הַמּוֹצִיאָה לָאוֹר

הבלוג של יקרת

יקרת פרידמן, נשואה לעדי, אמא לתשעה. גרה בתקוע. עורכת שיעוריה וספריה של הרבנית ימימה מזרחי והיזמת שמאחורי "פרשה ואישה".

מאמרים אחרונים:

מקום באמצע שום מקום

ב"ה אז אני יושבת לי ככה, קצת מכונסת, בבוקר של יום שישי.מרגישה את הכבדות שמתגנבת, את ההכנות

מקום באמצע שום מקום

ב"ה אז אני יושבת לי ככה, קצת מכונסת, בבוקר של יום שישי.מרגישה את הכבדות שמתגנבת, את ההכנות

הַשִּׁעוּר הַשְּׁבוּעִי

כל החידושים, העצות והסיפורים.

מה קורה בשיעור החדש?

לחצי על התמונה

עמוד הפייסבוק של הרבנית:

לשרוד זה המון

יש לך רגע קצר אחד לשלוח מסר לאהוביך. איזה מילים תבחרי?

ב"ה
 
את רייצ'ל גולדברג פולין אני מכירה כבר הרבה שנים. 
ג'ון, בעלה, למד עם בעלי בתיכון היהודי בשיקגו.
והם החליטו לקשור את גורלם בארץ ישראל,
חצו אוקיינוסים ועשו עלייה.
 
לא אשכח את הרגע בחתונה שלהם
כשרייצ'ל, הכלה היפה
חולצת את נעלי העקב החגיגיות
ומחליפה אותן בנעלי ספורט לבנות
כדי שתוכל לרקוד כהוגן בחתונה של עצמה…
 
ג'ון ורייצ'ל הקימו את ביתם בירושלים.
נולדו להם הירש, ליבי ואורלי.
החיים היו סך הכל יפים ונורמליים,
סיפור הצלחה של זוג עולים…
עד לשמחת תורה. 
 
כמה היה לי קשה לשמוע 
שבתוך כל האירועים הקשים של 7.10
גם הירש המתוק, הבן של ג'ון ורייצ'ל, הוא בין החטופים
לאחר שהיה במסיבה ברעים. 
 
מאותו רגע, החיים התהפכו. 

בבוקר שמחת תורה הירש עוד
הספיק לשלוח לאמא שלו הודעה בוואטסאפ:
"אני אוהב אתכם. אני מצטער".

ובבת אחת הם נזרקו לתוך חוסר ודאות וכאב
ללא צדק וללא רחמים
עם הרבה, הרבה פחד. 

מסתבר שהירש הסתתר בתוך המיגונית, ששימשה
יותר כמלכודת מוות, 
לאחר שהמחבלים זרקו לתוכה רימונים,
שהרגו את מרבית מבקשי ההגנה שהיו בתוכה. 

לאחר כשבוע וחצי של חוסר ודאות, 
קיבלו ההורים סרטון של החטיפה.
רואים את הירש, ידו קטועה,
נכנס לטנדר של המחבלים. 
אמאל'ה ואבאל'ה.

הקשבתי לראיונות הראשונים שלהם.
כמה שהם דאגו לו, להירש, 
שנחטף לעזה עם יד פצועה, קטועה
ומדממת. 
 
"הוא צריך אנטיביוטיקה", רייצ'ל חזרה ואמרה.
"אני דואגת לו. היד שלו
בסכנת זיהום, הוא חייב טיפול".
 
תהיתי למי בדיוק היא מדברת.
לאנשי החמאס האכזריים?
לארגונים ההומניטריים הבינלאומיים שאנחנו כבר 
יודעים שלא עשו הרבה? 
ולמה את מתעכבת על היד, רייצ'ל? 
החיים חשובים יותר מהכל!
 
אבל היא, אמא של הירש, יצאה לקרב חייה.  
אני מדמיינת אותה נועלת את נעלי הספורט, 
והפעם – לריצה למרחקים ארוכים

(שהלוואי ותסתיים בקרוב בריקודים). 

בכל בוקר היא הדביקה על חולצתה 
(ועדין מדביקה, נכון לכתיבת שורות אלה)  
מדבקה פשוטה ועליה רשמה את מספר הימים מאז שמחת תורה. 
("אימהות סופרות", אומרת הרבנית ימימה. 
"אוהו כמה שהן סופרות.
נשים יודעות ספירה מהי, הצטברות מהי".) 
 
ואני כבר יודעת שרייצ'ל חכמה ומרשימה. 
שהיא מתנסחת באלגנטיות וברהיטות.
שוקלת מילים בתבונה. 
שהיא למדנית. 
ומלאת אהבה לעם ישראל ולארץ ישראל.  
 
אבל את רייצ'ל הזאת, שנהייתה ל"אמא רחל"
לא הכרתי. לא כך. עד לשנה הזו
ופשוט התמלאתי השתאות והערצה. 

"את חייבת לפגוש אותה", אמרתי לרבנית ימימה.
"נראה לי שיהיה לכן הרבה על מה לדבר".

המפגש עוד יתקיים
ובינתיים – רייצ'ל עושה ככל יכולתה
כדי להחזיר את הירש הביתה. 

לאן היא לא הגיעה.
רייצ'ל נאמה במטה האו"ם בניו יורק ובג'נבה 
ואף נפגשה גם עם האפיפיור.
היא נפגשה עם הנשיא ביידן
ועם שועי עולם. 
מפגשים פומביים וגם דיסקרטיים. 
היא שילחה את לחמה בכל מקום שהתאפשר. 
 
ועם כל יום שעבר, 
רייצ'ל גולדברג פולין הפכה להיות אחד הקולות הבולטים 
ביותר במאבק להחזרת החטופים.
צילום: דף האינסטגרם bring.hersh.home
בזמן הזה שאין אות חיים מבנה, 
היא איבדה ממשקלה. שיערה האפיר, 
פניה היפות התבגרו מכפי גילה.
היא לא מסוגלת לאכול מתוק, 
כי להירש לא מתוק עכשיו. 
 
הזמן קפא מלכת בביתם בירושלים.
היא וג'ון והבנות, ליבי ואורלי,
מרכזים מאמץ. עכשיו הירש. הירש. הירש.
 בכל שאר חטופי עמו ישראל. 

הירש בן פערל חנה, זה שמה העברי של רייצ'ל. 
בתמונה - משפחת גולדברג פולין, ההורים והאחיות של הירש. צילום: אבישג שאר ישוב, מגזין מוצש, כ"ג בטבת תשפ"ד
ופתאום,
לפני שבוע
החמאס שחרר סרטון של הירש!
אחרי מאתיים ימים שאיש לא יודע לומר מה עלה בגורלו.
 
ונכון שהרשעים האלה הכתיבו לו מה לומר
בשם הלוחמה הפסיכולוגית המרושעת שלהם.
ונכון שהוא ללא החיוך הרחב והחופשי.
והיד שלו אכן קטועה. 
הגדם נוכח בבירור. 
 
"נשברתי, זו היד הדומיננטית שלו",
רייצ'ל אמרה. 
"אבל הוא חי". 
 
מי חלם אי פעם שלקבל סרטון כזה מהילד שלך
ייחשב לשיא של פריבילגיה… 
 
"אבא, אמא, ליבי ואורלי, אני מתגעגע אליכם", הוא אומר שם וקולו נסדק. 
והם, צפו עשרות פעמים. 
ובכו. 
וצילמו סרטון בחזרה. בשבילו. 
הלוואי ומישהו שם נותן לו לצפות…
כי בסרטון הזה, שהלוואי ומישהו שם נותן לו לצפות בו, 
בין הדיבורים הנצרכים על חשיבות החזרת החטופים בהקדם, 
ראיתי את רייצ'ל נדרכת לפני שהיא מדברת. 
ממקדת את המסר שלה.   
 
ואז, שלושה דברים רייצ'ל אמרה לבנה, 
שנמצא כל כך קרוב, וכל כך רחוק.
 
היא ישבה לצד ג'ון, האיש הטוב שלה
הישירה מבט למצלמה
ודיברה בשילוב מופלא של רוך ותקיפות. 
 
אלה שלושת הדברים שאמרה להירש:
 
אנחנו אוהבים אותך. 
 
הישאר חזק. 
 
תשרוד. 
מתוך דף האינסטגרם bring.hersh.home

התרגשנו מזה כל כך.
היה לי ברור שבקרוב יהיה מפגש של רייצ'ל עם הרבנית, 
אין שלא. 

"את חושבת שזה מסר כללי?" שאלתי את הרבנית ימימה. 
אני יכולה לעשות ממנו 'העתק הדבק' לילדים שלי?"

כזאת אני, לקטית של מסרים
ואיכשהו, בזמן הזה, 
המסר הכי פרטי בעולם ששיגרה אמא רייצ'ל לבנה הירש
נגע בי בול בנקודת האמא.

"לגמרי", הרבנית השיבה. "אלה ממש מילים מזוקקות של אמא.
מילים כאלה נחרטות.
כמו בשואה, כשהורים זרקו את הילד שלהם מרכבת נוסעת
ואמרו לו: תישאר יהודי".

גם אני הרגשתי שיש כאן מסר לאומה.

"אני רוצה לתרגם את זה לעברית", אמרתי לרבנית, 
"אבל בהתאמה אלינו, לנשים של 'פרשה ואשה'. 
מילים שילכו איתנו:

אנחנו אוהבות אותך.
תשארי חזקה.
ו… תשרדי? זו מילה קצת דרמטית, את לא חושבת?
אולי במקומה נכתוב 'תצמחי'? או 'תשמחי'?
איזה איחול היית שמה כאן?"

"אני הולכת עם 'תשרדי'", הרבנית אמרה בהחלטיות.
"ואל יקל הדבר בעיניי, יקרת. 
זה המון, לשרוד. זה המון.
זו לא ברירת מחדל!"

והיא התחילה להסביר שלכל אחת מאיתנו
יש את נקודת הזמן המסוימת הזו
שבה ההישרדות היא פסגה של גבורה

ואני לפתע ראיתי את ההשראה יורדת עליה
ופרשת השבוע, "אחרי מות", מהבהבת ומדברת אליה בחידושים. 
"תראי את אהרון הכהן", היא אמרה.
"האב השכול, אחרי מות שני בניו.
ומה הוא עושה – 
הוא קם. ומתלבש.

מה הוא לובש? בגדי שרד!

כן, כך התורה קוראת לבגדים של הכוהן הגדול:
'וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד; וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן' (שמות ל"א, י'). 
איך יתכן שהתורה מכנה את בגדי הקודש – בלשון הישרדותית? 
מה זה אומר, בגדי שרד?
בלבוש הזה הוא ממלא את התפקיד היומי המופלא שלו.

ואני רואה את זה כל הזמן אצל התלמידות שלי", 
אמרה הרבנית בהתרגשות.
כמה פעמים אני רואה אותן לובשות בגדי שרד, כמה.
עם חלומות שנחטפו להן, 
אהבה שנגדעה להן
בלב כבד לפעמים 
והן – הולכות למלא את תפקידן.

שרידה היא המון. 
ודווקא הדיבור הזה, 'אנחנו אוהבים אותך. הישאר חזק. תשרוד" –
למילים כאלה יש כוח אדיר בזמני כאוס."
כה אמרה הרבנית ימימה
(ואני כהרגלי רשמתי כל מילה)

רייצ'ל גולדברג פולין נבחרה להופיע ברשימת 
100 המשפיעים בעולם לשנת 2024 
במגזין "TIME". 
בשליחות הזו שנכפתה עליה, היא משמיעה 
קול צלול של אמא, של בת אנוש. 
 
"את חייבת לספר לי", אמרה לה הרבנית ימימה
(כן, המפגש המיוחל התרחש סוף סוף)
"איך ידעת לשלוח להירש
את המילים האלה דווקא?"
 
"כבר חודשים אני מתאמנת על זה", רייצ'ל גילתה לנו.
"האמת, מההתחלה אני 'שולחת' להירש את המילים
האלה ממש, מתוך המחשבות שלי.
וכשפתאום ראיתי אותו חי ומדבר,
היה לי ברור שאלה בדיוק המילים שאומר לו בקול רם,
ובטון של ציווי.
לא בקשה, לא תפילה, לא איחול.
ציווי!"

מאיפה יש לך כוחות? הרבנית שאלה אותה. 
 
"התקווה היא חובה", עונה האישה שסופרת, 
בכל יום סופרת. 
והוסיפה – וזה היה שיעור באמונה דווקא מאישה
שמרעישה עולמות, שעושה כל כך הרבה למען
השבתו של בנה – 
"נגזר עלינו להיות מאמינים בזמן הזה, מפני שאין שום דבר אחר". 
 
 התחזקתי מזה כל כך.

איזה אנשים חיים בינינו. 

משפחת גולדברג פולין היקרה,
כמה גדולים אתם. כמה עוצמתיים. 
אנחנו כואבות אתכם
ומחכות אתכם לשובו של הירש. 

 ***

אהבת? מוזמנת לכתוב לנו בתגובות, ואפשר גם לכתוב מכאן לרייצ'ל. 

הַמּוֹצִיאָה לָאוֹר

הבלוג של יקרת

יקרת פרידמן, נשואה לעדי, אמא לתשעה. גרה בתקוע. עורכת שיעוריה וספריה של הרבנית ימימה מזרחי והיזמת שמאחורי "פרשה ואישה".

לשרוד זה המון

יש לך רגע קצר אחד לשלוח מסר לאהוביך. איזה מילים תבחרי?

ב"ה
 
את רייצ'ל גולדברג פולין אני מכירה כבר הרבה שנים. 
ג'ון, בעלה, למד עם בעלי בתיכון היהודי בשיקגו.
והם החליטו לקשור את גורלם בארץ ישראל,
חצו אוקיינוסים ועשו עלייה.
 
לא אשכח את הרגע בחתונה שלהם
כשרייצ'ל, הכלה היפה
חולצת את נעלי העקב החגיגיות
ומחליפה אותן בנעלי ספורט לבנות
כדי שתוכל לרקוד כהוגן בחתונה של עצמה…
 
ג'ון ורייצ'ל הקימו את ביתם בירושלים.
נולדו להם הירש, ליבי ואורלי.
החיים היו סך הכל יפים ונורמליים,
סיפור הצלחה של זוג עולים…
עד לשמחת תורה. 
 
כמה היה לי קשה לשמוע 
שבתוך כל האירועים הקשים של 7.10
גם הירש המתוק, הבן של ג'ון ורייצ'ל, הוא בין החטופים
לאחר שהיה במסיבה ברעים. 
 
מאותו רגע, החיים התהפכו. 

בבוקר שמחת תורה הירש עוד
הספיק לשלוח לאמא שלו הודעה בוואטסאפ:
"אני אוהב אתכם. אני מצטער".

ובבת אחת הם נזרקו לתוך חוסר ודאות וכאב
ללא צדק וללא רחמים
עם הרבה, הרבה פחד. 

מסתבר שהירש הסתתר בתוך המיגונית, ששימשה
יותר כמלכודת מוות, 
לאחר שהמחבלים זרקו לתוכה רימונים,
שהרגו את מרבית מבקשי ההגנה שהיו בתוכה. 

לאחר כשבוע וחצי של חוסר ודאות, 
קיבלו ההורים סרטון של החטיפה.
רואים את הירש, ידו קטועה,
נכנס לטנדר של המחבלים. 
אמאל'ה ואבאל'ה.

הקשבתי לראיונות הראשונים שלהם.
כמה שהם דאגו לו, להירש, 
שנחטף לעזה עם יד פצועה, קטועה
ומדממת. 
 
"הוא צריך אנטיביוטיקה", רייצ'ל חזרה ואמרה.
"אני דואגת לו. היד שלו
בסכנת זיהום, הוא חייב טיפול".
 
תהיתי למי בדיוק היא מדברת.
לאנשי החמאס האכזריים?
לארגונים ההומניטריים הבינלאומיים שאנחנו כבר 
יודעים שלא עשו הרבה? 
ולמה את מתעכבת על היד, רייצ'ל? 
החיים חשובים יותר מהכל!
 
אבל היא, אמא של הירש, יצאה לקרב חייה.  
אני מדמיינת אותה נועלת את נעלי הספורט, 
והפעם – לריצה למרחקים ארוכים

(שהלוואי ותסתיים בקרוב בריקודים). 

בכל בוקר היא הדביקה על חולצתה 
(ועדין מדביקה, נכון לכתיבת שורות אלה)  
מדבקה פשוטה ועליה רשמה את מספר הימים מאז שמחת תורה. 
("אימהות סופרות", אומרת הרבנית ימימה. 
"אוהו כמה שהן סופרות.
נשים יודעות ספירה מהי, הצטברות מהי".) 
 
ואני כבר יודעת שרייצ'ל חכמה ומרשימה. 
שהיא מתנסחת באלגנטיות וברהיטות.
שוקלת מילים בתבונה. 
שהיא למדנית. 
ומלאת אהבה לעם ישראל ולארץ ישראל.  
 
אבל את רייצ'ל הזאת, שנהייתה ל"אמא רחל"
לא הכרתי. לא כך. עד לשנה הזו
ופשוט התמלאתי השתאות והערצה. 

"את חייבת לפגוש אותה", אמרתי לרבנית ימימה.
"נראה לי שיהיה לכן הרבה על מה לדבר".

המפגש עוד יתקיים
ובינתיים – רייצ'ל עושה ככל יכולתה
כדי להחזיר את הירש הביתה. 

לאן היא לא הגיעה.
רייצ'ל נאמה במטה האו"ם בניו יורק ובג'נבה 
ואף נפגשה גם עם האפיפיור.
היא נפגשה עם הנשיא ביידן
ועם שועי עולם. 
מפגשים פומביים וגם דיסקרטיים. 
היא שילחה את לחמה בכל מקום שהתאפשר. 
 
ועם כל יום שעבר, 
רייצ'ל גולדברג פולין הפכה להיות אחד הקולות הבולטים 
ביותר במאבק להחזרת החטופים.
צילום: דף האינסטגרם bring.hersh.home
בזמן הזה שאין אות חיים מבנה, 
היא איבדה ממשקלה. שיערה האפיר, 
פניה היפות התבגרו מכפי גילה.
היא לא מסוגלת לאכול מתוק, 
כי להירש לא מתוק עכשיו. 
 
הזמן קפא מלכת בביתם בירושלים.
היא וג'ון והבנות, ליבי ואורלי,
מרכזים מאמץ. עכשיו הירש. הירש. הירש.
 בכל שאר חטופי עמו ישראל. 

הירש בן פערל חנה, זה שמה העברי של רייצ'ל. 
בתמונה - משפחת גולדברג פולין, ההורים והאחיות של הירש. צילום: אבישג שאר ישוב, מגזין מוצש, כ"ג בטבת תשפ"ד
ופתאום,
לפני שבוע
החמאס שחרר סרטון של הירש!
אחרי מאתיים ימים שאיש לא יודע לומר מה עלה בגורלו.
 
ונכון שהרשעים האלה הכתיבו לו מה לומר
בשם הלוחמה הפסיכולוגית המרושעת שלהם.
ונכון שהוא ללא החיוך הרחב והחופשי.
והיד שלו אכן קטועה. 
הגדם נוכח בבירור. 
 
"נשברתי, זו היד הדומיננטית שלו",
רייצ'ל אמרה. 
"אבל הוא חי". 
 
מי חלם אי פעם שלקבל סרטון כזה מהילד שלך
ייחשב לשיא של פריבילגיה… 
 
"אבא, אמא, ליבי ואורלי, אני מתגעגע אליכם", הוא אומר שם וקולו נסדק. 
והם, צפו עשרות פעמים. 
ובכו. 
וצילמו סרטון בחזרה. בשבילו. 
הלוואי ומישהו שם נותן לו לצפות…
כי בסרטון הזה, שהלוואי ומישהו שם נותן לו לצפות בו, 
בין הדיבורים הנצרכים על חשיבות החזרת החטופים בהקדם, 
ראיתי את רייצ'ל נדרכת לפני שהיא מדברת. 
ממקדת את המסר שלה.   
 
ואז, שלושה דברים רייצ'ל אמרה לבנה, 
שנמצא כל כך קרוב, וכל כך רחוק.
 
היא ישבה לצד ג'ון, האיש הטוב שלה
הישירה מבט למצלמה
ודיברה בשילוב מופלא של רוך ותקיפות. 
 
אלה שלושת הדברים שאמרה להירש:
 
אנחנו אוהבים אותך. 
 
הישאר חזק. 
 
תשרוד. 
מתוך דף האינסטגרם bring.hersh.home

התרגשנו מזה כל כך.
היה לי ברור שבקרוב יהיה מפגש של רייצ'ל עם הרבנית, 
אין שלא. 

"את חושבת שזה מסר כללי?" שאלתי את הרבנית ימימה. 
אני יכולה לעשות ממנו 'העתק הדבק' לילדים שלי?"

כזאת אני, לקטית של מסרים
ואיכשהו, בזמן הזה, 
המסר הכי פרטי בעולם ששיגרה אמא רייצ'ל לבנה הירש
נגע בי בול בנקודת האמא.

"לגמרי", הרבנית השיבה. "אלה ממש מילים מזוקקות של אמא.
מילים כאלה נחרטות.
כמו בשואה, כשהורים זרקו את הילד שלהם מרכבת נוסעת
ואמרו לו: תישאר יהודי".

גם אני הרגשתי שיש כאן מסר לאומה.

"אני רוצה לתרגם את זה לעברית", אמרתי לרבנית, 
"אבל בהתאמה אלינו, לנשים של 'פרשה ואשה'. 
מילים שילכו איתנו:

אנחנו אוהבות אותך.
תשארי חזקה.
ו… תשרדי? זו מילה קצת דרמטית, את לא חושבת?
אולי במקומה נכתוב 'תצמחי'? או 'תשמחי'?
איזה איחול היית שמה כאן?"

"אני הולכת עם 'תשרדי'", הרבנית אמרה בהחלטיות.
"ואל יקל הדבר בעיניי, יקרת. 
זה המון, לשרוד. זה המון.
זו לא ברירת מחדל!"

והיא התחילה להסביר שלכל אחת מאיתנו
יש את נקודת הזמן המסוימת הזו
שבה ההישרדות היא פסגה של גבורה

ואני לפתע ראיתי את ההשראה יורדת עליה
ופרשת השבוע, "אחרי מות", מהבהבת ומדברת אליה בחידושים. 
"תראי את אהרון הכהן", היא אמרה.
"האב השכול, אחרי מות שני בניו.
ומה הוא עושה – 
הוא קם. ומתלבש.

מה הוא לובש? בגדי שרד!

כן, כך התורה קוראת לבגדים של הכוהן הגדול:
'וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד; וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן' (שמות ל"א, י'). 
איך יתכן שהתורה מכנה את בגדי הקודש – בלשון הישרדותית? 
מה זה אומר, בגדי שרד?
בלבוש הזה הוא ממלא את התפקיד היומי המופלא שלו.

ואני רואה את זה כל הזמן אצל התלמידות שלי", 
אמרה הרבנית בהתרגשות.
כמה פעמים אני רואה אותן לובשות בגדי שרד, כמה.
עם חלומות שנחטפו להן, 
אהבה שנגדעה להן
בלב כבד לפעמים 
והן – הולכות למלא את תפקידן.

שרידה היא המון. 
ודווקא הדיבור הזה, 'אנחנו אוהבים אותך. הישאר חזק. תשרוד" –
למילים כאלה יש כוח אדיר בזמני כאוס."
כה אמרה הרבנית ימימה
(ואני כהרגלי רשמתי כל מילה)

רייצ'ל גולדברג פולין נבחרה להופיע ברשימת 
100 המשפיעים בעולם לשנת 2024 
במגזין "TIME". 
בשליחות הזו שנכפתה עליה, היא משמיעה 
קול צלול של אמא, של בת אנוש. 
 
"את חייבת לספר לי", אמרה לה הרבנית ימימה
(כן, המפגש המיוחל התרחש סוף סוף)
"איך ידעת לשלוח להירש
את המילים האלה דווקא?"
 
"כבר חודשים אני מתאמנת על זה", רייצ'ל גילתה לנו.
"האמת, מההתחלה אני 'שולחת' להירש את המילים
האלה ממש, מתוך המחשבות שלי.
וכשפתאום ראיתי אותו חי ומדבר,
היה לי ברור שאלה בדיוק המילים שאומר לו בקול רם,
ובטון של ציווי.
לא בקשה, לא תפילה, לא איחול.
ציווי!"

מאיפה יש לך כוחות? הרבנית שאלה אותה. 
 
"התקווה היא חובה", עונה האישה שסופרת, 
בכל יום סופרת. 
והוסיפה – וזה היה שיעור באמונה דווקא מאישה
שמרעישה עולמות, שעושה כל כך הרבה למען
השבתו של בנה – 
"נגזר עלינו להיות מאמינים בזמן הזה, מפני שאין שום דבר אחר". 
 
 התחזקתי מזה כל כך.

איזה אנשים חיים בינינו. 

משפחת גולדברג פולין היקרה,
כמה גדולים אתם. כמה עוצמתיים. 
אנחנו כואבות אתכם
ומחכות אתכם לשובו של הירש. 

 ***

אהבת? מוזמנת לכתוב לנו בתגובות, ואפשר גם לכתוב מכאן לרייצ'ל. 

28 Responses

  1. יקרת, תודה ששיתפת אותנו! איזו זכות להכיר את האישה הקדושה הזאת! הלוואי בשורות טובות בקרוב

    1. תמיד מעורר השראה ותקווה! תודה על השקדנות והשיתוף. אתן עושות עבודת קודש. יישר כוח גדול לכל הצוות התומך וכמובן לרבנית ימימה האחת ויחידה.

  2. "אני מדמיינת אותה נועלת את נעלי הספורט,
    והפעם – לריצה למרחקים ארוכים
    (שהלוואי ותסתיים בקרוב בריקודים). " אני מצטרפת לאיחול הזה מכל הלב,
    בתקווה, שכל נשות ישראל,
    ננעל נעלי ספורט ונרוץ לירושלים לקבל את פני משיח יחד עם כל החטופים.
    בלי משא ומתן ובלי קרבות וחיילים מתגעגעים
    רק פשוט גאולה אמיתית ושלמה.

  3. איזה מרגש, עצוב וכאוב אך גם מלא תקווה ורוח טובה שנושבת על כולנו.
    הלוואי שה' ייתן להם להירש ולשאר החטופים את הכוח לעמוד ולשרוד מול הרוע
    ונזכה לראותם חוזרים הביתה בריאים ושלמים בגוף ובנפש בקרוב אמן!!

  4. הלב נשבר עם הכאב העצום של אמה, אבא ואחיות.אני מתחזקת מכם, מהציור שלכם ביחד,מהידיעה האחרונה שהירש בחיים, חזק,אוחז בחיים .
    אני מתפללת עבורכם,עבורנו.
    שהשם יברך.

  5. כמה כח יש לתקווה. בעז"ה שיחזרו כולם הביתה בשלום .
    תודה שכתבת יקרת.

  6. התרגשתי מהאישה המיוחדת והמתוקה הזאת אבל עוד יותר התרגשתי מהמילים של הרבנית ימימה , ציפיתי שהיא תגיד שלהישרד זה מלנכולי מידי, והיא אמרה לא ! זאת האמת. כואב אבל נכון. וכולנו מרגישים עכשיו שורדים ,שאני פוגשת אנשים חיים עכשיו ולא שורדים ,משהו נצבט אצלי -הרי זה לא הזמן לחיות שיש 132 ועוד אלמנות ואימהות שכולות ויתומים ויתומות וחוזרים מהשבי והרבה מעמך ישראל ששורדים. תודה לך הרבנית ימימה. הלוואי שבקרוב בגאולתנו כולנו, כל עם ישראל כולו – וכאור לגויים נדביק את כל העולם, נחייה חיים מלאים אמיתיים אוהבים ואמוניים ולא רק .. נשרוד.

  7. רייצל , אמא לביאה, אלופה, איתנה וחזקה !! מתפללת יחד איתך כל יום לשלום הירש בנך יקירך ולשלומם של כל החטופים – אני קוראת להם שבויים, שישובו הביתה בקרוב ממש אמן!!! – ובעזרת ה' עוד נרקוד יחד , בלב שמח ועם מאוחד !!! תמשיכי כך במלא הכח וה' יתברך ישלח לך עוד כוחות מופלאים וגם ישועה גדולה בקרוב בקרוב !!!!

  8. כזה אור יוצא מהאישה הזאת, אור של אהבה ותקווה שיביא את הירש בחזרה, בזכות הכוח שלה להתנהג מעל הטבע תהיה זו דוגמא לכולנו להביא מתוכנו כוח ואור מעל לטבע שלנו וזה מה שיביא ריפוי וגאולה לכולנו.

    1. שהשם ברוך הוא אישמור ויציל מכל רע בכל מקום שהוא את הירש בן פערל ח ה (רייצ׳ל), ויחזיר לביתו לחיים טובים אמן, וכן כל החטופים, וכן כל החיילים, וכן רפואה שלמה לכל הפצועים וגאולה שלמה ברחמים גדולים לכל עם ישראל אמן

  9. וואי, זה כל כך מטלטל.. כולנו תקווה לראות את כל החטופים בריאים ושלמים בביתם בקרוב.
    כל הפרשת חלה, כל הדלקת נרות, מתפללים ומייחלים לישועת ה׳ כהרף עין.
    הלב כבר משתוקק 🙏🏻

  10. הייתי מחליפה את 'לשרוד'
    במילה אחרת שנקראת 'תקווה'.
    התרגשתי בברית שחברה שלי קרה לתאומים שנולדו לה, 'קווה' והשני 'נווה'

    קווה-תקווה, זה מלשון 'קו', יש קו ארוך שמושכים מרבש"ע עד אלינו,
    חבל ארוך של אמונה חיה.
    תקווה, כותב הרמח"ל, זה יותר גבוה מ'ביטחון'!

    תקוו, ואז התקוה לישועת ה', תוליד קירבת ה' ('נווה'), ושחשים קירבת ה', אז מי יכול עלינו.
    עם קירבת ה' אפשר לקום ולפעול
    תודה, מושית לוי

  11. יקרת,תודה על השיתוף!

    כמה כוחות נפש יש לאנשים האלה, שהקב"ה ישמח אותם בקרוב ממש.

  12. איזו אמא מדהימה את, רייצ'ל!!
    מתפללת איתך ביחד שהירש יחזור איתן ברוחו ובנשמתו- כמו בן שלך!!
    הלוואי שהאהבה שאת שולחת לו תיגע בו ותיתן לו כח לשרוד עם אמונה ותקווה!
    תהיי חזקה!
    אמהות כל האומה- מאחורייך!!

  13. יאוו עכשיו אני בוכה
    איזה חוזק ועוצמה
    טוב שכתבת את השם של הבן שלך
    נתפלל עליו

  14. אשה באמת באמת מיוחדת. אני עוקבת אחרי המסרים היומיומיים שלה (באינסטגרם) ומתפעמת. מכוחות הנפש, מהשכל והתכנון הקודמים תמיד לרגש. אשה עם עוצמות על. עוד אחת מהנשים העצומות שזכינו להכיר בחצי שנה האחרונה. איכשהו לא ראיתי בתקופה הזו גברים שקמו והיו לגברים מדהימים. הם קיימים, ויש להם ודאי כוחות אם ה' ניסה אותם בכזה נסיון. אבל הם קצת בצל. אבל נשים, איזה נשים!!! ורייצ'ל היא בהחלט אחת הגדולות. יש המון ללמוד ממנה. הלוואי שעוד מעט הירש וכולם יחזרו והנשים האלה תחזורנה להיות נשים רגילות עם חוזקות וחולשות, כמו כולנו… אמן!

  15. רק בוכה ומתפללת,
    הלוואי ויהיה כבר סוף טוב לסיפור הזה ויהיה מאחורינו
    השם!!!!

  16. כמוך יקרת, אני פשוט מלאת השתאות והערצה לאמא המיוחדת הזאת.
    כולנו תפילה שהקב״ה ישמח אותה ואת כל המשפחות של החטופים ויחזיר את כולם הביתה במהרה.

  17. תודה יקרת על החשיפה המהממת לנתח מחייה של האשה המדהימה הזו!
    מי ייתן והיא תוכל לרקוד בקרוב ולחזור לנעוריה שנעלמו להן ב7.10…
    מי ייתן והיא תוכל לחבוק בזרועותיה את בנה יקירה…
    הצפת לי את הלב ברגשות עצומות וגדשת לי אותו בתפילה למען חזרתם של כל החטופים והירש היקר ביניהם!
    מי ייתן וישובו בנים לגבולם – כולם!
    לאמא רחל.

  18. מתפללים למענו.
    בשביעי של פסח הלכנו לים וממש הקדשנו לו את השירה, שים הסוף שלו יקרע בקרוב. שה' ביד חזקה יוציא אותו משם יחד עם כולם ורייצ'ל תנעל נעליים לבנות ותרוץ אליו מתוך בריאות.
    מחכים כבר לגאולה

  19. לשרוד זה בהחלט השדר שלנו האמהות, כי חיות הנה. חזקו ואימצו אחיות בזכות נשים ניגאל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה חדש?

אירועים קרובים / פוסטים / על המדף

על המדף

חדש על המדף!
וְהִגּדְתְּ – הגדה של פסח
הגדה יפהפייה, ערוכה, כרוכה, והיא נשית עד מאוד. מאישה לאישה. הגדה שתרים את ליל הסדר...

אירועים קרובים

השיעור בשערי חסד

שיעור הדגל הירושלמי, פתוח לקהל

מתוך הבלוג של יקרת

מקום באמצע שום מקום

ב"ה אז אני יושבת לי ככה, קצת מכונסת, בבוקר של יום שישי.מרגישה את הכבדות שמתגנבת, את ההכנות לשבת שככל שהשנים עוברות, זה נדמה כמו הר שצריך שוב ושוב

קראי עוד »

השנה כולנו זקוקים לנחמה

כתוב את הכותרת כאן

קרדיטים לצלמים

אריק סולטן | אפרת אשל | נעמה שטרן – מגזין "מוצש" | רעות קורנפלד – מגזין "פנימה" | איילה אדרי | משה אליהו | יקרת פרידמן

סדרת תוכן:

נָשִׁים בַּתָּנָ"ךְ

סיפורן המופלא של עשר גיבורות תנ"כיות,
שמוסרות לנו פיסות חוכמה נצחיות. 

הרבנית ימימה מביאה את קולן של אימהות,
נביאות ומנהיגות מהימים ההם, לזמן הזה. 

באדיבות מיזם "רגע של חכמה".

הֵרָשְׁמִי וְקַבְּלִי בְּמַתָּנָה >

הַשִּׁיעוּר הַשְּׁבוּעִי

שיעור אחד במתנה

פרשת השבוע תמיד, אבל תמיד, תפרש לך את השבוע שלך. זה הקסם שלה. היא כמו מכתב אישי מאלוקים.
 
וזה מה שאנחנו עושות בשיעור: מפרשות. לומדות את האקטואליה, נכנסות לרזולוציות העדינות ביותר בחיי אישה, מחכימות וטועמות טעם גן עדן. מכאן נצא זקופות יותר, שמחות ומנוחמות, ועם יכולת מוגדלת להשפיע הלאה, על אהובינו. 
 
היום, אנחנו מזמינות אותך.  
eric-sultan--scaled

הֵרָשְׁמִי וְקַבְּלִי בְּמַתָּנָה: >

דַּפֵּי זָהָב

רעיון קצר ומשמעותי,
תורה שמתכתבת עם האקטואליה.
חיזוקית מלאת השראה לקחת איתך לדרך

פעם בשבוע אצלך במייל, ללא עלות.

הֵרָשְׁמִי וְקַבְּלִי בְּמַתָּנָה >

סדרת תוכן:

נָשִׁים בַּתָּנָ"ךְ

סדרה מתוך 'רגע של חכמה' עם הרבנית ימימה מזרחי.
סיפורם המופלא של 10 נשים מהתנ"ך. 
להתחבר מחדש למידות הטובות ולאיכויות הפנימיות
של הדמויות מהתנ"ך: האימהות, הנביאות
והמנהיגות שלנובעבר ובהווה.

לִצְפִיָּה בַּסִּדְרָה, הָרִשְׁמִי: