יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה
ב"ה ימים קשים עוברים על עם ישראל. הלב נקרע, ומתרחב, וחוזר חלילה, ובלי לשים לב כבר למדנו להחזיק את שתי התנועות האלה גם יחד, ולתפקד. איכשהו. ואני כל
ב"ה ימים קשים עוברים על עם ישראל. הלב נקרע, ומתרחב, וחוזר חלילה, ובלי לשים לב כבר למדנו להחזיק את שתי התנועות האלה גם יחד, ולתפקד. איכשהו. ואני כל
ב"ה בתוך שלל אירועי השבוע הזה, אתמול פתאום צחקנו.מישהי שלחה לנו את התמונה הבאה: מלניה טראמפ, אשת הנשיא הנכנס דונלד טראמפבטקס ההשבעה הנשיאותיעוטה חליפה כהה מחויטת
ב"ה אז אני יושבת לי ככה, קצת מכונסת, בבוקר של יום שישי.מרגישה את הכבדות שמתגנבת, את ההכנות לשבת שככל שהשנים עוברות, זה נדמה כמו הר שצריך שוב ושוב לטפס
ב"ה זה קורה לי בכל פתיחת שבוע.הדכדוך הזה, חוסר ההבנה הבסיסי של "מה השבוע הזה רוצה ממני?"והצער הקטן שאני חווה בכל פעם מחדשכשאני מתבוננת בדפים של השיעור שלנו,
ב"ה השבוע נפתח עלינו בבשורות קשות מאוד. ישבתי אתמול כואבת, משותקת מול המסך.ניסיתי לכתוב משהו, לתת לעצב צורה ומילים. ויצא לי הסיפור הבא.סיפור קצר בשלושה חלקים. חלק ראשון:
ב"ה הפוסט הזה נכתב לפני לפני שבועאבל החדשות הקשות דחקו אותו. את יודעת איך זה השנה, אנחנו זזות עם האירועיםהלב מתרחב ומתכווץהפרופורציות כל הזמן מגדירות את עצמן מחדש. ואיך אנחנו
ב"ה ימים קשים עוברים על עם ישראל. הלב נקרע, ומתרחב, וחוזר חלילה, ובלי לשים לב כבר למדנו להחזיק את שתי התנועות האלה גם יחד, ולתפקד. איכשהו. ואני
ב"ה בתוך שלל אירועי השבוע הזה, אתמול פתאום צחקנו.מישהי שלחה לנו את התמונה הבאה: מלניה טראמפ, אשת הנשיא הנכנס דונלד טראמפבטקס ההשבעה הנשיאותיעוטה חליפה כהה
ב"ה אז אני יושבת לי ככה, קצת מכונסת, בבוקר של יום שישי.מרגישה את הכבדות שמתגנבת, את ההכנות לשבת שככל שהשנים עוברות, זה נדמה כמו הר שצריך שוב ושוב
ב"ה זה קורה לי בכל פתיחת שבוע.הדכדוך הזה, חוסר ההבנה הבסיסי של "מה השבוע הזה רוצה ממני?"והצער הקטן שאני חווה בכל פעם מחדשכשאני מתבוננת בדפים של
ב"ה השבוע נפתח עלינו בבשורות קשות מאוד. ישבתי אתמול כואבת, משותקת מול המסך.ניסיתי לכתוב משהו, לתת לעצב צורה ומילים. ויצא לי הסיפור הבא.סיפור קצר בשלושה חלקים. חלק
ב"ה הפוסט הזה נכתב לפני לפני שבועאבל החדשות הקשות דחקו אותו. את יודעת איך זה השנה, אנחנו זזות עם האירועיםהלב מתרחב ומתכווץהפרופורציות כל הזמן מגדירות את עצמן מחדש. ואיך
קרדיטים לצלמים: אריק סולטן // אפרת אשל // רעות קורנברג – מגזין "פנימה" // RGB רבקי ואסף צלמים // איילה אדרי // משה אליהו // יקרת פרידמן //ילנה קווטני // יעל אילן // שירה ביליג // רזיאל אלטרס
קרדיטים לצלמים: אריק סולטן // אפרת אשל // נעמה שטרן – מגזין מוצ"ש רעות קורנפלד – מגזין "פנימה" // איילה אדרי // משה אליהו // יקרת פרידמן
קרדיטים לצלמים: אריק סולטן // אפרת אשל // רעות קורנברג – מגזין “פנימה” // RGB רבקי ואסף צלמים // איילה אדרי // משה אליהו // יקרת פרידמן //ילנה קווטני // יעל אילן // שירה ביליג // רזיאל אלטרס
ב"ה ימים קשים עוברים על עם ישראל. הלב נקרע, ומתרחב, וחוזר חלילה, ובלי לשים לב כבר למדנו להחזיק את שתי התנועות האלה גם יחד, ולתפקד. איכשהו. ואני
אריק סולטן | אפרת אשל | נעמה שטרן – מגזין "מוצש" | רעות קורנפלד – מגזין "פנימה" | איילה אדרי | משה אליהו | יקרת פרידמן
שיעור אחד במתנה
