת, עקב הנסיבות וההנחיות. הרבנית דווקא שמחה בזה. "זה ה-דבר עצמו", היא פרגנה לצמצום. "חתן-כלה-חופה. הלוואי ותמיד נזכור את העיקר". ובעצמה היא השתתפה בחתונת-קורונה כזו, של אחד מבוגרי "אבני קודש", הישיבה לנוער בסיכון שהקימה. מזל טוב! 
 

ואז היא בכתה.
אחרי שבועיים מוטרפים, עשרות ביטולים של שיעורים וכנסים, לומדת ומלמדת מביתה (שבעצמו רועש וגועש), מייל גולש על גדותיו מצער נשי מהסוג שטרם נראה בעולם, פסח מהבהב ומתקרב…סוף סוף הרבנית ימימה בכתה. 

וכתבה. במילים שלה. תפילת נשים ברזולוציות עדינות ומדויקות. וכמו שליחת ציבור נאמנה, סנגוריתן של (בנות) ישראל, הרבנית הביאה פנימה את כולן. אני חושבת. 
קבלו – תפילה בשם כל הנשים.

ואיך נשכח, ההכנות לליל הסדר בצל הקורונה. לעד נזכור את ליל הסדר של תש"פ, עם שירת המרפסות, הפירוד מהזקנים (מה נשתנה? הזקן והזקנה!) והתחושה שאנחנו חוזרים בזמן באמת למצרים, לנגף, לזבח המשפחה הגרעינית.
 
הספדנו את הרב בקשי דורון, הרב הראשי לשעבר, שנפטר מהקורונה ערב החג. 
ואת הרב ישעיהו הבר, מייסד "מתנת חיים". למדנו לרפואתו את ברכת "אשר יצר" לפרטי פרטיה, ובהמשך – אמרנו אותה לעילוי נשמתו. 
 
שלחנו חיבוק גדול לאחינו בבורו-פארק, ניו יורק, שהמגפה לא פסחה עליהם (הם עדין נלחמים בקורונה). מעגלים של הזדהות ושייכות נפתחו כאן, בפרשה ואשה. 
 
קוראות פרשה ואשה זכו לעדכונים סופר-משמעותיים לכל אורך הדרך. הרבנית כל הזמן שמרה אותנו בנתיב.
 
ומרפסות-מרפסות של אהבה ותפילה. "כל בית צריך מרפסת!" הרבנית ימימה לימדה. "והמרפסת – זו היד שלך, שאת מצליחה להושיט אותה לזולת, הגם שאת עצמך במצוקה. המרפסת הזו היא היכולת שלך להתעלות ולתת, כנגד כל הסיכויים. היא בריאות הנפש שלך". 
 
"לא נעים לומר, אבל כששומעים על נפטר, לא עלינו, מהקורונה, אנחנו ישר רוצים לדעת: היו לו מחלות רקע?" הרבנית אמרה. "לכן הדבר החשוב ביותר שאנחנו עושות כאן הוא להתחסן בפני  מחלת הרקע הנוראה ביותר שנקראת 'חרדה'. רק לא זה. בואו נחסן את הנפש, כי היא מה שמחזיק את הגוף כולו". 
כך היינו. שיעור מתגלגל, כיאה לאירוע מתגלגל. ולכל אורך התקופה ההזויה הזו התעטפנו בתורה המנחמת. פרשת השבוע והמפרשים חברו לעין הטובה ולהומור של הרבנית ימימה. מעולם לא שמחתי כל כך בכל "סמיילי" שנכנס לדפי השיעור.
 
בין לבין הצדענו לצוותים הרפואיים ולמורים ולמורות, גיבורי הזום. "גם זום לטובה!" תאמר הרבנית ימימה. 
 
אף היא לא טמנה את ידה בצלחת הזום ונתנה כמה שיעורים בלתי נשכחים. למשל, לקבוצה של נערות. "אתן גיבורות-על!" היא עודדה אותן. "ואלה ימים של שבירת טבע. כל הזמן, כל הזמן לנוע בתוך הצפיפות הזו ולפנות מקום ולתת לאחותך לעבור, לאמא שלך, וזה בכלל לא פשוט, לזוז הצידה ולתת מעבר לאנשים אחרים, אבל שבירת הטבע הזו תבקע לכולנו את הים, והרבה בזכותכן".  
גיבורות על! מפגש זום עם נערות

והיה עוד מפגש זום קסום, עם בנות שערי חסד, שיעור הדגל של הרבנית ימימה. חודשיים לא התכנסנו ללמוד יחד. התגעגענו כל כך. "אני מתגעגעת לחבק אתכן", הרבנית סיפרה. "לכבודכן נעלתי את הנעליים החדשות שהגיעו במשלוח לפני פסח… באמת חשבתן שאני אתן לכן שיעור בזום בנעלי בית? אין מצב!"

למדנו יחד לקראת הילולת רבי מאיר בעל הנס. "למה קוראים לו כך? כי הוא נשוי לברוריה. היא – נס. והוא – בעלה", פירשה הרבנית בחדשנות ונכנסה איתנו לעומקן של סוגיות בגמרא, ולשעה תמימה שכחנו מהעולם. 

זום נעלים
ואיך נשכח את העקומה? בכל יום בדקנו את אותה העקומה המפורסמת. "לא מדהים?" הרבנית ביקשה לעודד את רוחנו. "בקורונה הזו, ככל שאת, אישה, עקומה ומשתטחת, כך, ביחס ישיר גם העקומה הולכת ומשתטחת. את שומעת – יחד אנחנו משטחות את העקומה!" 
 
"הרבנית, כבר לא נעים לי!" אמרתי לה יום אחד. "אני כל הזמן עורכת שיעורים, ומהבית. הילדים שלי רואים את אמא שלהם חפורה בתוך המחשב. מה יהיה?"
 
"את נוכחת ויש לך עיסוק ויש לך עולם", היא ענתה בתקיפות. "וזה לימוד נפלא לילדים. אמא לומדת ומשפיעה וחיונית, ברוך השם". 
 
והמשכנו, כל הצוות. כל אחת עבדה מביתה פול טיים. ערכנו, שלחנו, קלטנו, רשמנו ובין לבין ניקינו גם אנחנו את בתינו. וטיפסנו על הקירות לעיתים תכופות. בתוך עמנו אנחנו יושבות. 
 
מאות מנויות חדשות הצטרפו אלינו, ולכבודן יצאנו במבצע קורונה, של חודש ראשון בשקל אחד, כדי להקל ככל הניתן על הלחץ הכלכלי.
 
המצאנו את עצמנו מחדש. פתחנו קבוצות ווצאפ מיוחדות למנויות, כדי להיות זמינות שבעתיים, ולספק את השיעור גם למי שאינה מקבלת אותו יותר במקום העבודה.

והתאהבנו שוב בקוראות שלנו, שלא מוותרות על דברי התורה, מחכות לה, לא מוכנות שהגל הזה ישטוף אותן בלי משמעות, בלי קדושה.

חלה בצורת מפתח, בשבת שאחרי פסח. סגולה לפתיחת הפרנסה. השנה זה קיבל משנה תוקף וכוונה (תודו שיש משהו מרענן בגרסה המיניאטורית :)).
עשינו יחד תפילות נשים. הפרשנו יחד חלה. התרגשנו יחד. למדנו תורה חדשה, אלמותית, תורה לנשים של קצה היום. "אלוקים שומר מקום בקצה היום", שרה קרן פלס והשיר הזה הפך אצלנו לשיעור.
 
איזה מסע עברנו כאן!
בין לבין, גילינו מנויות יצירתיות במיוחד, שניצלו את זמן הקורונה לכושר עם לימוד… את התמונה הזו קיבלנו מהמנויה כינרת. תכלס? הכי גוף-נפש!!  
וכך נראה שולחן השבת שלי: שיעור + טוליפים ישירות מהחקלאי, שנתקע עם שדה מלא מיועדים ליצוא, בעוד שוק הפרחים העולמי נסגר. 
"ישראל נכנסת לשנתה ה-72", הרבנית ימימה לימדה לקראת יום העצמאות. "72, בגימטריה, 'חסד'. וזה גם 'שם ע"ב', אחד משמותיו של הקב"ה. ואני חושבת שה' מבקש לאותת לנו: נהייתם אנשי חסד. כמה חסדים גמלתם איש לרעהו בזמן הזה. דתיים וחילוניים, חרדים וחיילים, רופאים וחולים, אנשי מרפסות, בנות מצווה שלא חגגו. כמה חסדים יש בכם. ראו כמה אתם תלויים איש ברעהו. זו העצמאות האמיתית. מגיע לכם חסד". 
 
אנחנו בשוך הסערה עכשיו. מתפללים לטוב. מי תיארה לעצמה שתש"פ תתפוס כזו תפנית? האם אפשר לחזור לנקודת ההתחלה? האם השתנינו? האם הקורונה תותיר בנו את אותותיה לטובה? האם התורה שלמדנו תישאר? ולאן פנינו מועדות? 
 
אין לי תשובות חותכות לשאלות הללו, אבל אני בהחלט מאמינה שנראה בעיניים במהרה, כולנו, איך הכל הכל לטובה.
 
ואני גאה כל כך בקהילה היפה הזו של פרשה ואשה. איזה גיבורות! נשים צדקניות, שהחזיקו על כתפיהן משא גורלי כל כך. עיטור העוז, מינימום.
 
ואני גאה בצוות שלי. באביטל, הדסה וליאת, ואוראל שחזרה מחופשת הלידה הישר לתוך הקלחת. 
 
ומה עכשיו? 
אנחנו זוממות הפתעה! משהו ענק, כי מגיע לכן!  
רוצות לשמוע? טיפה סבלנות. נתראה בקרוב בפוסט הבא. 

תגובות יתקבלו בברכה – כאן למטה!
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

72 תגובות

  1. בת-שבע הגב 15 במאי 2020 בשעה 8:16

    אשמח להצטרף לוואצאפ

  2. תחיה הגב 14 במאי 2020 בשעה 23:31

    מרוב היפראקטיביות בזמן הקורונה, לא קלטתי שיש תרופות יומיות לאחרונה,
    החמצה גדולה!
    לפעמים קראתי, לפעמים לא הבחנתי.
    יש אפשרות לקבל את הקבצים מאוגדים, כדי שאשלים פערים?
    תודה!

  3. יפעת הגב 14 במאי 2020 בשעה 19:47

    אין ספק שהתקופה הזאת עברה טוב יותר בזכותכן. יש פרי לעמלכן!
    התענוג הכי גדול לשתות את הקפה של הבוקר עם "התרופה היומית"…. באובססיות נכנסתי לדף לרענן שמא אפספס שהעלתן משהו חדש..
    כמו שאמרו לפני, הלוואי והפורמט היומי יימשך 🙂
    תודה ענקית!

  4. ליאת הגב 14 במאי 2020 בשעה 18:41

    במילה אחת: תודה!!!!

  5. שושנה רובין הגב 14 במאי 2020 בשעה 18:34

    תודה רבה על התרופות היומיות והמרוממות! יישר כוחכן!

  6. לאה נבנצל הגב 14 במאי 2020 בשעה 17:55

    לרבנית ימימה וליקרת היקרות

    טוב להודות לה'

    בהוד שבהוד

    שאתן קימות

    ומקימות.

  7. אתי שפיגלמן הגב 14 במאי 2020 בשעה 16:18

    רציתי להגיד פשוט תודה.
    אני גרה באוסטרליה וגם פה כמו בכל העולם הסתגרנו בבתים, עובדים מהבית, לא יוצאים ולא נכנסים.
    בר מצוה לנכד דרך הזום וזה עצוב לראות הנחת תפילין ראשונה בלי מניין. אז התרופה היומית היתה ממש תרופה וחיכתה לי בלילה ליד המיטה וכשהיה מותר אז שתפתי עם קבוצת הוואטסאפ הישראלית -״אחלה״ שגם הם יהנו.
    בברכת ישועה בקרוב ובשורות טובות
    אתי

  8. חנה מורנו הגב 14 במאי 2020 בשעה 15:27

    לרבנית ימימה היקרה שתחי' וליקרת אשר כשמה כן היא יקרה ולכל שאר העוסקות במלאכת הקודש של עריכת ושליחת השיעורים…ישר כוח גדול. אתן מחייות אותי כל שבוע מחדש…אני אשה חולה והתרופות פעלו את שלהן. תודה רבה!!! עלו והצליחו!!!

  9. איריס הגב 14 במאי 2020 בשעה 15:20

    לרבנית ימימה היקרה , נתת לנו חמצן בתוך הימים המטורפים שעברנו. האיש היקר שלי גם קרא והתחזק. שתזכו להרבה ברכה בריאות וכח להמשיך ולהחיות עם רב , עם הרבה חן.

  10. סיגלית הגב 13 במאי 2020 בשעה 11:57

    הרבנית ימימה ויקרת המקסימה!
    תודה רבה לכן ! על כל התרופות ששלחתן לנו הם היו חיזוק גדול ,
    במיוחד כשאין שיעורי תורה של ממש התרופות ממש חיזקו אותי ועזרו לי להמשיך להיות חזקה . אשמח לדעת עם הרבנית תתן עוד שיעור בזום אני אשמח לדעת .

  11. מירה כהן הגב 12 במאי 2020 בשעה 23:09

    תודה יקרות על הרבה ויטמינים לחיזוק ששלחתן. יישר כח. ושנזכה לעוד הרבה חומרים טובים לנפש ולנשמה. כי אין דבר חשוב מזה. כשהנשמה מלאה אז הכל רגוע ונעשה ביישוב הדעת.

  12. רחל הגב 12 במאי 2020 בשעה 21:17

    מחכה לראות מה אתם זוממים

  13. רות ליטאי-יעקבי הגב 12 במאי 2020 בשעה 17:33

    תודה רבה לרבנית ימימה וליקרת – תעצומות הנפש שלכן קורנות ומנצחות את הקורונה. תפילת הנשים שלך, הרבנית, הגיעה אל עמקי נפשי ומשם פרצו מעיינות הדמעות שלי.

  14. גילה ויזל הגב 12 במאי 2020 בשעה 7:42

    28 בגימטריא-כח
    וכנראה שאין זה מקרה שזהו מספרו של השיעור לכבוד ל"ג בעומר.
    תודה רבה לרבנית ימימה היקרה והאהובה, על שיעורי תרופה מוארים בתורה נשית מחזקת, בונה ומעצימה-תקופה מאתגרת ולא פשוטה.
    ולכן נשים יקרות-צוות המשרד, תודות על שילוב כוחות וניצוח הרמוני על המלאכה.
    יישר כח ותודה רבה.
    גילה ויזל

  15. יערית הגב 12 במאי 2020 בשעה 2:05

    חמצן , חמצן ועוד חמצן ,

    בימים שהיינו ספונות בבית – וחלקנו עדין …

    כשהטלפון צמוד ליד בכדי להתעדכן בכל דבר

    אחת מנקודות האור הן העשייה המבורכת שלכן

    תודה על הזכות להיות חלק מקהילת פרשת ואישה

    ותודה לרבנית ימימה על השמחה הגדולה והטיבול המיוחד שאופייני רק לה לתורה הקדושה

    ברוכות תהיו !

  16. טניה איינס הגב 11 במאי 2020 בשעה 23:28

    פשוט וואאו!! עשית סיכום של התקופה הזאת מדהים, אכן לא נישכח השנה הזאת לעולם!! ממש תודה על התמיכה על התרופות היומיות שהיו נחמה ענקית כמו כל השיעורים של הרבנית ימימה , תודה לך יקרת ולרבנית על כל ההשקעה והעבודה הקשה וקדושה! בע״ה שניפגש בקרוב ונצא מחוזקות חיבוק גדול לכן

  17. טניה הגב 11 במאי 2020 בשעה 23:27

    פשוט וואאו!! עשית סיכום של התקופה הזאת מדהים, אכן לא נישכח השנה הזאת לעולם!! ממש תודה על התמיכה על התרופות היומיות שהיו נחמה ענקית כמו כל השיעורים של הרבנית ימימה , תודה לך יקרת ולרבנית על כל ההשקעה והעבודה הקשה וקדושה! בע״ה שניפגש בקרוב ונצא מחוזקות חיבוק גדול לכן

  18. אורטל הגב 11 במאי 2020 בשעה 23:26

    שלום לכן בנות יקרות
    אני איני דתייה.
    אך יהודייה בליבי ונפשי.
    אני קוראת ומתמלאת כוחות כל פעם מחדש.

  19. דבורה יערה הגב 11 במאי 2020 בשעה 22:09

    בס"ד

    תקופה לא פשוטה עברה על כולנו ואין ספק שהשיעורים של כב' הרבנית ימימה עזרו מאוד לנשמה.
    שמחתי גם להווכח שהשיעורים קצרים וענייניים.

    תודה רבה

  20. סיגלית עובדיה הגב 11 במאי 2020 בשעה 20:57

    יקרת היקרה,
    נהנתי מאוד מסיכום התקופה המורכבת,שעדיין לא ידוע מה יהיה בסופה,אבל עם שתי נשים חזקות ומבורכות כמו הרבנית ימימה וכמוך,מקווה בשביל כל עם ישראל שנזכור את התקופה הזו באמת כתקופה שעשתה שינוי אם לא לכולם,אז לפחות לחלק מאיתנו.
    תודה רבה לכן,על הליווי הצמוד בתנאים כל כך לא פשוטים,בימים אלו.
    תבורכו מפי עליון.

  21. יוכי אליה הגב 11 במאי 2020 בשעה 19:32

    הרבנית ימימה היקרה, וכמובן יד ימינה – יקרת, אתן פשוט נהדרות ואני מחכה העליון עיניים לכל קטע ומשפט, אתן מרגשות כמו תמיד ומחכה בקוצר רוח להפתעתה.
    יישר כח ענק ושבע"ה תמחק המגיפה הזאת ותהיה מאחורינו ונזכה בקרוב מאוד לביאת המשיח אמן כן יהי רצון

  22. ורד הגב 11 במאי 2020 בשעה 17:33

    כולכן- נשות חיל!
    אין עליכן!

    תודה רבה על כל מילה של חיזוק,
    על כל משפט שנותן כח לעבור את התקופה המטורפת הזו.

    שנתבשר כולנו בבשורות טובות בקרוב!!!

תגובות ישנות ←
מתוך הבלוג:
  • קוטפות אתכן כוכבים
  • "היום אני חותמת אותי" – איך ילדה אחת, שנכנסה לנו ככה ללב, פותחת השנה את היומן החדש (פוסט שהוא, כמאמר המשורר, עַיִן בְּמַר בּוֹכָה, וְלֵב שמבקש לשמוח)
  • שידור "מתחברות" – תמונות
עמוד הפיסבוק של הרבנית:
כתבי לנו:
מתוך הבלוג
קוטפות אתכן כוכבים
5 באוקטובר 2020

קוטפות אתכן כוכבים

ב"ה לא, זה לא מובן מאליו. לא מובן מאליו לקבל ביקורת ספרים באתר JBR. לא מובן מאליו להיכנס לדפי המוסף החגיגי של "ישראל

קראי עוד ...
צרו קשר:

יש לך שאלות בנוגע לדפי העלון השבועי, שנשלח במייל?
רוצה לברר, לעדכן, לספר, להציע?
אני מחכה לשמוע ממך.

אפשר לעשות זאת במייל ל:
info@parasha.org

או לטלפון: 077-8066747
אנו נותנים מענה טלפוני
בימים א-ה
בין השעות 9:00-14:30

מעניין אצלנו בפייסבוק:

‏הרבנית ימימה מזרחי / פרשה ואשה עם יקרת פרידמן‏

© ירושלים תשע"ח (2018) כל הזכויות שמורות לפרשה ואשה
  • Login
  • הרשמה
שכחתי את הסיסמה
איבדת את הסיסמה ? הכניסי את כתובת המייל ותקבלי מיידית לינק להחלפת הסיסמה.
0
גלילה לראש העמוד

רוצה מתנה קטנה?

קבלי קופון הנחה לחודש הראשון:

קבלי שיעור היכרות מתנה -

מהרבנית ימימה מזרחי!

דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס