האמת, לא יכולתי לדמיין מה יצא מהיום ההוא, אבל צירופי המקרים הלא פחות ממדהימים שהתרחשו באותו בוקר, לא הותירו לי ברירה אלא להאמין.
פרק א’
התאריך לכנס הקוראות הרביעי של פרשה ואשה נקבע כבר בתחילת השנה ליום ירושלים. בשקט התחלנו לתכנן. שִרְיָינו את בנייני האומה בירושלים. ואת להקת שלוה. “שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ“, הרבנית ימימה ציטטה את דוד המלך בהתלהבות.
באה הקורונה וטרפה הכל. נכנסנו לבתים, ניקינו לפסח, עבדנו כמו משוגעות. ההתקהלות נאסרה. הכל השתנה. איפה שלווה, איזה ארמנותייך… כל ההופעות בוטלו וגם הכנס שלנו ירד מהפרק.
בוקר בהיר אחד אחרי יום העצמאות, הרבנית ימימה צלצלה. “יקרת, אני מרגישה שאיכשהו, אנחנו כן צריכות לעשות עכשיו כינוס”, אמרה. “להצדיע לנשים. איך הן החזיקו הכל! כמו חומה הן עומדות. כמו חומות ירושלים. מגיע להן חג”.
“אבל איך?” אמרתי. “כנס בזום?”
“צודקת”, היא נאנחה. “זוועה, הזום הזה. עזבי”.
“רגע, אולי נעשה שידור כמו טקס המשואות? הכי איכותי?”
החלטנו לבדוק. דבר ראשון דיברנו עם שָׂרי ואיילה מ”תהל כנסים ואירועים”, המפיקות הוותיקות שהולכות איתנו כבר שנים. שידור כמו טקס המשואות? כזה עדין לא היה. שרי ואיילה, שועלות במה ותיקות, נדלקו.
ממה מתחילים?
“בואו נתחיל מסרטון”, הן הציעו. “נצלם לוקיישנים נבחרים בירושלים ונראה לאן הרוח נושבת”.
מיד כשהסגר הותר קצת, יצאנו לדרך. חמושות במסכה, אלכו-ג’ל וצוות צילום. אבל איפה נצלם? הכל רגיש עכשיו… מצד שני, שרי ואיילה שדרו ביטחון ומצב רוח טוב, והחלטתי לזרום.
פרק ב’
נפגשנו בממילא. השעה 9:30, הקניון הפתוח מתחיל להתעורר. מיעוט האנשים בולט כל כך. כשנחזור לממילא בשעה 14:00 בצהרים עדין יהיו בו מעטים בודדים שפתחו את דלת ביתם ויצאו.
יחד עם צוות הצילום אנחנו עושות את דרכנו לכיוון שער יפו. כיכר השוק ריקה, החנויות המיועדות לתיירים לא ייפתחו גם היום. אבל האבן הירושלמית כל כך יפה וחומות העיר יודעות: עברנו כל כך הרבה, נעבור גם את זה.
על רקע חומות העיר העתיקה הרבנית מספרת למצלמה על אהבתה הגדולה לירושלים (הידעתן? הוריה קראו לה “ימימה” כי נולדה מיד לאחר מלחמת ששת הימים). היא מתרגשת למראה השוטרות במדים שניצבות בשער יפו. “שומרות החומה!” היא תאמר להן. לאור ההנחיות, לא נוכל להיכנס לעיר העתיקה. אנחנו מבינות שהיום כבר לא נגיע לכותל המערבי ועדין שמחות בטיול הקטן שלנו.
אישה יפה ואלגנטית עוברת לידינו. “מה אתם מצלמים?” היא מתעניינת. אנחנו משתפות אותה בתוכנית. “אולי תצלמו גם אצלי?” היא מבקשת. “כבר חודשיים שלא דרכה אצלנו כף רגל של אף אחד…” מה מסתבר – היא לא אחרת מאשר מנכ”לית מגדל דוד. כל זמן הקורונה היה האתר סגור למבקרים. אנחנו נכנסים פנימה. מדהים, מדהים, מדהים. איזה יופי של מקום!
עולות עד למעלה (אחחח השרירים האלה בירכיים, שבכלל לא ידעתי על קיומם!) עוברות דרך אבני בליסטראות ממרד החשמונאים, דרך אבן יפהפיה, מסותתת ומעוצבת, שניצבה בשערי חולדה העתיקים, חושבות על שלומציון, המלכה היהודייה משושלת בית חשמונאי שכאן היה הארמון שלה. אנחנו מגיעות לתצפית מרהיבה על העיר כולה והעיר העתיקה ושרי ואיילה מתחילות להתלחשש בהתלהבות. “תגידי”, הן שואלות. “את חושבת שאולי נוכל לקיים כאן את השידור שלנו?”
מנכ”לית מגדל דוד מבטיחה לבדוק. צריך אישורים מיוחדים. הרבנית, מצידה, קובעת נחרצות: “זה זה! מצאנו את המקום!”
אנחנו יוצאות נרגשות. אולי מצאנו את הלוקיישן שאהבה נפשנו? הלוואי! והנה הטלפון מצלצל. מזמינים אותנו לכותל! שער חשמלי נפתח, הרכב מחליק פנימה, דרך סמטאות העיר העתיקה הישר לחנייה של רחבת הכותל. תגידו, יש יותר טוב מזה? אבל אנחנו שמות את פנינו לאבנים הגדולות, הסדוקות והקמוטות שחיכו לנו, שחיכינו להן. מרגישות כמו הצנחנים שפרצו דרך שער האריות. ביקור ראשון מזה מלא זמן. אני פשוט אומרת תודה. תודה, תודה, תודה שאיכשהו עברנו את התקופה הזאת.
לידי הרבנית ימימה, מרוכזת כולה בתפילה קצרה שישבה לה על הלב כל הזמן הזה. מעלינו ומצידינו יונים הומות. השבעתי אתכן, בנות ירושלים. אם תמצאו את דודי, מה תגידו לו? שחולת אהבה אני.
והשמיים, שעד לרגע זה היו אביביים וצלולים, נפתחים פתאום מעלינו וגשם שוטף מתחיל ואנחנו רצים כולנו, פוערים את פינו לגשמי אייר, לזכות בכמה טיפות של רפואה ואהבה. מתחבאים תחת קשת מקשתות הרובע היהודי. משק כנפיים נשמע מעלינו. גאולה? הממ… עטלף! סגירת מעגל.
אבן משער חולדה וסאונד של 2020
אנחנו חוזרות כל אחת לבֵיתה. הלב דופק בהתרגשות. אם זה לא “סימנים בדרך”, אני לא יודעת מה כן.
מנכ”לית מגדל דוד חוזרת אלינו עם בשורה נפלאה. יש אישור לשדר! תודה, משה ליאון, ראש עיריית ירושלים! גלים של הכרת הטוב ממלאים אותי. זה הדדי. כולם שמחים. מגדל דוד שמח!
יש לוקיישן! והוא מעל לכל דמיון. לא מדהים? “פתחו לי כחודו של מחט“, ה’ אומר, “ואני אפתח לכם כפתחו של… אולם!”
כפשוטו.
“צירופי המקרים הם דרכו של אלוקים להישאר אנונימי”, אומרים מביני עניין. והרבנית ימימה תאמר: “יודעת איך קוראים לזה – שתי מילים: סיעתא דישמיא“.
פרק ג’
יהיה לנו כנס! הוא לא יהיה פיזי כמו שאנחנו רגילות. נבצר מאיתנו הפעם למלא את בנייני האומה. אבל היי, אף אחת לא ממהרת לצאת עכשיו, בטח לא לנסוע שעות בתחבורה ציבורית ולחזור מאוחר בלילה. הקורונה הזאת כבר הגמישה לכולם את החשיבה. למדנו לרקוד בבית. ואנחנו נרקוד!
“רגע. רק לא זום”, הרבנית חוששת. “אי אפשר יותר”.
“מה פתאום זום!” שרי מזדעקת. “אני מגייסת את הצוות המקצועי ביותר במדינה. יהיה שידור מדהים!”
אנחנו עדין לא מגלות לאיש. אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, ואנחנו רוצות ברכה. יש מיליון חוטים ונקודות לחבר. ולפני כן, חייבים לקבל החלטות חשובות. כותרת, למשל. ותעריף לכרטיס. משפחות רבות בצמצומים. נשים חושבות פעמיים לפני שהן מוציאות שקל. מצד שני, אנחנו לוקחות על עצמנו התחייבויות כספיות גדולות. הקונספט של שידור לנשים הוא חדשני. צריך להחליט.
“עשרים וחמישה שקלים”, הרבנית ימימה מכריעה. “זו מתנת ירושלים לבנותיה. וכל צופה תקנה כרטיס. אמא תרכוש כרטיסים גם לבנותיה. חברות יצפו ביחד ויצטיידו כל אחת בכרטיס. יש לי אמון מלא בקהל שלי”.
פרק ד’
בלהקת שלוה שמחים לשמוע על התפנית המרגשת: הכנס שלנו, שבוטל בהתחלה, חזר. יש!
הו הא מי זה בא? חנן בן ארי מצטרף לנבחרת! יחד אנחנו בוחרים בפינצטה את השירים הכי נוגעים ומתבקשים. זו הרי הצדעה לנשים, אלופות העולם בליפול ולקום, נכון?
מי שרה עם גיטרה “ירושלים של זהב” עם קול פעמונים, ממש לפני שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים? נכון, שולי נתן. אנחנו פונות אליה והיא שמחה לבוא.
שידורנו יתקיים בואכה ערב ראש חודש סיון, זמן מובחר לתפילה השל”ה על הילדים. “למעמד תפילת השל”ה בשידור אני רוצה נשים מכל העולם”, הרבנית ימימה מבקשת. “רווקות ונשואות, מבוגרות וצעירות, עם ובלי ילדים. כולן! אל תשכחו שבקורונה הבנים והבנות שמרו על המבוגרים. עכשיו תורנו להתפלל לשלומם”.
“ומנחת ההורים עינת נתן”, היא מוסיפה. “נרצה לשוחח איתה בשידור על איך מגדלים ילד טוב ירושלים”. עינת נתן היא מנחת הורים ומחברת ספר הדרכת ההורים “חיימשלי”, אחד מרבי המכר הגדולים של השנים האחרונות.
מרגיש לנו שחסרה זמרת צעירה להשלמת הפסיפס. “אולי משי קלינשטיין?” זה רון הבמאי שמציע, וזה דווקא מרענן.
“רגע, אם משי, אז אולי אפשר גם את ריטה? אמא ובת… זה הכי מרגש”, אני אומרת ותוהה אם לא הגזמתי בציפיות. ריטה בוררת בקפידה את מופעיה. אבל ריטה מסכימה!
כך הולך ונשלם הליהוק ואנחנו שמחות עד הגג. כלומר, עד מגדל דוד ובחזרה.
פרק ה’ – עכשיו תורכן
עכשיו אפשר לגלות וסוף סוף אני מכנסת את הצוות. אנחנו מתרגשות. כיף לחזור למשרד! הידד לחיבוק-מרפק! ואיזה תגובות נלהבות!
אנחנו במרחק של פחות מחמישה ימים לשידור! אהההההה!
מחכה לנו שבוע אינטנסיבי ומשוגע.
בעיתוני השבת פורסמו אירועי יום ירושלים (משודרים כמובן), כולם על טהרת הגברים. ונחנו מה?…
אנחנו גאות שבעתיים בשידור הלייב שלנו, “מתחברות לירושלים”. בעזרת השם, נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו, בדרכנו הנשית. יופי, גִנדור, תפילה, אחווה גדולה.
משימה רבת משקל. אנחנו מחויבות להביא לכן את השידור הכי מכבד, הכי משמח! ממש כמו שאנחנו יודעות ואוהבות.
אישה בל תיעדר. שתפו. העבירו הלאה. הזמינו חברות, מכרות, קרובות משפחה. בואו נרחיב את המעגלים. הרי אם טיול קטן שהעזנו לעשות פתח את הדלת לשרשרת של חיבורים מפתיעים ומואצים, בואו נסחוף פנימה לתוך המעגל את כולן. מי יודע – אולי נצליח לפורר חומות.
שלא תישאר בחוץ ולוּ אישה אחת אשר בדד יושבת, ובליבה חומה.
מכאן לכל הפרטים ולרכישת כרטיסים מאובטחת
מוזמנות להגיב כאן – אנחנו קוראות הכל!
13 Responses
קודם כל ממש מתרגשת תודה על השיתוף איך שהכל מסתדר כשיש כזה רצון חזק לתת ה’ לא עומד מנגד
דבר שני רציתי לבקש בגלל שהנייד שלי מסונן ע”י חברה בשם נטיב שזה סינון גבוהה מאוד אני חוששת שתהיה בעיה להתחבר …
אם תוכלו לודא מולם שלא יחסמו את השידורויאשרו את הגישה בחופשיות אשמח מאוד
תודה רבה רבה
תבורכו
חני
שלום
איך ניתן לצפות בכנס?
אם יש לי אינטרנט חסום, זה אפשרי?
תודה
מרגגשששש!!! וסוחף!
אבל יש לי בעיה עם גישה לאינטרנט,יש לי רק של העבודה, וב”ה לא של הבית וכן בעיה עם תשלום כרטיס אשראי באתרים.
אז איך עושים את זה?
ליקרת וכל הצוות הנפלא!!
אני קוראת בשקיקה כל שבוע את דפי הזהב שמגיעים אלי למייל!!
בשנה שעברה השתתפתי בכנס בבנייני האומה ונהניתי מכל רגע!!
גם השנה רציתי לקנות כרטיס לכנס “הדיגיטלי” אך אופי הזמרות מונע ממני….
אני מנהלת בית חרדי ובנותי לומדות בסמינרים ובמוסדות של בית יעקב ואני לא יכולה להרשות לעצמי להכניס את ריטה או את משי קלינשטיין אלי לסלון:(
אני רוצה להציע לפעם הבאה להביא זמר/ת שמקובלים על כלל הציבור- כמו ישי ריבו.
ואולי תפצו אותי (ואני בטוחה שישעוד רבות כמוני…) ותשלחו לנו לצפות ברבנית ימימה ובהסרטה על רקע החומות??? אני אודה לכן מאד על כך!!
אודה לתגובתכן,
ציפי
כל הכבוד לכן על המאמץ והאמונה הנחישות,אימון בנחישות לעשות ארוע ליום ירושלים
יש שיר מקסים של אהוד בנאי ודוד דאור
זמן אהבה -( ירושלים שבלב ) https://youtu.be/i5UrjnrMD5c
אני אשמח להצטרף אך לא רוצה למסור פרטים דרך האנטרנט ארצה לקנות כרטיס לשלוח בדואר או דרך הטלפון (אם אין ברירה) תודה ,ליאת
היי בנות אשמח שזה יגיע לרבנית,קוראים לי רחל ואני מורת דרך וגם מדריכת בית במגדל דוד, כששמעתי את הסיפור של הרבנית על הצילום במגדל זה נתן לי פוש להרים מיזם הדרכות בחינם בהתנדבות של מורי דרך ביום ירושלים,המיזם יוצא לדרך בתקווה שירשמו אנשים,אני נותנת את כל הקרדיט להשראה לרבנית ימימה ואשמח מאוד להגיד לה ישירות, אני אהיה במגדל ביום חמישי, המון תודה!! רחל.
המאמר” מתחברות לירושלים” כשלעצמו מענין מאוד. השגחה פרטית אפילו …גלויה. בהצלחה לכן!
לאה
יקרת!! ממש ריגשת!! עד דמעות!!
אני צריכה ללמוד ממך את הכרת הטוב וראיית הטוב!!
שבוע טוב ומבורך
אני רוצה לקנות כרטיס גם לאמא שלי שתצפה בע”ה מהבית שלה. איך רוכשים 2 כרטיסים לצפיה במקומות שונים?
שלום לכן יקרות! אתן מרגשות!
נוכל להספיק להתפלל (בבית) ערבית חגיגית לפני השידור?
וגם: אני ובעלי לבדנו בבית. האם גם הוא יוכל לצפות בשידור?
לפי זה אקנה את הכרטיסים ולכן מבקשת תשובה מהירה!
תודה
שושנה רובין
הזמנתי לנו שני כרטיסים. בטוחה ששנינו נהנה. בעלי יעזוב את המופע אם יפסיק לעניין אותו. העיקר שלא נחגוג כל אחד לבד
שושנה רובין
shoshanaru@gmail.com
כיצד זה מועבר?
אם אני מבינה זה מועבר בוידאו?
יש כיתוביות? כי אני חירשת
היי רכשתי כרטיס למחר ..מתרגשת…
אחותי וחברותיה ביקשו ממני לקנות עבורן כרטיס מפחדות להשאיר פרטים של אשראי ברשת.
השאלה איך אני עושה זאת מוודאת שדווקא הקוד האישי שלהן יגיע לטלפון או למייל שלהן. כי ת’כלס על אחת תצפה בביתה… רק רוצה לעזור להן ולרכוש עבורן …
אשמח לעזרה..
אם יסתדר לכן להגיב היום אני אשמח ..