תארי לעצמך שפעם בשבוע
היית מקבלת הזדמנות

תארי לעצמך שפעם בשבוע מזכירים לך שאת הכי ראויה בעולם, 
כמו שאת – שלמה ללא פגם
גם אם עוד לא… וגם אם חסר לך… וגם כשפישלת ב…
ולמרות ש…

זה מה שהייתי אומרת לך,
אם היית מבקשת ממני שאסביר לך בקצרה
מה זה פרשה ואשה.

זו התזכורת הזו, למי שאת באמת
לפני כל הסיפורים שאת מספרת לעצמך על עצמך.

בין אם את רווקה או אמא לילדים
ואולי את מג'נגלת בין האיש-הילדים-העבודה,
ואולי את מחכה – לפרי בטן, לאהבה, לפרנסה
או שילדייך כבר גדלו ועזבו את הקן

ולמרות כל האתגרים שיש לך,
את לא מפסיקה לִרצות.

לרצות נשיות, אימהוּת,
זוגיות מתוקנת, שמחה…

אז כל עוד את לא מפסיקה לִרצות

כי אלה בדיוק הדברים שאת עומדת לקבל
מהשיעור של הרבנית ימימה מזרחי.

ימים
שעות
דקות
שניות

נעים להכיר: "הַשיעוּר".

קובץ שבועי אשר נערך מפיה של הרבנית ימימה,
ונשלח אלייך באימייל בכל יום חמישי.

מדובר בשיעור ייחודי של הרבנית ימימה על פרשת השבוע
אבל המטרה היא לא להעניק לך סתם ידע בפרשת השבוע
אלא לתת לך כלי מעשי-נשי מתוך עוצמת התורה
שיעזור לך להתמודד עם האתגרים שלך
ויותר מזה, את תקבלי כוח, התחדשות ושמחה.

כי אותך הרבנית ימימה מחפשת בכתובים!

ולכן, כשהיא נוברת בספרים וכותבת עבורך את השיעור השבועי,
היא רואה אותך לנגד עיניה  ואת האתגרים שעומדים בפנייך.
היא מחפשת את המילים המדויקות  שאת צריכה לשמוע השבוע,
כדי להזכיר לך שאת ראויה, תמיד, לכל הטוב
וכדי שתוכלי לקום ולדעת מה לעשות עכשיו. 

איך את מקבלת את זה? פשוט !
השיעור נשלח אליך באימייל כקובץ PDF
בכל יום חמישי עד לשעה 15:15 בצהרים.

 

השיעור השבועי. הכי פשוט למראה, וכולו פנינים!
והכי חשוב, הוא נשמר אצלך, שתוכלי לחזור, לקרוא,
לצחוק, להיזכר ו... ליישם

אני באה מבית הרוס. הייתי ילדת חוץ בקיבוץ. ​

ואז הגעתי לניו יורק ונכנסתי לדיכאון עמוק. 
עם כל ההשכלה שלי, לא ידעתי איך לצאת מזה. 
חיפשתי במה להיאחז.

אני אפילו לא יודעת איך הגעתי ל"פרשה ואשה". 
זה קרה איכשהו באינטרנט. 
בפעם הראשונה שקראתי שיעור, זה ריגש אותי כל כך. 
זה התחיל לסגור לי מעגלים, להאיר לי מבפנים 
ולהוציא אותי לאור. ממש ככה.

מעבר לעניין השכלתני והרוחני, זה ריפא לי את הפצעים בנפש.

איך הרבנית עושה את זה? אני לא יודעת. 
אני מבינה שהיא עברה בחיים שלה דברים, 
ויש לה את היכולת מתוך הכאב שלה לגעת בכאב של אנשים אחרים.

והיא תמיד באה בגובה העיניים 
והיא מתחברת, לפחות אלי, דרך הכאב שלה לכאב שלי.

תמיד אמצא לפחות חלק בפרשת השבוע שהוא שלי. 

בפעם הראשונה, חברה שלחה לי את הדפים.
התאהבתי.
כבעלת הפרעת קשב, המבנה של השיעור מאד מתאים לי:
לא חייבים לקרוא מההתחלה עד הסוף בבת אחת.
אפשר לקרוא חלק, לעזוב ולחזור ולדלג.
הכל מסודר לך במקטעים נוחים וברורים.

ותמיד יש משהו שמדבר אלי אישית
כולל הסמיילים המצחיקים האלה שאתן מוסיפות בדפים,
לסמן שהרבנית מתבדחת.

אגב, מאז שאני מנויה, 
קריאת התורה בבית הכנסת כבר לא משעממת אותי.
אני מגיעה מוכנה. מחוברת. אני בעניינים.
וכך המחשבות לא בורחות ואיכשהו,
תמיד אמצא לפחות חלק בפרשת השבוע שהוא שלי. 

במסע הארוך שלי אל הקמת בית, השיעור שומר אותי איתנה

השיעורים נוגעים בי בחלל הריק של הרווקוּת.
זה מרגיש שיש מעלי עננה, עננה של חוסר הבנה.
וכאן הרבנית ימימה, באיזשהו מקום, מחזיקה אותי.
כשאני שומעת אותה וקוראת אותה,
אני יודעת שיש מעלי סוג של שמירה.

השיעור הזה שומר אותי איתנה.
ובמקומות שאני נופלת, הרבנית מחזקת ומחבקת אותי.

כבר 11 שנים אני עם הרבנית ימימה.
לא שמעתי ממנה בחיים ביקורת –
לא על לבוש, לא על צניעות, לא על שפה. נאדה.
היא לא נכנסת לחיים שלך,
מוכנה להקשיב להכל ולא שופטת.

בימי ראשון אני יוצאת להרצאה שלה בירושלים.
עד שמגיעה השבת, אני כבר לא זוכרת הרבה
והדפים משלימים את החסר.
עבורי, הקריאה בדפים היא לא פחות מאוויר לנשימה.
זו שעה פרטית שלי עם בורא עולם.

אגב, ההרצאה של הרבנית ביום ראשון היא קודש!
גם לדייטים אני לא מסכימה לצאת ביום ראשון בערב.
אם הוא יסכים לצאת אחרי השיעור, אז סבבה
ואם לא, אז לא.. (:

נדיר לגלות אדם שמוצא בתורה קריאה רלבנטית לחיים

הרבנית ימימה מזרחי, למי שלא יודע,
היא אחת מנושאות דגל התורה בשנים האחרונות.
בטח דגל התורה הנשי.
היא לא מה שמכונה 'הפמיניזם הדתי',
אבל היא לחלוטין סמל של פמיניזם דתי.

הדבר שאני הכי מעריך ברבנית ימימה הוא
שבשבילה, התורה היא לא בשמים.
היא לא משהו אקסצנטרי, 'רוחני'.

להפך, היא משהו כאן, בארץ הזו, במדינה הזו, בנשים האלו.
היא מדברת אלי ואליך.
זה כאן ועכשיו, רלוונטי, משמעותי.
ככה הרבנית ימימה קוראת את התורה.
ויש מעט מאוד אנשים שקוראים ככה את התורה.

 

מנכ"ל המלון תהה אם זו רשימת האורחים. "לא", עניתי. "זו רשימה מימימה. דברים שעושים בראש השנה".

בסוף סעודת החג של אורחי המלון כבר הייתי מתוסכלת.
לקחתי כמה עובדים, את המארחת, הטבח וכמה מלצרים.
ישבנו כולנו בחדר האוכל הריק.
"עכשיו אנחנו עושים את מה שכתוב בדפים", אמרתי.
"איזה עושים? מה עושים?"
"את הסימנים. דגים, תמרים, הכל".

הוצאנו הכל מהמטבח, הם שמו כיפות, מנהל המסעדה הקריא.
כל אחד בירך על הסימנים.
"תזכרו שעשיתם את הכל בראש השנה כמו שצריך,
לפי הספר", אמרתי. זה היה כל כך חזק.

כיום הדפים הם כבר חלק בלתי נפרד מחיי.
מבחינתי, מנוי לפרשה ואשה הוא כמו מנוי למפעל הפיס.
וכל שבוע – זוכים.

מצאתי בשיעורי הרבנית ימימה מסר של אחיוּת (sisterhood), ערעור על מוסכמות ובלי לנסות לעשות נפשות לדת

פלפולי הלשון, המטפורה והדימוי
גם מפתיעים, מרגשים ומענגים ומעניקים הנאה אסתטית.
האמצעים האחרים – ההומור והסלנג –
מערערים על מוסכמות, פורקים רגשות ושומרים על ערנות הקהל.

בשיעורי הרבנית ימימה משתקפת דרכה המיוחדת
להשפיע על כלל הנשים בלי הבדלי דת, גיל ורקע חברתי תרבותי
ובלי ניסיון לעשות נפשות לדת ולהחזיר בתשובה.

שיעוריה אינם משדרים ריחוק וסמכותיות
אלא מעצימים את הנשים, זוקפים את קומתן
ומעבירים מסר של אחיוּת.

דר. בת ציון ימיני, ראש החוג ללשון, מכללת לוינסקי
המחקר "הרטוריקה בשיעורי הרבנית ימימה מזרחי" ראה אור
בכתב העת "עיונים בשפה וחברה" 8/2016

ימים
שעות
דקות
שניות
שכחת את הסיסמה?
איבדת את הסיסמה ? הכניסי את כתובת המייל ותקבלי מיידית לינק להחלפת הסיסמה.
אנחנו לא נשתף את המידע האישי שלך עם אף אחד.
0
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן