בלילה שלפני ירידת היומן לדפוס שנתי נדדה.
הרמתי טלפון לרבנית ימימה קרוב לחצות,
(זה בסדר, ידעתי שהיא חזרה מתוכנית הרדיו שלה).
דאגה בלב איש – ישחנה. אמרתי לה שאני לא רגועה.
נכון, החלטנו על תש"פ, אבל השפה העברית מה יהא עליה?
המממ.
איזה מזל שהרב חיים מזרחי היה באזור.
הרבנית סיפרה לו על ההתלבטות
ופתאום אני שומעת אותו אומר: "ברור שתש"פ.
זה לא ראשי תיבות של מילים, אלא גימטריה.
זו ספירת השנים מבריאת העולם, נכון?
בגימטריה, לכל אות יש ערך מספרי נקוב.
בשעה טובה אנחנו מגיעים לשנה ה-5780 מבריאת העולם
פ"א בגימטריה 80
אבל בצורתה הסופית, ערכה המספרי של 'ף' שווה ל-800
על פי שיטת הגימטריה "חישוב סופיות".
לפי זה,
פפפפפ…. איזו הקלה. התרת ספקות מושלמת!
האקדמיה מבקשת צורנות.
אנחנו מבקשות מהות.
כן, מחוברות לבריאת העולם, לגמרי.
השבוע, לפני 5780 שנים, החלה בריאת העולם.
ה' אמר יהי אור, ויהי אור.
ואנחנו – ביומן הזה, רק ביקשנו דבר אחד:
שכל אחת ואחת כאן, תהיה אישה-בריאה,
אישה-creation.
אז זהו >> תש"פ!
והאמת, לא משנה איך תבחרו לכתוב אותה,
יהי רצון שתהא השנה הזו
שנת פלאות.
שנת פדיון.
שנת פרנסה.
שנת פגישה בין חלקי העם.
שנת פדות.
