סיפור חסידי, סוג של, עם נגיעות עכשוויות
צום תשעה באב הגיע לסיומו. אכלנו ושתינו והתאוששנו והרגשנו את ההחמצה הזאת, של עוד תשעה באב שלא הביא איתו בשורה גדולה.
ואחרי שהתפזרנו, נכנסתי למייל של פרשה ואשה וגיליתי הודעה לקונית מפייסבוק:
“שלום יקרת,
קיבלת דוא”ל זה כדי לאשר שאינך בתפקיד מנהל עוד ב-הרבנית ימימה מזרחי / פרשה ואשה עם יקרת פרידמן. הוסרת!”
בהיתי במלל. רגע, יש פה עוד שורה: “אם לדעתך הוסרת מפני שחשבון של מנהל אחר נפרץ, הודיעי לנו”.
אוי.
כול להיות שמישהו עובד עלי? לחרדתי גיליתי שזה לגמרי נכון. החל משעות אחר הצהרים של צום תשעה באב מישהו פרץ לדף, הסיר אותי מהניהול ואם לא די בזה, גם העיף אותי החוצה כליל – אבל מי זה יכול להיות? טוב שעדי, בעלי היקר, הוא איש התמיכה של פרשה ואשה ושאותו הפורץ לא חסם. הצלחתי להיכנס דרך החשבון שלו וגיליתי כמה דברים מעניינים:
כאמור, אני הוסרתי מהניהול ומכל תפקיד אחר
יתר אנשי הצוות של הדף “ירדו בדרגה” ואינם בשום תפקיד מעשי כלל
ו-קבלו קבלו – יש לדף מנהל חדש! שאינני מכירה ובחיים לא שמעתי עליו עד עכשיו, בחור בשם (בדוי?) עאדה מעולאנה. תמונת הפרופיל שלו חושפת איש צעיר על רקע חוף ים פסטורלי, ועיון קצר אודותיו מגלה שהוא מאינדונזיה ועובד באוניברסיטה איסלמית כלשהי. מלבד זה, הפרופיל שלו נעול בפניי ובפני כל אחד מאנשי הצוות שלי.
בקיצור – האקר!
ואני חשבתי שזה קורה לאנשים אחרים. לא ידעתי שגם תורי יגיע!
מה עושים עכשיו??
המצב הוא כזה: עאדה מעולאנה הוא כרגע המנהל היחיד בדף. ברצותו הוא יכול להטריל את העוקבים והעוקבות, ליצור או למחוק פוסטים ותגובות, לפצוח בקמפיינים (על חשבוני), לאייש את צוות הדף איך שבא לו…
ועכשיו לילה ועם מי אני אדבר? כזה חוסר אונים. צנח לי הלב.
כמה מילים על דף הפייסבוק של פרשה ואשה. אני משוחדת כמובן, אבל תאמינו לי, זה אחד המקומות היפים בממלכה הווירטואלית הזו. אי של אהבה. פרספקטיבה רוחנית נשית סופר-מרעננת. הרבנית ימימה מזרחי אישית לא גולשת בפייסבוק, אבל בהחלט נוכחת, עוקבת ומגיבה (דרכי) לאירועי החדשות, ועושה זאת בפוסטים ארוכים, פיוטיים לעיתים, משובצים פסוקים ומדרשים ולא חוששים להביע אמונה ואמון בעם הטוב הזה. מאות פוסטים עלו כאן בשנים האחרונות בהקשר נשי לפרשות השבוע, או לקראת חגים ומועדים. יש כאן קהילה מקסימה ומעורבת. ברשימת הרבנים שפעילים בפייסבוק, הרבנית ימימה היא האישה היחידה! והדף שלנו נמצא בחמישייה הפותחת של הדפים בעלי המעורבות והאהדה הגדולה ביותר.
עמל של שנים… ופתאום מגיע איזה טמבל. שועלים מהלכים בהיכל ועוד בתשעה באב – פלא שנחרדתי מהפריצה לדף?
דבר ראשון דיווחתי לפייסבוק. דרך המייל ובכל טופס פנייה אפשרי שמצאתי. ניסיתי לפנות לכל גורם שנראה לי רלבנטי. שלחתי צילומי מסך שמעידים על השינוי בצוות הדף. שלחתי כל מה שידוע לי על הפורץ. בעצת חברים שהתגייסו לעזרתי באמצע הלילה, פרסמתי מיד אזהרה: “הדף שלנו נפרץ. אם תקבלו מאיתנו הודעה אישית, אל תלחצו על שום דבר! זה עלול להיות וירוס”.
השעה כבר היתה אחת בלילה והבנתי שזהו להיום. נמשיך מחר, בתקווה שהפורץ לא יעולל יותר מדי נזקים בשעות הקרובות.
דקה לפני שעליתי על יצועי, החלטתי לעשות דבר נוסף: כתבתי להאקר.
מה כבר יש לי להפסיד. הוא כאן, הוא מוסלמי, ואני הולכת לדבר אל הלב שלו. יותר נכון, אל הרגש הדתי שלו.
“שלום”, כתבתי לו, באנגלית. “חשוב לי רק שתבין לאן פרצת. אתה פרצת לדף פייסבוק קדוש. הרבנית ימימה מזרחי היא אישיות רוחנית בכירה בירושלים. מי שאי פעם ניסה לפגוע בה, מצא עצמו בצרות. אלוקים פשוט אוהב את האישה הקדושה הזאת. עליך להבין, שעל ידי פגיעה בדף שלה אתה עלול למצוא את עצמך נפגע, כולל בני המשפחה שלך.
“ראה הוזהרת”, כתבתי להאקר האינדונזי, שדרכינו נפגשו בצום תשעה באב. “אנחנו נפנה לפייסבוק, אולם אני נותנת לך הזדמנות. צא מהדף שלנו במיידי ודאג להשיב את המצב לקדמותו כולל כל בעלי התפקידים. וגם, אנחנו מצפות להתנצלות”.
מעודי לא כתבתי כך על הרבנית ימימה. הרבנית היא כוח של אהבה שפועל בעולם, מאור הפנים שלה הולך לפניה אבל ברגע ההוא, רק רציתי שהוא ידע שהוא מתעסק בקודש. וזה אמיתי. ושיפחד.
לחצתי על “שלח” ופרשתי לשנת לילה קצרה, בתפילה שהסאגה תסתיים במהירות. הדף של פרשה ואשה חשוב לנו. הקהילה שלנו יקרה לליבנו. והכי אין לי כוח לביטול תורה. הלוואי ופייסבוק יפעלו מהר.
בבוקר קמתי קצת עייפה, מסיבות מובנות… וכבר חיכתה לי הודעה מאחת מנשות הצוות: “אני רואה שסודר. כל הכבוד! את חזרת לניהול והפורץ נעלם”.
באמת?? ניגשתי לבדוק. כן, הפורץ נעלם כלא היה והכל חזר לקדמותו. נס!
מה, יכול להיות שפייסבוק פעלו כל כך ביעילות? הצצתי בתיבת ההודעות. עדין לא הגיעה תגובה מפייסבוק.
מה כן חיכה לי? תגובה מההאקר. בשש בבוקר הוא הגיב בשאלה: “how about we negotiate?” כך הוא כתב, החצוף! האקר מוסלמי מאינדונזיה מציע לי משא ומתן!! ומשלא נענה, הוסיף ושאל: “Are you pro Israel or Palestine – את פרו פלשתינית או פרו ישראלית?”
איזו הזיה. מזל שישנתי. טוב שלא הגבתי! כנראה שהשונא-ישראל הזה עשה בינתיים חושבים עם עצמו והעדיף להתקפל. מה, היתכן שהאיום שלי פעל את פעולתו? שעאדה העדיף שלא להתעסק עם אישיות דתית-רוחנית בכירה מעיר הקודש ירושלים?
תגובת אנשי פייסבוק הגיעה רק מאוחר יותר. הוא התאייד בטרם הם הספיקו לפעול (כנראה לא חסרים להם האקרים על הראש). נכון לעכשיו הפרופיל שלו כבר לא קיים. זו דרכם של האקרים, פגע וברח. עדין אני מקווה שהם ימצאו את המנוול ויחסמו אותו לעד.
אז אם בארזים נפלה שלהבת… פריצה לדף היא דבר חמור וזה אומר שצריך להחליף ססמאות מדי פעם ולא לאשר כל חבר. ולהגיד תודה לבורא עולם שההאקר הזה רק התחבר ולא עשה כלום. רוב ההאקרים מתחילים לעשות צרות מיד, מציפים ספאם, מעלים דגלי פלסטין ושולחים וירוסים לאנשים. ברוך השם, מאיתנו זה נחסך.
“לא תאמיני. דבר מטורף קרה”, התקשרתי לרבנית ימימה וסיפרתי לה הכל.
“לא יאומן!!” היא התרגשה. “ואיך עשית אותי לכזאת מפחידה! התדמית הזאת מתחילה למצוא חן בעיניי…” 🙂
לסיום, דבר תורה. הפרספקטיבה של הרבנית. כשמשה רבנו עולה לשמים במעמד הר סיני, הוא רואה מולו מלאך מקטרג נוראי. “אחוז בכיסא כבודי והינצל”, אומר לו הקב”ה, וכך עושה משה. כי לפעמים, צריך לאחוז בכיסא הכבוד. בלי מורא. וזה עובד. אנחנו עוסקים בקודש, עבור עם קודש. כשקמים עלינו, כדאי שנכיר את המענה הזה. הוא חזק.
תגובות יתקבלו בשמחה – כאן למטה!
מוזמנת לבקר בדף שלנו – נקבל אותך בזרועות פתוחות! >> לחצי
שמחה לבשר שהיומן שלנו לשנת תש”פ עושה חיל ותופס כנפיים!
לפרטים ולרכישה לחצי >>
מקסימה!!!!!
תודה רבה על הכל
אלופות!!!!
את בבחינת עדינו העצני! תמיד בעדינות וברוך, אבל כשצריך – עם כל הכח לכבוד ה’!!
אלופות אתן!!! תודה על הכל
גדול!!!
רק הם (עוכרי ישראל האלה) יודעים בדיוק מי אלה עם ישראל ומי הם מנהיגיה ומנהיגותיו!!
לא פלא שברח כמו מאש מהאישה הכי מאירה בעולם!
סחטיין על התבונה שלך !מאחורי כל אישה גדולה עומדת אישה מדהימה
תודה על תכנים נפלאים ותורת חיים!
כף סוף מישהו במדינה שלנו מחזיר מילחמה שערה לערבים. הם רגילים שאנו מבליגים שמא תיפרוץ תקרית בינלאומית. ישר כוח!
עזות דקדושה!!
רק בכח התורה אפשר להצליח.!
י’אלופה מדהימה שכמוך!!
כל הכבוד לאומץ ומהירות התגובה שבאה מהמקום שהרבנית ימימה באה וכן כולנו
עלינו להבין כבר מה חשוב הוא העולם הוירטואלי שיצרנו ולהיות אחראי לו