הַמּוֹצִיאָה לָאוֹר

הבלוג של יקרת

יקרת פרידמן, נשואה לעדי, אמא לתשעה. גרה בתקוע. עורכת שיעוריה וספריה של הרבנית ימימה מזרחי והיזמת שמאחורי “פרשה ואישה”.

מאמרים אחרונים:

לשרוד זה המון

ב”ה   את רייצ’ל גולדברג פולין אני מכירה כבר הרבה שנים.  ג’ון, בעלה, למד עם

לשרוד זה המון

ב”ה   את רייצ’ל גולדברג פולין אני מכירה כבר הרבה שנים.  ג’ון, בעלה, למד עם

הַשִּׁעוּר הַשְּׁבוּעִי

כל החידושים, העצות והסיפורים.

מה קורה בשיעור החדש?

לחצי על התמונה

עמוד הפייסבוק של הרבנית:

תורה בימי קורונה

איך אנחנו מתמודדות ונערכות?

ב”ה
 
כבר חודשיים תמימים כולנו במנהרת הקורונה ההזויה הזו. ועכשיו, כשבהדרגה ובזהירות חוזרים לשגרה, עם הרבה תפילות, הגיע הזמן לעצור ולסכם תקופה, נכון? 
 
אז מה עבר עלינו כאן, בפרשה ואשה? 
 
עוד לפני פורים הרבנית ימימה התייחסה לנגיף הקורונה בשיעוריה, אבל זה היה בגדר “למידה מרחוק”. דיברנו בעיקר על הסינים. בפרשות “יתרו” ו”משפטים” עסקנו בחוכמתם הנצחית של חוקי התורה, חוכמה שלפעמים רק אחרי אלפי שנים היא מתבהרת לנו; מי תיאר לעצמו שחוקי הכשרות עשויים להציל עולם שלם מפגיעתם הרעה של פנגולין ועטלף?! 
 
אבל בפורים הקורונה היתה כבר קרובה הרבה יותר. בתוכנית הרדיו שלה הרבנית ימימה ראיינה את הרב דוב זינגר, “חולה מס’ 67” (ובמקרה, גם שכן שלי). התחלנו לקלוט שהסיפור הזה אמיתי, קרוב ורלבנטי לכולנו. לנשות הצוות היקרות שלי אמרתי שלדעתי ישראל הולכת לקראת מערכה מסוג שטרם ידענו ואולי אנחנו בעצם נפרדות, לתקופה. בסוף השבוע כולנו לקחנו הביתה את המחשבים, למקרה שלא נחזור למשרד. 
 
בשלב הזה הבנו שמדובר ב”אירוע מתגלגל” ודברים עומדים להשתנות בקצב מהיר מאד. בפרשות “ויקהל”-“פקודי” נאסרה כל התקהלות ומאותו רגע, כולנו נפקדנו. לרבנית ימימה יש בכל שבוע שיעורים פרונטליים בעברית, אנגלית וצרפתית וכנסים ברחבי הארץ, וברגע אחד הכל התאיין, התאדה. נגמר, עד להודעה חדשה (שבינתיים מבוששת לבוא). “הכל התבטל לי”, היא אמרה. “נהייתי אישה מבוטלת…”
 
מה עושים? יוצאים לחל”ת? סוגרים את הבסטה?
אין סיכוי. הרבנית הבינה שעכשיו עלינו להמציא את עצמנו מחדש. “יקרת, אנחנו עוברות למתכונת חירום”, היא בישרה לי ומאותו רגע, דבר לא היה כמקודם. 
העציצים במשרד עוברים רילוקיישן, הישר לביתי. חלקם ישרדו את המעבר וישובו חזרה. אנחנו נפרדת מהמשרד ל-8 שבועות. אמאל’ה.  
 
ספונה בביתה עם בני משפחתה, כשהיא עוקבת אחר החדשות וקשובה למאות פניות במייל ובטלפון, הרבנית ימימה פתחה בכל בוקר את החומש והמפרשים וחיפשה משמעות לאירועים. חיפשה תשובות עבורנו. ממש כמו ניידת שידור, היא פתחה בסלון ביתה אולפן מאולתר, ובאין אינטראקציה ישירה עם הקהל, היא לימדה את המצלמה. הקליטה הכל. הצוות הטכני כלל את אלישבע ואהובה, בנותיה. הלוקיישן הנבחר לצילומים היה הספרייה הענקית שלה. 
 
ואנחנו – קיבלנו ראשונות את ההקלטה, ונכנסנו לעבודת עריכה אינטנסיבית. כך כל יום, חמישה ימים בשבוע. הרבנית מקליטה, אנחנו עורכות ושולחות לקוראות פרשה ואשה. הקצב היה מטורף. 

זה כבר לא “השיעור” במתכונת השבועית הרגילה. לחכות עם השיעור עד ליום חמישי? איך אפשר?… כל יום הביא בכנפיו התמודדות חדשה וחדשות פורצות מרחבי העולם והארץ.

כך, במשך שלושת השבועות הראשונים, לקראת חג הפסח ובמהלך פסח, בכל יום שלחנו למנויות פרשה ואשה שיעור ממוקד.

לקבצים הללו, שהמנויות חיכו להן בקוצר רוח, קראנו “תרופות”. נכון לרגע זה, שלחנו 27 קבצי תרופות! והיד עוד נטויה.  

על מה דיברנו?  
על מה לא.
 
על הבית, שפתאום הציף נשים רבות כל כך: הרווקות, שחיכה להן בית ריק (או לחילופין הסתגרות עם ההורים). הנשואות, שחיכה להן בית מלא, אין רגע דל, אין פרטיות. המבוגרות, שחיכה להן שקט רועם מדי.
 
“התרופה שלי זהה לכולן”, הרבנית אמרה. “והיא לא שלי. קחי לך תורה. במינון יומי – לימוד יומי. הוֹם-סקוּלִינג. ופתאום, מתפנה לך מרווח נשימה במרחב הצפוף. איש לא יכול להפריע לך כאן. הריאות שלך יתמלאו באוויר, ברוחניות, ופתאום יהיה לך כוח”. זה היה הרעיון המכונן שליווה אותנו מההתחלה. 
 
דיברנו על השבת. עכשיו, שכל הימים נהיו שבת, הפיג’מה מככבת, הלימודים מתמוססים ורוב מקומות העבודה מושבתים, מה בדיוק מקומו של יום השבת? איך עכשיו “נעשה את השבת”?
 
דיברנו על הברקס הענק שעצר לכולנו את התוכניות. איך ממשיכים לעוף עם כנף אחת? איך ננווט עכשיו את המטוס הזה שנקרא “חיי” או “משפחתי”?
 
והילדים! ילדי ה-ADHD בפרט וילדים בכלל. איך מרגיעים אותם? ואיך נותנים להם להרגיע אותנו? 
 
וכל מה שנהיה יקר כל כך פתאום: הסבים והסבתות. 
 
והחתונות! חתונות הקורונה המינימליסטיות. פתאום הרבנית נדרשת לנחם… כלות. אלה שמצאו את שאהבה נפשן, ועכשיו הן מצטערות בחופתן המצומצמת, עקב הנסיבות וההנחיות. הרבנית דווקא שמחה בזה. “זה ה-דבר עצמו”, היא פרגנה לצמצום. “חתן-כלה-חופה. הלוואי ותמיד נזכור את העיקר”. ובעצמה היא השתתפה בחתונת-קורונה כזו, של אחד מבוגרי “אבני קודש”, הישיבה לנוער בסיכון שהקימה. מזל טוב! 
 

ואז היא בכתה.
אחרי שבועיים מוטרפים, עשרות ביטולים של שיעורים וכנסים, לומדת ומלמדת מביתה (שבעצמו רועש וגועש), מייל גולש על גדותיו מצער נשי מהסוג שטרם נראה בעולם, פסח מהבהב ומתקרב…סוף סוף הרבנית ימימה בכתה. 

וכתבה. במילים שלה. תפילת נשים ברזולוציות עדינות ומדויקות. וכמו שליחת ציבור נאמנה, סנגוריתן של (בנות) ישראל, הרבנית הביאה פנימה את כולן. אני חושבת. 
קבלו – תפילה בשם כל הנשים.

ואיך נשכח, ההכנות לליל הסדר בצל הקורונה. לעד נזכור את ליל הסדר של תש”פ, עם שירת המרפסות, הפירוד מהזקנים (מה נשתנה? הזקן והזקנה!) והתחושה שאנחנו חוזרים בזמן באמת למצרים, לנגף, לזבח המשפחה הגרעינית.
 
הספדנו את הרב בקשי דורון, הרב הראשי לשעבר, שנפטר מהקורונה ערב החג. 
ואת הרב ישעיהו הבר, מייסד “מתנת חיים”. למדנו לרפואתו את ברכת “אשר יצר” לפרטי פרטיה, ובהמשך – אמרנו אותה לעילוי נשמתו. 
 
שלחנו חיבוק גדול לאחינו בבורו-פארק, ניו יורק, שהמגפה לא פסחה עליהם (הם עדין נלחמים בקורונה). מעגלים של הזדהות ושייכות נפתחו כאן, בפרשה ואשה. 
 
קוראות פרשה ואשה זכו לעדכונים סופר-משמעותיים לכל אורך הדרך. הרבנית כל הזמן שמרה אותנו בנתיב.
 
ומרפסות-מרפסות של אהבה ותפילה. “כל בית צריך מרפסת!” הרבנית ימימה לימדה. “והמרפסת – זו היד שלך, שאת מצליחה להושיט אותה לזולת, הגם שאת עצמך במצוקה. המרפסת הזו היא היכולת שלך להתעלות ולתת, כנגד כל הסיכויים. היא בריאות הנפש שלך”. 
 
“לא נעים לומר, אבל כששומעים על נפטר, לא עלינו, מהקורונה, אנחנו ישר רוצים לדעת: היו לו מחלות רקע?” הרבנית אמרה. “לכן הדבר החשוב ביותר שאנחנו עושות כאן הוא להתחסן בפני  מחלת הרקע הנוראה ביותר שנקראת ‘חרדה’. רק לא זה. בואו נחסן את הנפש, כי היא מה שמחזיק את הגוף כולו”. 
כך היינו. שיעור מתגלגל, כיאה לאירוע מתגלגל. ולכל אורך התקופה ההזויה הזו התעטפנו בתורה המנחמת. פרשת השבוע והמפרשים חברו לעין הטובה ולהומור של הרבנית ימימה. מעולם לא שמחתי כל כך בכל “סמיילי” שנכנס לדפי השיעור.
 
בין לבין הצדענו לצוותים הרפואיים ולמורים ולמורות, גיבורי הזום. “גם זום לטובה!” תאמר הרבנית ימימה. 
 
אף היא לא טמנה את ידה בצלחת הזום ונתנה כמה שיעורים בלתי נשכחים. למשל, לקבוצה של נערות. “אתן גיבורות-על!” היא עודדה אותן. “ואלה ימים של שבירת טבע. כל הזמן, כל הזמן לנוע בתוך הצפיפות הזו ולפנות מקום ולתת לאחותך לעבור, לאמא שלך, וזה בכלל לא פשוט, לזוז הצידה ולתת מעבר לאנשים אחרים, אבל שבירת הטבע הזו תבקע לכולנו את הים, והרבה בזכותכן”.  

והיה עוד מפגש זום קסום, עם בנות שערי חסד, שיעור הדגל של הרבנית ימימה. חודשיים לא התכנסנו ללמוד יחד. התגעגענו כל כך. “אני מתגעגעת לחבק אתכן”, הרבנית סיפרה. “לכבודכן נעלתי את הנעליים החדשות שהגיעו במשלוח לפני פסח… באמת חשבתן שאני אתן לכן שיעור בזום בנעלי בית? אין מצב!”

למדנו יחד לקראת הילולת רבי מאיר בעל הנס. “למה קוראים לו כך? כי הוא נשוי לברוריה. היא – נס. והוא – בעלה”, פירשה הרבנית בחדשנות ונכנסה איתנו לעומקן של סוגיות בגמרא, ולשעה תמימה שכחנו מהעולם. 

ואיך נשכח את העקומה? בכל יום בדקנו את אותה העקומה המפורסמת. “לא מדהים?” הרבנית ביקשה לעודד את רוחנו. “בקורונה הזו, ככל שאת, אישה, עקומה ומשתטחת, כך, ביחס ישיר גם העקומה הולכת ומשתטחת. את שומעת – יחד אנחנו משטחות את העקומה!” 
 
“הרבנית, כבר לא נעים לי!” אמרתי לה יום אחד. “אני כל הזמן עורכת שיעורים, ומהבית. הילדים שלי רואים את אמא שלהם חפורה בתוך המחשב. מה יהיה?”
 
“את נוכחת ויש לך עיסוק ויש לך עולם”, היא ענתה בתקיפות. “וזה לימוד נפלא לילדים. אמא לומדת ומשפיעה וחיונית, ברוך השם”. 
 
והמשכנו, כל הצוות. כל אחת עבדה מביתה פול טיים. ערכנו, שלחנו, קלטנו, רשמנו ובין לבין ניקינו גם אנחנו את בתינו. וטיפסנו על הקירות לעיתים תכופות. בתוך עמנו אנחנו יושבות. 
 
מאות מנויות חדשות הצטרפו אלינו, ולכבודן יצאנו במבצע קורונה, של חודש ראשון בשקל אחד, כדי להקל ככל הניתן על הלחץ הכלכלי.
 
המצאנו את עצמנו מחדש. פתחנו קבוצות ווצאפ מיוחדות למנויות, כדי להיות זמינות שבעתיים, ולספק את השיעור גם למי שאינה מקבלת אותו יותר במקום העבודה.
WhatsApp-Image-2020-05-11-at-10.37.13-scaled-opcoxj27fwwtjcc04ustsdshvifn98j671rbtmaj60

והתאהבנו שוב בקוראות שלנו, שלא מוותרות על דברי התורה, מחכות לה, לא מוכנות שהגל הזה ישטוף אותן בלי משמעות, בלי קדושה.

עשינו יחד תפילות נשים. הפרשנו יחד חלה. התרגשנו יחד. למדנו תורה חדשה, אלמותית, תורה לנשים של קצה היום. “אלוקים שומר מקום בקצה היום”, שרה קרן פלס והשיר הזה הפך אצלנו לשיעור.
 
איזה מסע עברנו כאן!
בין לבין, גילינו מנויות יצירתיות במיוחד, שניצלו את זמן הקורונה לכושר עם לימוד… את התמונה הזו קיבלנו מהמנויה כינרת. תכלס? הכי גוף-נפש!!  
וכך נראה שולחן השבת שלי: שיעור + טוליפים ישירות מהחקלאי, שנתקע עם שדה מלא מיועדים ליצוא, בעוד שוק הפרחים העולמי נסגר. 
“ישראל נכנסת לשנתה ה-72”, הרבנית ימימה לימדה לקראת יום העצמאות. “72, בגימטריה, ‘חסד’. וזה גם ‘שם ע”ב’, אחד משמותיו של הקב”ה. ואני חושבת שה’ מבקש לאותת לנו: נהייתם אנשי חסד. כמה חסדים גמלתם איש לרעהו בזמן הזה. דתיים וחילוניים, חרדים וחיילים, רופאים וחולים, אנשי מרפסות, בנות מצווה שלא חגגו. כמה חסדים יש בכם. ראו כמה אתם תלויים איש ברעהו. זו העצמאות האמיתית. מגיע לכם חסד”. 
 
אנחנו בשוך הסערה עכשיו. מתפללים לטוב. מי תיארה לעצמה שתש”פ תתפוס כזו תפנית? האם אפשר לחזור לנקודת ההתחלה? האם השתנינו? האם הקורונה תותיר בנו את אותותיה לטובה? האם התורה שלמדנו תישאר? ולאן פנינו מועדות? 
 
אין לי תשובות חותכות לשאלות הללו, אבל אני בהחלט מאמינה שנראה בעיניים במהרה, כולנו, איך הכל הכל לטובה.
 
ואני גאה כל כך בקהילה היפה הזו של פרשה ואשה. איזה גיבורות! נשים צדקניות, שהחזיקו על כתפיהן משא גורלי כל כך. עיטור העוז, מינימום.
 
ואני גאה בצוות שלי. באביטל, הדסה וליאת, ואוראל שחזרה מחופשת הלידה הישר לתוך הקלחת. 
 
ומה עכשיו? 
אנחנו זוממות הפתעה! משהו ענק, כי מגיע לכן!  
רוצות לשמוע? טיפה סבלנות. נתראה בקרוב בפוסט הבא. 

תגובות יתקבלו בברכה – כאן למטה!

הַמּוֹצִיאָה לָאוֹר

הבלוג של יקרת

יקרת פרידמן, נשואה לעדי, אמא לתשעה. גרה בתקוע. עורכת שיעוריה וספריה של הרבנית ימימה מזרחי והיזמת שמאחורי “פרשה ואישה”.

תורה בימי קורונה

איך אנחנו מתמודדות ונערכות?

ב”ה
 
כבר חודשיים תמימים כולנו במנהרת הקורונה ההזויה הזו. ועכשיו, כשבהדרגה ובזהירות חוזרים לשגרה, עם הרבה תפילות, הגיע הזמן לעצור ולסכם תקופה, נכון? 
 
אז מה עבר עלינו כאן, בפרשה ואשה? 
 
עוד לפני פורים הרבנית ימימה התייחסה לנגיף הקורונה בשיעוריה, אבל זה היה בגדר “למידה מרחוק”. דיברנו בעיקר על הסינים. בפרשות “יתרו” ו”משפטים” עסקנו בחוכמתם הנצחית של חוקי התורה, חוכמה שלפעמים רק אחרי אלפי שנים היא מתבהרת לנו; מי תיאר לעצמו שחוקי הכשרות עשויים להציל עולם שלם מפגיעתם הרעה של פנגולין ועטלף?! 
 
אבל בפורים הקורונה היתה כבר קרובה הרבה יותר. בתוכנית הרדיו שלה הרבנית ימימה ראיינה את הרב דוב זינגר, “חולה מס’ 67” (ובמקרה, גם שכן שלי). התחלנו לקלוט שהסיפור הזה אמיתי, קרוב ורלבנטי לכולנו. לנשות הצוות היקרות שלי אמרתי שלדעתי ישראל הולכת לקראת מערכה מסוג שטרם ידענו ואולי אנחנו בעצם נפרדות, לתקופה. בסוף השבוע כולנו לקחנו הביתה את המחשבים, למקרה שלא נחזור למשרד. 
 
בשלב הזה הבנו שמדובר ב”אירוע מתגלגל” ודברים עומדים להשתנות בקצב מהיר מאד. בפרשות “ויקהל”-“פקודי” נאסרה כל התקהלות ומאותו רגע, כולנו נפקדנו. לרבנית ימימה יש בכל שבוע שיעורים פרונטליים בעברית, אנגלית וצרפתית וכנסים ברחבי הארץ, וברגע אחד הכל התאיין, התאדה. נגמר, עד להודעה חדשה (שבינתיים מבוששת לבוא). “הכל התבטל לי”, היא אמרה. “נהייתי אישה מבוטלת…”
 
מה עושים? יוצאים לחל”ת? סוגרים את הבסטה?
אין סיכוי. הרבנית הבינה שעכשיו עלינו להמציא את עצמנו מחדש. “יקרת, אנחנו עוברות למתכונת חירום”, היא בישרה לי ומאותו רגע, דבר לא היה כמקודם. 
העציצים במשרד עוברים רילוקיישן, הישר לביתי. חלקם ישרדו את המעבר וישובו חזרה. אנחנו נפרדת מהמשרד ל-8 שבועות. אמאל’ה.  
 
ספונה בביתה עם בני משפחתה, כשהיא עוקבת אחר החדשות וקשובה למאות פניות במייל ובטלפון, הרבנית ימימה פתחה בכל בוקר את החומש והמפרשים וחיפשה משמעות לאירועים. חיפשה תשובות עבורנו. ממש כמו ניידת שידור, היא פתחה בסלון ביתה אולפן מאולתר, ובאין אינטראקציה ישירה עם הקהל, היא לימדה את המצלמה. הקליטה הכל. הצוות הטכני כלל את אלישבע ואהובה, בנותיה. הלוקיישן הנבחר לצילומים היה הספרייה הענקית שלה. 
 
ואנחנו – קיבלנו ראשונות את ההקלטה, ונכנסנו לעבודת עריכה אינטנסיבית. כך כל יום, חמישה ימים בשבוע. הרבנית מקליטה, אנחנו עורכות ושולחות לקוראות פרשה ואשה. הקצב היה מטורף. 

זה כבר לא “השיעור” במתכונת השבועית הרגילה. לחכות עם השיעור עד ליום חמישי? איך אפשר?… כל יום הביא בכנפיו התמודדות חדשה וחדשות פורצות מרחבי העולם והארץ.

כך, במשך שלושת השבועות הראשונים, לקראת חג הפסח ובמהלך פסח, בכל יום שלחנו למנויות פרשה ואשה שיעור ממוקד.

לקבצים הללו, שהמנויות חיכו להן בקוצר רוח, קראנו “תרופות”. נכון לרגע זה, שלחנו 27 קבצי תרופות! והיד עוד נטויה.  

על מה דיברנו?  
על מה לא.
 
על הבית, שפתאום הציף נשים רבות כל כך: הרווקות, שחיכה להן בית ריק (או לחילופין הסתגרות עם ההורים). הנשואות, שחיכה להן בית מלא, אין רגע דל, אין פרטיות. המבוגרות, שחיכה להן שקט רועם מדי.
 
“התרופה שלי זהה לכולן”, הרבנית אמרה. “והיא לא שלי. קחי לך תורה. במינון יומי – לימוד יומי. הוֹם-סקוּלִינג. ופתאום, מתפנה לך מרווח נשימה במרחב הצפוף. איש לא יכול להפריע לך כאן. הריאות שלך יתמלאו באוויר, ברוחניות, ופתאום יהיה לך כוח”. זה היה הרעיון המכונן שליווה אותנו מההתחלה. 
 
דיברנו על השבת. עכשיו, שכל הימים נהיו שבת, הפיג’מה מככבת, הלימודים מתמוססים ורוב מקומות העבודה מושבתים, מה בדיוק מקומו של יום השבת? איך עכשיו “נעשה את השבת”?
 
דיברנו על הברקס הענק שעצר לכולנו את התוכניות. איך ממשיכים לעוף עם כנף אחת? איך ננווט עכשיו את המטוס הזה שנקרא “חיי” או “משפחתי”?
 
והילדים! ילדי ה-ADHD בפרט וילדים בכלל. איך מרגיעים אותם? ואיך נותנים להם להרגיע אותנו? 
 
וכל מה שנהיה יקר כל כך פתאום: הסבים והסבתות. 
 
והחתונות! חתונות הקורונה המינימליסטיות. פתאום הרבנית נדרשת לנחם… כלות. אלה שמצאו את שאהבה נפשן, ועכשיו הן מצטערות בחופתן המצומצמת, עקב הנסיבות וההנחיות. הרבנית דווקא שמחה בזה. “זה ה-דבר עצמו”, היא פרגנה לצמצום. “חתן-כלה-חופה. הלוואי ותמיד נזכור את העיקר”. ובעצמה היא השתתפה בחתונת-קורונה כזו, של אחד מבוגרי “אבני קודש”, הישיבה לנוער בסיכון שהקימה. מזל טוב! 
 

ואז היא בכתה.
אחרי שבועיים מוטרפים, עשרות ביטולים של שיעורים וכנסים, לומדת ומלמדת מביתה (שבעצמו רועש וגועש), מייל גולש על גדותיו מצער נשי מהסוג שטרם נראה בעולם, פסח מהבהב ומתקרב…סוף סוף הרבנית ימימה בכתה. 

וכתבה. במילים שלה. תפילת נשים ברזולוציות עדינות ומדויקות. וכמו שליחת ציבור נאמנה, סנגוריתן של (בנות) ישראל, הרבנית הביאה פנימה את כולן. אני חושבת. 
קבלו – תפילה בשם כל הנשים.

ואיך נשכח, ההכנות לליל הסדר בצל הקורונה. לעד נזכור את ליל הסדר של תש”פ, עם שירת המרפסות, הפירוד מהזקנים (מה נשתנה? הזקן והזקנה!) והתחושה שאנחנו חוזרים בזמן באמת למצרים, לנגף, לזבח המשפחה הגרעינית.
 
הספדנו את הרב בקשי דורון, הרב הראשי לשעבר, שנפטר מהקורונה ערב החג. 
ואת הרב ישעיהו הבר, מייסד “מתנת חיים”. למדנו לרפואתו את ברכת “אשר יצר” לפרטי פרטיה, ובהמשך – אמרנו אותה לעילוי נשמתו. 
 
שלחנו חיבוק גדול לאחינו בבורו-פארק, ניו יורק, שהמגפה לא פסחה עליהם (הם עדין נלחמים בקורונה). מעגלים של הזדהות ושייכות נפתחו כאן, בפרשה ואשה. 
 
קוראות פרשה ואשה זכו לעדכונים סופר-משמעותיים לכל אורך הדרך. הרבנית כל הזמן שמרה אותנו בנתיב.
 
ומרפסות-מרפסות של אהבה ותפילה. “כל בית צריך מרפסת!” הרבנית ימימה לימדה. “והמרפסת – זו היד שלך, שאת מצליחה להושיט אותה לזולת, הגם שאת עצמך במצוקה. המרפסת הזו היא היכולת שלך להתעלות ולתת, כנגד כל הסיכויים. היא בריאות הנפש שלך”. 
 
“לא נעים לומר, אבל כששומעים על נפטר, לא עלינו, מהקורונה, אנחנו ישר רוצים לדעת: היו לו מחלות רקע?” הרבנית אמרה. “לכן הדבר החשוב ביותר שאנחנו עושות כאן הוא להתחסן בפני  מחלת הרקע הנוראה ביותר שנקראת ‘חרדה’. רק לא זה. בואו נחסן את הנפש, כי היא מה שמחזיק את הגוף כולו”. 
כך היינו. שיעור מתגלגל, כיאה לאירוע מתגלגל. ולכל אורך התקופה ההזויה הזו התעטפנו בתורה המנחמת. פרשת השבוע והמפרשים חברו לעין הטובה ולהומור של הרבנית ימימה. מעולם לא שמחתי כל כך בכל “סמיילי” שנכנס לדפי השיעור.
 
בין לבין הצדענו לצוותים הרפואיים ולמורים ולמורות, גיבורי הזום. “גם זום לטובה!” תאמר הרבנית ימימה. 
 
אף היא לא טמנה את ידה בצלחת הזום ונתנה כמה שיעורים בלתי נשכחים. למשל, לקבוצה של נערות. “אתן גיבורות-על!” היא עודדה אותן. “ואלה ימים של שבירת טבע. כל הזמן, כל הזמן לנוע בתוך הצפיפות הזו ולפנות מקום ולתת לאחותך לעבור, לאמא שלך, וזה בכלל לא פשוט, לזוז הצידה ולתת מעבר לאנשים אחרים, אבל שבירת הטבע הזו תבקע לכולנו את הים, והרבה בזכותכן”.  

והיה עוד מפגש זום קסום, עם בנות שערי חסד, שיעור הדגל של הרבנית ימימה. חודשיים לא התכנסנו ללמוד יחד. התגעגענו כל כך. “אני מתגעגעת לחבק אתכן”, הרבנית סיפרה. “לכבודכן נעלתי את הנעליים החדשות שהגיעו במשלוח לפני פסח… באמת חשבתן שאני אתן לכן שיעור בזום בנעלי בית? אין מצב!”

למדנו יחד לקראת הילולת רבי מאיר בעל הנס. “למה קוראים לו כך? כי הוא נשוי לברוריה. היא – נס. והוא – בעלה”, פירשה הרבנית בחדשנות ונכנסה איתנו לעומקן של סוגיות בגמרא, ולשעה תמימה שכחנו מהעולם. 

ואיך נשכח את העקומה? בכל יום בדקנו את אותה העקומה המפורסמת. “לא מדהים?” הרבנית ביקשה לעודד את רוחנו. “בקורונה הזו, ככל שאת, אישה, עקומה ומשתטחת, כך, ביחס ישיר גם העקומה הולכת ומשתטחת. את שומעת – יחד אנחנו משטחות את העקומה!” 
 
“הרבנית, כבר לא נעים לי!” אמרתי לה יום אחד. “אני כל הזמן עורכת שיעורים, ומהבית. הילדים שלי רואים את אמא שלהם חפורה בתוך המחשב. מה יהיה?”
 
“את נוכחת ויש לך עיסוק ויש לך עולם”, היא ענתה בתקיפות. “וזה לימוד נפלא לילדים. אמא לומדת ומשפיעה וחיונית, ברוך השם”. 
 
והמשכנו, כל הצוות. כל אחת עבדה מביתה פול טיים. ערכנו, שלחנו, קלטנו, רשמנו ובין לבין ניקינו גם אנחנו את בתינו. וטיפסנו על הקירות לעיתים תכופות. בתוך עמנו אנחנו יושבות. 
 
מאות מנויות חדשות הצטרפו אלינו, ולכבודן יצאנו במבצע קורונה, של חודש ראשון בשקל אחד, כדי להקל ככל הניתן על הלחץ הכלכלי.
 
המצאנו את עצמנו מחדש. פתחנו קבוצות ווצאפ מיוחדות למנויות, כדי להיות זמינות שבעתיים, ולספק את השיעור גם למי שאינה מקבלת אותו יותר במקום העבודה.
WhatsApp-Image-2020-05-11-at-10.37.13-scaled-opcoxj27fwwtjcc04ustsdshvifn98j671rbtmaj60

והתאהבנו שוב בקוראות שלנו, שלא מוותרות על דברי התורה, מחכות לה, לא מוכנות שהגל הזה ישטוף אותן בלי משמעות, בלי קדושה.

עשינו יחד תפילות נשים. הפרשנו יחד חלה. התרגשנו יחד. למדנו תורה חדשה, אלמותית, תורה לנשים של קצה היום. “אלוקים שומר מקום בקצה היום”, שרה קרן פלס והשיר הזה הפך אצלנו לשיעור.
 
איזה מסע עברנו כאן!
בין לבין, גילינו מנויות יצירתיות במיוחד, שניצלו את זמן הקורונה לכושר עם לימוד… את התמונה הזו קיבלנו מהמנויה כינרת. תכלס? הכי גוף-נפש!!  
וכך נראה שולחן השבת שלי: שיעור + טוליפים ישירות מהחקלאי, שנתקע עם שדה מלא מיועדים ליצוא, בעוד שוק הפרחים העולמי נסגר. 
“ישראל נכנסת לשנתה ה-72”, הרבנית ימימה לימדה לקראת יום העצמאות. “72, בגימטריה, ‘חסד’. וזה גם ‘שם ע”ב’, אחד משמותיו של הקב”ה. ואני חושבת שה’ מבקש לאותת לנו: נהייתם אנשי חסד. כמה חסדים גמלתם איש לרעהו בזמן הזה. דתיים וחילוניים, חרדים וחיילים, רופאים וחולים, אנשי מרפסות, בנות מצווה שלא חגגו. כמה חסדים יש בכם. ראו כמה אתם תלויים איש ברעהו. זו העצמאות האמיתית. מגיע לכם חסד”. 
 
אנחנו בשוך הסערה עכשיו. מתפללים לטוב. מי תיארה לעצמה שתש”פ תתפוס כזו תפנית? האם אפשר לחזור לנקודת ההתחלה? האם השתנינו? האם הקורונה תותיר בנו את אותותיה לטובה? האם התורה שלמדנו תישאר? ולאן פנינו מועדות? 
 
אין לי תשובות חותכות לשאלות הללו, אבל אני בהחלט מאמינה שנראה בעיניים במהרה, כולנו, איך הכל הכל לטובה.
 
ואני גאה כל כך בקהילה היפה הזו של פרשה ואשה. איזה גיבורות! נשים צדקניות, שהחזיקו על כתפיהן משא גורלי כל כך. עיטור העוז, מינימום.
 
ואני גאה בצוות שלי. באביטל, הדסה וליאת, ואוראל שחזרה מחופשת הלידה הישר לתוך הקלחת. 
 
ומה עכשיו? 
אנחנו זוממות הפתעה! משהו ענק, כי מגיע לכן!  
רוצות לשמוע? טיפה סבלנות. נתראה בקרוב בפוסט הבא. 

תגובות יתקבלו בברכה – כאן למטה!

72 Responses

  1. תודה על השיתוף. הוא מרגש ונוגע אפילו מהשיעורים…
    תודה על מסירותכן ועל ההשקעה

  2. תודה על הנעמת התקופה.מילים חשובות שמרככות ועוטפות.לצערנו זה עדיין לא הסוף…ולשמחתנו מתחילים קצת לראות את האור שבקצה המנהרה ונשום את האוויר שבחוץ.
    בשורות טובות. יישר כח לעוסקים במלאכה הכל כך קדושה.

  3. תודה על העמל וההשקעה.
    תודה על הנכחת התורה יום יום.
    תודה על חיזוקים תמידיים.
    כמה טוב שאתן אתן.
    ותודה לרבנית האחת והיחידה!!

  4. בכל שבת, עוד לפני קריאת השיעור, אני מתפעלת ומעריכה את מה שהולך פה…
    ברור לי שאתן מקדישות שעות עבודה רבות רבות (ועכשיו עם הילדים על הראש…), והתוצאות מדהימות!
    כבר שנים רבות השיעור של הרבנית הוא לימוד התורה שלי באופן קבוע.

    בשנה הבאה הרבנית מדליקה משואה בהר הרצל, בשמה ובשם כל הצוות!!!

    כל הכבוד!
    רק לא לעצור!
    תודה מכל הלב!!!

  5. אני, עורכת דין מתחזקת:), מנויה שלכם כבר שנתיים, ואם כל חמישי אני מחכה בקוצר רוח לשיעור של הרבנית, והוא מונח על שולחן השבת מיום חמישי בלילה כשאני מסיימת לערוך את השולחן, כך אני מחכה לו היום כבר בתחילת השבוע.
    עזרתם לי כל כך לעבור את התקופה הזאת, להתבונן נכון פנימה, להתקדש.
    אתן חלק בלתי נפרד מחיי, ושבת אינה שבת בלעדי השיעור של הרבנית.
    תודה רבה על כל פועלכן, ועל כל ההשקעה.
    אני כולי מלאה בחדווה, באמונה ובתחושה של התחדשות וציפייה ממש תכף ומיד של משיח צדקנו.

  6. תודה לכן ולרבנית בראש על הכל! תודה על עוד ועוד תוכן ורוח לתקופה המדהימה והמטורפת הזו. “כל המציל נפש אחת מישראל”, ולענייננו, ‘כל המציל נופש (ארוך) אחד מישראל”

  7. תודה לרבנית ימימה המדהימה והמיוחדת⁦♥️⁩ ותודה לכולכן על ההשקעה הרבה כדי להעביר לנו שיעורים וחיזוקים. זה לגמרי לא מובן מאליו. שולחת חיבוק ענק ושהקב’ה ישמור עליכן וימלא כל משאלות לבכן לטובה אמן!!!אוהבת מאד⁦♥️⁩⁦♥️⁩

  8. לרבנית ימימה היקרה .יקרת וכל הצוות .אין מילים על עשייתכן ולא רק בימי קורונה אני קוראת שנים פרשת השבוע של הרבנית וזה פשוט מדהים .לפעמים נדמה לי כאלו היא קוראת מחשבותי .ממש מרגישה אותי.וגם בימים אלו .בתקוה שיעברו במהרה.
    מודה לכולכן מאד .ותמשיכו עם הקסם הזה לעד
    יום טוב .בתיה

  9. הרבנית המקסימה ימימה תמיד עם מסר שחודר ללב פנימה

    ואת יקרת בכזו שנינות לקרוא את דיברכן זו ממש זכות

    רציתי לשלוח כמה משיריי אף אני אך משום מה לא מצליח לי

    אשמח בדרך אחרת אפילו בפקס אם לא במרשתת… ישר כח שאו ברכה והמון נחת והצלחה

    אתן צריכות לקבל תעודת הוקרה על כל פועלכם מול היצר הרע !

  10. אין מילים .תודה
    יש אויר לנשימה וזה העיקר .
    נתת פה כח .חיים והמשך .ותודה על כל מילה שנכתבה .

  11. עוד לא מצאו את החיסון הביולוגי לקורונה
    אבל ימימה גילתה את החיסון הנפשי לקורונה!!
    לא רק שהיא גילתה את החיסון היא יודעת לזקק אותן בצורה מדוייקת ונגישה, שאפשר יהיה להפנים אותו פנימה למעמקים של המערכת החיסונית של הנפש..
    תודה רבה לכבוד הרבנית ולכל הצוות היקר!!

  12. עדיין יש וואטסאפ יומי?
    אשמח לקבל
    0544406603
    אשמח לקבל גם מה ששלחו. לא קיבלתי. תודה רבה!

  13. אתן אלופות.חייבת לציין שתמיד מצליחות לרגש אותי..בערב פסח ישבתי עם עט ודף ופשוט העתקתי את כל הדברי תורה ששלחתן לא אכפת לי שנלקח לי זמן מהבישולים פשוט הייתי חייבת לשתף את כולם בסעודת חג בדברי תורה המאלפים האלו..למה שרק אני ארוויח???
    אשמח להצטרף גם לקבוצת הוואצאפ.איך אפשר?

  14. אין ספק שיצאתם מהקופסא – והבאתן להרבה נשים כולל אני (וחמותי שנותרה לבד כל התקופה גם בחגים ) תרופות ושיעורים מעודדים ומחזקים את הנפש ברמה שלא ניתן לתאר.

    מאחלת לכל הצוות המופלא הזה ולרבנית ימימה היקרה מכל בריאות בריאות בריאות והמשך עשייה מבורכת.

    תודה (:

  15. אין ספק שהקרנתן את אורכן הנפלא בימי הקורונה, וקרניים מבורכות אלה האירו כל חלקה טובה בימים של קור, קורונה. וכל שִפְעַת המים חיים הללו שקלחו, רעננו ושטחו את העקומה. יחד אתכן צלחתי ימים אלה, תבורכנה בכל מעשה ידיכן, ואל נשכח את השמחה, האור, האהבה ששפעו מבין השורות המבורכות תודה עליכן. תודה.

  16. אתן פשוט מהממות!! שליחות של ה’ יתברך לנשות ישראל. דבוקות באהבת אמת מעוררת הערצה. שמחה על הזכות.

  17. תודה רבה על התקופה המדהימה הזאת והזכות להיות מחוברת לתורה בצורה המתאימה לי, החיבור למקורות,לצדיקים,לאירועים שפוקדים אותנו, חיבור לעצמי ולנפשי.
    יושבת עם בעלי על השיעור ואפילו עם בני בן ה8. כמובן בצורה מותאמת. תודה רבה על הזכות:) מחזקת את ידיכן, המשיכנה ללכת מחיל אל חיל ותבורכו מפי עליון.
    בצפיה לגאולה השלמה בקרוב ממש:)

  18. לרבנית ימימה ולכל הצוות תודה ענקית על הלימוד השבועי ועל הלימוד לימי הקורונה בפרט.
    כל כך עשה לי טוב שהרבנית דיברה בדיוק על כל מה שהרגשנו כל פרט ופרט בריחוק הזה כמה מרגיעות וטובות היו התרופות האלו.
    עשיתן לי שמח וטוב בלב.
    תודה רבה?

  19. אתן פשוט מדהימות!!את יקרת והרבנית ימימה המיוחדת והעוצמתית.פשוט תענוג אמיתי לקרוא הכול ולראות את הכול מתוך העיניים של התורה המדהימה שלנו!אשריכן על החיזוקים ועל הנגיעה בכל תחום בחיינו ובכל אחת ואחת.מהממות!ה’ הגדול יחזיר לכן בחסד ושמחה ורק דברים טובים תמיד!?

  20. תודה לכולכן ולרבנית ימימה על הכל. אתן מוסיפות לנו הרבה אור ואהבה בימים אלו ובכלל גם בימים כתיקונם. מחזקת אותכן ומאחלת לכן עוד הרבה הרבה כוח בריאות רעננות ואהבה. בבקשה תמשיכו עם המפעל המקסים הזה .תודה.

  21. תודה ענקית על המאמץ היומיומי המתמשך. הטפטוף של אמונה וחיזוק הרימו את מצב הרוח בזמני ירידה. נוכחתי לדעת שכמוני יש עוד נשים. ואני לא לבד עם המחשבות החששות , תנודות במצב הרוח והפחד מהלא נודע. מאחלת שיהיה לכן כח להמשיך ולהשפיע טוב ותקוה . ושוב תודה.

  22. כל מילה ומילה מרטיטה את הלב וחודרת לנשמה…שלא יגמר לעולם… אשריכם ישראל❤️

  23. איזה מזל שהקב’ה חילק לנו את החיים למנות שנקראות ימים.
    אני קוראת את המילים שלך ומרגישה פתאום שנגמר לי האויר. איזו ריצה למרחקים ארוכה ארוכה, וכל יום כל כך מלא אירועים והתחשויות, מזל שבסוף כל יום בא הלילה, ויש זמן לכבות רגע את האור ולנשום, למלא אויר לקראת היום הבא – ובכל יום בלון חמצן, זיקוק, תרופה,מילה כתובה.
    כמה אני אוהבת אותה, את המילה הכתובה, היא שם מהרגע שנכתבה, ואפשר לחזור אליה שוב ושוב, לגעת ולדעת שאת לא לבד.
    אנחנו באמת, כולנו ביחד, בלב אחד, מסביב לאישה אחת שלא מפסיקה להרים אותנו ולמלא אותנו תבלין, תורה.

    יקרת, אני מלאת הערכה לעבודה שלך, האישה שמאחורי האישה, שבלעדיך אף מילה לא היתה כתובה, ולא היתה מגיעה לכל כך הרבה לבבות של נשים שבזכותך נאחזות בתורה, כבקרש הצלה.
    אני רוצה לומר לך תודה, אלף אלפי אלפים של תודה.

    אוהבת. סמדר

  24. כל הכבוד לכם ובפרט לרבנית שתחיה לאורך ימים ושנים טובות אין מילים בפי להודות לכם על ההפצה הנהדרת של דברי תורה נטו מלאים עם כל מה שמתרחש בארצנו הקדושה ממש אני מצפה ומצפה לדברי התורה מדי שבוע וכעת מדי חצי שבוע המשיכו בזכוי הרבים

  25. אוהבת ומעריכה את העשייה של הרבנית. אני מנוייה ומקבלת במייל את השיעורים וההודעות.
    לאחרונה אני ממעטת להיכנס למייל אבל שמעתי שאפשר בוואצאפ. הייתי שמחה לקבל בוואצאפ כי אני מפספסת שיעורים. הנייד שלי 052-5702431.
    תודה וסליחה

  26. תודה לאל שנולדנו בתקופה בה שפע אמצעי תקשורת דיגיטלית.בזכותכן.בשימוש באמצעים הללו.היום יום קל יותר גם אם מסביב יהום הסער.תבורך הרבנית ימימה וכל הנותנות כתף ומסיעות להגדיל תורה ולרומם את רוח נשות ישראל.תודה

  27. מרגש כמה עשייה מדהימה נעשתה בתקופה הזו .. היה כמו אוויר לנשימה וזריקת חיזוק ורצון למבט פנימי יותר על המציאות.
    אשריכן צוות פרשה ואשה, יקרת והרבנית ימימה היקרות!! על נתינת כוחות להתמודד עם האתגרים שהציפו ועל הדברים שהרוו כמו מים חיים. תודה!!

  28. הרבנית ימימה מזרחי היקרה, אני שואלת את עצמי: מה הייתי עושה בלעדייך…. אני בטוחה שכל מרגישות כל הנשים כמוני.
    את מלמדת, מדריכה, מעודדת, מחזקת גורמת לי לצחוק….
    אין עליך ! תבורכי מפי עליון

  29. שלום הרבנית ימימה ויקרת:
    השיר של הרבנית ימימה חזק אמיתי ועוצמתי כל כך!
    מאמרך יקרת “תורה בימי קורונה” באמת מיוחד ומרגש.
    תודה על המייל.

    לאה רייש
    מחברת הספרים: תפילתי לנשים.
    כלים לאבל.
    מלקטת החוברת: כתר הקורונה.

  30. מקסים, מתמוגגת מההברקות של הרבנית בקשי דורון, רבי מאיר בעל הנס.. וכו’
    אפשר לבקש בקשה חצופה, אל תשכחו תודה לחיילים ולחיילות לשוטרים ולשוטרות (שאני ביניהם)
    שדווקא בימים כאלו עובדים קשה יותר

  31. תודה תודה תודה לכן יקרת והרבנית ימימה הנכבדות.
    באמת סיפקתן לנו תרופות בימים הללו, כוחות נפש ועוצמה לעבור את הימים…
    הרגשנו את זה…

    יישר כוח גדול ובאמת תודה ענקית על התמיכה.
    זכות להיות שייכת לקהילה שלכן.

    בהרבה אהבה
    שלומית מרדכי

  32. בס”ד

    פשוט מדהימות !!!!

    יישר כח גדול לרבנית ולכ הצוות .
    שיר שפותח את כל דמעות הלב מרגש ברמות .

    אודה לכך שתצרפו אותי לקבוצה שלכן בוואצאפ .

    תודה והמון בהצלחה .

  33. כיף שיש את הרבנית ימימה בעולם! ומזל שיש אתכן יקרת וכל הצוות שמעבירות לנו את דבריה, דברי אלוקים חיים המשיבים את הנפש, גם ובמיוחד בתקופות שכאלה…
    אינספור תודות לקב”ה על הזכות הנפלאה לקרוא ולשמוע את דברי התורה המתוקה בשפתה של הרבנית תליט”א!
    ממש המתקתם לנו את הגלולה…
    באהבה ובברכת “יפוצו מעיינותיכן חוצה!”,
    טליה

  34. יוהו איזה התרגשות רק לקרוא את כל מה שעברנו בכזה פרוט וטוב טעם
    אני לא יודעת איך הינו מחזיקים מעמד כל התקופה ההזויה הזאת בלי
    החיזוקים המדהימים במהלך השבוע
    ישר כוח עצום ושה’ ימשיך לתת לכם עוד הרבה כוח לשמח את נשות ישראל
    חזקו ואמצו !!!!!

  35. נהנה מאוד לקרא את התרופות
    באמת יותר קל עם החלוקה למנות קטנות .
    מילים כדורבנות ישיבות נפש ומחזקות מאוד בימים אלו.
    וכן כל המשפחה מרוויחה מדבר תורה מיוחד המותאם לכל הגילאים.
    המשיכו לזכות את בנות ישראל.

  36. בחודשים האחרונים גוייסתי לחמ”ל קורונה….כך אנו נקראות. אחיות רופאים שעוקבים אחרי כל מבודדי הבית” הקלים “. הימים היו קשים. לתמוך לעודד. להקשיב לסיפורים כל כך קשים..להוציא מטופלים מהבתים בכדי שלא יסכנו את היתר. חוסר הוודאות החשש שהשיקול דעת שלך אינו נכון ויכול לסכן את המטופל. לבכות עם החולים כהבדיקות עדין חיוביות ולא יכולים לצאת לחבק את הילדה עם הצרכים המיוחדים שעומדת בדלת ובוכה…..בכל ערב כמו תרופה. קראתי את דברי התורה של הרבנית ימימה שאבתי כח להמשיך בעבודתי. ברוך השם כל המטופלים שליוויתי החלימו. תודה ענקית על הכח שנתת בי…נותנת. על התפילה והאור

  37. אתן מדהימות תודה רבה לכן וכמובן לרבנית ימימה המדהימה, על התרופות שהגיעו ישר אל הלב וחיזקו בימים לא פשוטים.

  38. אני מנויה כבר הרבה שנים ומקבלת הרבה כוחות מידי שבוע. כעת האינטנסביות של השיעורים היא מדהימה ומרוממת נפש.
    אני מרשה לעצמי כקוראת ותיקה לבקש את הטלפון של הרבנית אני ממש מוכרחה לשוחח איתה.
    לא הייתי מטרידה סתם. בשבילי זה פיקוח נפש.
    תודה.
    טל: 0522776515

  39. מי אמר שתקופת הקורונה היא חסרת עשייה ומשעממת??
    בגלגול של כל העשייה שלכן יקרות הוצאתם יהלומים.
    ניגפתן את הקורונה והחזרתן את הכתר לראשינו
    אנו חולפות עם הימים בשדה של תובנות וממשיכות מרוממות
    תודה

  40. תודה תודה תודה
    על החיזוקים
    על העידוד על דברים חכמים ומחכימים על ההתגייסות והמאמץ להביא אותי למצב רוח של תקווה נחמה והכרת הטוב

  41. לרבנית ולכל הצוות,
    אכן זו היתה תקופה מיוחדת , כל יום חיפשתי מה הרבנית מחדשת, צחקתי ובכיתי והתרגשתי, והשיעורים נתנו מימד אחר לתקופה הלא רגילה הזו. יישר כוח לכן. ותמשיכו…
    עמירה גולדשטיין

  42. לרבנית ימימה,ליקרת ולצוות הכותבות המהוללות.
    תודה על התרופות ששלחתן לנו בתקופה המאתגרת. זה היוה עבורי עוגן מאוד משמעותי.
    תודה על השליחות הגדולה, תודה על דברי התורה שהחיו את הנפש והגוף!
    תבורכו בכל הטוב שבעולם.
    בהערכה רבה,
    סיון תורגמן

  43. מרגש ואמיתי
    ישר כוח על כל התקופה המאתגרת שעברנו יחד בשלום.
    נתפלל להמשך שמח ובריא

  44. יישר כח לכל העוסקות במלאכת הפצת שיעורי הרבנית.
    זה ממש מים זכים על נפש עיפה.
    מעודד,מרומם,משמח ובעיקר תורה נשית מרוממת בימים מורכבים.
    ואם אפשר לא לחינם המורכבות הזו עכשיו אנחנו בבחינת”התעוררי התעוררי ליבשי בגדי תפארתך עמי”בעזהית לקראת חג שבועות וכן עיר הנידחה שקמה לתחייה.
    כך מרגיש לי.
    וכל הנשים שקיבלו עידוד להתלבש ולהתכשט בבית בתקופה הזו הכל בזכותכן ושלכן.
    תודה רבה רבה והלוואי ניזכה לגאולה האמיתית להשלמה.

  45. בס”ד

    יקרת המדהימה והרבנית המופלאה וכל הצוות שמניע ומפיק מדי שבוע בשבוע כבר עשור שנים את פרשה ואישה –
    תודה!!!!

    הרפואות שלכן בזמן קורונה הביאו מזור לליבי ואני בטוחה שלאלפים רבים נוספים!

    ה’ ישמור אתכן ויתן לכן שפע ענק כדי שתוכלו להמשיך ולתמוך בכולנו

    נשיקות
    ימימה

  46. כבוד הרבנית ימימה
    וכל הצוות הנפלא,המדהים והיצירתי.
    אין עליכן!!!!!
    הרגשתי כמו בשבת חתן שמעזרת נשים זורקים סוכריות וכל דקה
    עוד מישהי זורקת סוכריות,כך כל יומיים חידשתן לנו עוד סוכריות
    מהתורה המתוקה שלנו,,,וזה היה מרגיע ומלטף בשעות הקשות…
    תודה על המאמצים שלכן הרוויתן אותנו סם חיים.
    חיה

  47. כולכן- נשות חיל!
    אין עליכן!

    תודה רבה על כל מילה של חיזוק,
    על כל משפט שנותן כח לעבור את התקופה המטורפת הזו.

    שנתבשר כולנו בבשורות טובות בקרוב!!!

  48. הרבנית ימימה היקרה, וכמובן יד ימינה – יקרת, אתן פשוט נהדרות ואני מחכה העליון עיניים לכל קטע ומשפט, אתן מרגשות כמו תמיד ומחכה בקוצר רוח להפתעתה.
    יישר כח ענק ושבע”ה תמחק המגיפה הזאת ותהיה מאחורינו ונזכה בקרוב מאוד לביאת המשיח אמן כן יהי רצון

  49. יקרת היקרה,
    נהנתי מאוד מסיכום התקופה המורכבת,שעדיין לא ידוע מה יהיה בסופה,אבל עם שתי נשים חזקות ומבורכות כמו הרבנית ימימה וכמוך,מקווה בשביל כל עם ישראל שנזכור את התקופה הזו באמת כתקופה שעשתה שינוי אם לא לכולם,אז לפחות לחלק מאיתנו.
    תודה רבה לכן,על הליווי הצמוד בתנאים כל כך לא פשוטים,בימים אלו.
    תבורכו מפי עליון.

  50. בס”ד

    תקופה לא פשוטה עברה על כולנו ואין ספק שהשיעורים של כב’ הרבנית ימימה עזרו מאוד לנשמה.
    שמחתי גם להווכח שהשיעורים קצרים וענייניים.

    תודה רבה

  51. שלום לכן בנות יקרות
    אני איני דתייה.
    אך יהודייה בליבי ונפשי.
    אני קוראת ומתמלאת כוחות כל פעם מחדש.

  52. פשוט וואאו!! עשית סיכום של התקופה הזאת מדהים, אכן לא נישכח השנה הזאת לעולם!! ממש תודה על התמיכה על התרופות היומיות שהיו נחמה ענקית כמו כל השיעורים של הרבנית ימימה , תודה לך יקרת ולרבנית על כל ההשקעה והעבודה הקשה וקדושה! בע״ה שניפגש בקרוב ונצא מחוזקות חיבוק גדול לכן

  53. פשוט וואאו!! עשית סיכום של התקופה הזאת מדהים, אכן לא נישכח השנה הזאת לעולם!! ממש תודה על התמיכה על התרופות היומיות שהיו נחמה ענקית כמו כל השיעורים של הרבנית ימימה , תודה לך יקרת ולרבנית על כל ההשקעה והעבודה הקשה וקדושה! בע״ה שניפגש בקרוב ונצא מחוזקות חיבוק גדול לכן

  54. חמצן , חמצן ועוד חמצן ,

    בימים שהיינו ספונות בבית – וחלקנו עדין …

    כשהטלפון צמוד ליד בכדי להתעדכן בכל דבר

    אחת מנקודות האור הן העשייה המבורכת שלכן

    תודה על הזכות להיות חלק מקהילת פרשת ואישה

    ותודה לרבנית ימימה על השמחה הגדולה והטיבול המיוחד שאופייני רק לה לתורה הקדושה

    ברוכות תהיו !

  55. 28 בגימטריא-כח
    וכנראה שאין זה מקרה שזהו מספרו של השיעור לכבוד ל”ג בעומר.
    תודה רבה לרבנית ימימה היקרה והאהובה, על שיעורי תרופה מוארים בתורה נשית מחזקת, בונה ומעצימה-תקופה מאתגרת ולא פשוטה.
    ולכן נשים יקרות-צוות המשרד, תודות על שילוב כוחות וניצוח הרמוני על המלאכה.
    יישר כח ותודה רבה.
    גילה ויזל

  56. תודה רבה לרבנית ימימה וליקרת – תעצומות הנפש שלכן קורנות ומנצחות את הקורונה. תפילת הנשים שלך, הרבנית, הגיעה אל עמקי נפשי ומשם פרצו מעיינות הדמעות שלי.

  57. תודה יקרות על הרבה ויטמינים לחיזוק ששלחתן. יישר כח. ושנזכה לעוד הרבה חומרים טובים לנפש ולנשמה. כי אין דבר חשוב מזה. כשהנשמה מלאה אז הכל רגוע ונעשה ביישוב הדעת.

  58. הרבנית ימימה ויקרת המקסימה!
    תודה רבה לכן ! על כל התרופות ששלחתן לנו הם היו חיזוק גדול ,
    במיוחד כשאין שיעורי תורה של ממש התרופות ממש חיזקו אותי ועזרו לי להמשיך להיות חזקה . אשמח לדעת עם הרבנית תתן עוד שיעור בזום אני אשמח לדעת .

  59. לרבנית ימימה היקרה , נתת לנו חמצן בתוך הימים המטורפים שעברנו. האיש היקר שלי גם קרא והתחזק. שתזכו להרבה ברכה בריאות וכח להמשיך ולהחיות עם רב , עם הרבה חן.

  60. לרבנית ימימה היקרה שתחי’ וליקרת אשר כשמה כן היא יקרה ולכל שאר העוסקות במלאכת הקודש של עריכת ושליחת השיעורים…ישר כוח גדול. אתן מחייות אותי כל שבוע מחדש…אני אשה חולה והתרופות פעלו את שלהן. תודה רבה!!! עלו והצליחו!!!

  61. רציתי להגיד פשוט תודה.
    אני גרה באוסטרליה וגם פה כמו בכל העולם הסתגרנו בבתים, עובדים מהבית, לא יוצאים ולא נכנסים.
    בר מצוה לנכד דרך הזום וזה עצוב לראות הנחת תפילין ראשונה בלי מניין. אז התרופה היומית היתה ממש תרופה וחיכתה לי בלילה ליד המיטה וכשהיה מותר אז שתפתי עם קבוצת הוואטסאפ הישראלית -״אחלה״ שגם הם יהנו.
    בברכת ישועה בקרוב ובשורות טובות
    אתי

  62. לרבנית ימימה וליקרת היקרות

    טוב להודות לה’

    בהוד שבהוד

    שאתן קימות

    ומקימות.

  63. אין ספק שהתקופה הזאת עברה טוב יותר בזכותכן. יש פרי לעמלכן!
    התענוג הכי גדול לשתות את הקפה של הבוקר עם “התרופה היומית”…. באובססיות נכנסתי לדף לרענן שמא אפספס שהעלתן משהו חדש..
    כמו שאמרו לפני, הלוואי והפורמט היומי יימשך 🙂
    תודה ענקית!

  64. מרוב היפראקטיביות בזמן הקורונה, לא קלטתי שיש תרופות יומיות לאחרונה,
    החמצה גדולה!
    לפעמים קראתי, לפעמים לא הבחנתי.
    יש אפשרות לקבל את הקבצים מאוגדים, כדי שאשלים פערים?
    תודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה חדש?

אירועים קרובים / פוסטים / על המדף

על המדף

חדש על המדף!
וְהִגּדְתְּ – הגדה של פסח
הגדה יפהפייה, ערוכה, כרוכה, והיא נשית עד מאוד. מאישה לאישה. הגדה שתרים את ליל הסדר...

אירועים קרובים

השיעור בשערי חסד

שיעור הדגל הירושלמי, פתוח לקהל

מתוך הבלוג של יקרת

השנה כולנו זקוקים לנחמה

כתוב את הכותרת כאן

קרדיטים לצלמים

אריק סולטן | אפרת אשל | נעמה שטרן – מגזין “מוצש” | רעות קורנפלד – מגזין “פנימה” | איילה אדרי | משה אליהו | יקרת פרידמן

סדרת תוכן:

נָשִׁים בַּתָּנָ"ךְ

סיפורן המופלא של עשר גיבורות תנ”כיות,
שמוסרות לנו פיסות חוכמה נצחיות. 

הרבנית ימימה מביאה את קולן של אימהות,
נביאות ומנהיגות מהימים ההם, לזמן הזה. 

באדיבות מיזם “רגע של חכמה”.

נגן וידאו

הֵרָשְׁמִי וְקַבְּלִי בְּמַתָּנָה >

הַשִּׁיעוּר הַשְּׁבוּעִי

שיעור אחד במתנה

פרשת השבוע תמיד, אבל תמיד, תפרש לך את השבוע שלך. זה הקסם שלה. היא כמו מכתב אישי מאלוקים.
 
וזה מה שאנחנו עושות בשיעור: מפרשות. לומדות את האקטואליה, נכנסות לרזולוציות העדינות ביותר בחיי אישה, מחכימות וטועמות טעם גן עדן. מכאן נצא זקופות יותר, שמחות ומנוחמות, ועם יכולת מוגדלת להשפיע הלאה, על אהובינו. 
 
היום, אנחנו מזמינות אותך.  
eric-sultan--scaled

הֵרָשְׁמִי וְקַבְּלִי בְּמַתָּנָה: >

דַּפֵּי זָהָב

רעיון קצר ומשמעותי,
תורה שמתכתבת עם האקטואליה.
חיזוקית מלאת השראה לקחת איתך לדרך

פעם בשבוע אצלך במייל, ללא עלות.

הֵרָשְׁמִי וְקַבְּלִי בְּמַתָּנָה >

סדרת תוכן:

נָשִׁים בַּתָּנָ"ךְ

סדרה מתוך ‘רגע של חכמה’ עם הרבנית ימימה מזרחי.
סיפורם המופלא של 10 נשים מהתנ”ך. 
להתחבר מחדש למידות הטובות ולאיכויות הפנימיות
של הדמויות מהתנ”ך: האימהות, הנביאות
והמנהיגות שלנובעבר ובהווה.

נגן וידאו

לִצְפִיָּה בַּסִּדְרָה, הָרִשְׁמִי: