הרבנית ימימה התיישבה וכתבה הקדשות אישיות ליוצרים ולאומנים שטקסטים פרי עטם ושירים שהם כתבו נשזרו ביומן שלנו השנה.
לא סתם לקחתי לנעאה יומן עם הקדשה. השנה, בחרנו לפתוח את "שנה וברכותיה" לשנת תשפ"א בשיר נפלא שכתבה לא אחרת מאשר אורי – "היום אני חותמת אותי".
* * *
"היום. אני. חותמת. אותי."
עוד לפני שנכנסים פנימה לתוך השיר, הכותרת עצמה כבר אומרת כל כך הרבה.
רגע, לא מוזר? למה אנחנו מדברות על חתימה, סיום, סגירה, נעילה – בפתחו של יומן ובפתחה של שנה?
כי זו יהדות. החשיבה היהודית המדהימה מתחילה את התפילות על השנה הבאה, באלול של השנה הנוכחית. החתימה, היא ההסכמה. את יכולה להסכים לשנה הבאה, להסכים לבואה.
איך זכינו להכיר את "היום אני חותמת אותי"? ובכן, את השיר הזה חשפה נעאה לראשונה בערב נשי שהתקיים בתקוע ממש לפני שנה, בערב ראש חודש אלול (כ"ט באב תשע"ט), יום הולדתה ה-20 של אורי. כן, נעאה התעקשה לחגוג לה יום הולדת, למרות. ושולמית, חברתה של נעאה, גייסה את כולן – הרבנית ימימה, הזמרת רוחמה בן יוסף, איילה אדרי המפיקה, וכך קם הערב ונהיה. וואי, כמה שזה היה מרגש.
בשיעור עדין מאד, עשיר בדמעות, הרבנית ימימה ביחד עם הזמרת רוחמה בן יוסף רקמו תורה ושירה ואלול ואת דמותה של אורי, והביאו לנו, הנשים הממאנות להינחם, רוח מלטפת של פיוס.
אֲנִי חוֹתֶמֶת אוֹתִי
בְּסֵפֶר הַצַּדִּיקוֹת
בְּסֵפֶר הַשְּׂמֵחוֹת
בְּסֵפֶר הַמְּתוּקוֹת מִדְּבַשׁ
תַּחְתֹּם, תַּחְתֹּם
אַתָּה כּוֹתֵב?
בְּסֵפֶר הָרוֹצוֹת
בְּסֵפֶר הַמִּתְגַּבְּרוֹת
בְּסֵפֶר הַמַּאֲמִינוֹת
כֵּן, כֵּן
מַאֲמִינוֹת, הָיִיתָ מַאֲמִין?…
קוראות את התגובות שלכן ושמחות בהן מאד…