מקום באמצע שום מקום
ב"ה אז אני יושבת לי ככה, קצת מכונסת, בבוקר של יום שישי.מרגישה את הכבדות שמתגנבת, את ההכנות לשבת שככל שהשנים עוברות, זה נדמה כמו הר שצריך שוב ושוב
זווית נשית על יום הדין והכפרה. ספר שמנסה לאחות שברי לוחות, בין אח לבין אחות, בין אהוב לבין אהובתו. כל כולו רצון ליפול האחד לזרועות רעהו בפיוס גדול, כדי שלשעת הנעילה, נגיע כולנו לתשובה: "מצאתי, מָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי".
רב מכר! ראה אור בהוצאת מגיד.
78.00 ₪ המחיר המקורי היה: 78.00 ₪.39.00 ₪המחיר הנוכחי הוא: 39.00 ₪.
המלאי אזל
"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים" – למה? מפני שאלה שני ימים שבהם אנו מחכים לתשובה; יִרְצֶה? אֶרְצֶה אני? נִתְרַצֶה? שני ימים שבהם התשובה "מצאתי, מָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי", מהדהדת בחלל האוויר..
הספר הזה הוא מעין קובץ תשובות לשאלות שנשאלות כל העת. זו לא משנה סדורה. אין צורך לקרוא בו לפי הסדר. היכן שתפתחו, יִיפָּתַח לכם שַׁעַר בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר.
הנה מקצת הנושאים בספר:
תנו את הספר ליקיריכם. כל כולו רצון ליפול האחד לזרועות רעהו בפיוס גדול. כל כולו – סליחה.
יחד, ננסה להמציא מחילה לפני שעת הנעילה.
204 עמ', כריכה קשה. הספר ראה אור בהוצאת מגיד.
רבקה לבנסקי, הרצליה
"אני מזמינה את השמחה לחזור. מפנה לה מקום בארון. וגם עושה לה מקום חדש על מדף הספרים, כי ספר חדש בעריכתי נולד לרבנית ימימה".
חני נחמאיס, תל אביב
"אני מזמינה את השמחה לחזור. מפנה לה מקום בארון. וגם עושה לה מקום חדש על מדף הספרים, כי ספר חדש בעריכתי נולד לרבנית ימימה".
הילה וייס, פתח תקווה
"אני מזמינה את השמחה לחזור. מפנה לה מקום בארון. וגם עושה לה מקום חדש על מדף הספרים, כי ספר חדש בעריכתי נולד לרבנית ימימה.מו בנבואה, קראנו לספר".
קרדיטים לצלמים: אריק סולטן // אפרת אשל // רעות קורנברג – מגזין "פנימה" // RGB רבקי ואסף צלמים // איילה אדרי // משה אליהו // יקרת פרידמן //ילנה קווטני // יעל אילן // שירה ביליג // רזיאל אלטרס
קרדיטים לצלמים: אריק סולטן // אפרת אשל // נעמה שטרן – מגזין מוצ"ש רעות קורנפלד – מגזין "פנימה" // איילה אדרי // משה אליהו // יקרת פרידמן
קרדיטים לצלמים: אריק סולטן // אפרת אשל // רעות קורנברג – מגזין “פנימה” // RGB רבקי ואסף צלמים // איילה אדרי // משה אליהו // יקרת פרידמן //ילנה קווטני // יעל אילן // שירה ביליג // רזיאל אלטרס
ב"ה אז אני יושבת לי ככה, קצת מכונסת, בבוקר של יום שישי.מרגישה את הכבדות שמתגנבת, את ההכנות לשבת שככל שהשנים עוברות, זה נדמה כמו הר שצריך שוב ושוב
שיעור אחד במתנה