"המוציאה לאור" - הבלוג של יקרת פרידמן

שבעת הסודות של המצליחנים האמיתיים

ההגדרות הויזואליות ל"מצליחן" נקבעו על ידי גברים, בעיקר. הם שפיתחו את רשימת ה- 500 במגזין "פורצ'ן" (500 החברות המצליחות ביותר), הם שפיתחו את אידיאל 8 שעות העבודה (והרבה יותר מזה, בעידן ההיי-טק),
את הרדיפה אחר הסטטוס, סמלי הסטטוס ואת תרבות כרטיסי הביקור הראוותניים. ולנו הנשים לא נותר אלא לאמץ ולחקות.
אולם כנגד כל המיתוסים המערביים של ההצלחה, מעמידה התורה מודל קצת יותר רגוע והרבה יותר מאמין: בהגדרה, המצליחן התנ"כי האולטימטיבי הוא יוסף הצדיק. עליו נאמר מפורשות וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ [בראשית ל"ט ב'].

קרא עוד »

אחות קטנה, תאותתי לפני שאת עוקפת

מה קורה כשהצעירה מתחתנת ראשונה?
יעקב אבינו, חתן טרי-טרי, עומד המום. ויקם בבוקר – והנה לאה! והוא היה בטוח שהוא התחתן עם הצעירה, עם אהובתו רחל!
אבל אבי הכלה לא מעפעף פעמיים כשהוא אומר ליעקב את המילים המהדהדות לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ, לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה [בראשית כ"ט כ"ו].
בחוגים בהם אני מסתובבת, איש כבר אינו "נותן" את בּתו. הבנות הן שמבשרות להוריהן. לצערנו, לא פעם מישהי נפגעת. זו האחות הקצת/הרבה יותר גדולה שמזלה טרם זרח.
כעת, על בושת העיכוב נוספת בושה שנייה: אחותי הצעירה, זו שתמיד נשאה עיניה אלי מלמטה, עקפה אותי בסיבוב. איך התהפכו התפקידים בינינו?

קרא עוד »

כל ישראל אחיות. החלום של קרן אור

השבוע נפגשנו עם קרן אור דנאן, שעלתה לקידמת הבמה וסיפרה על חלום שחלמה לפני מספר שנים, בהיותה עם בנה בן השנה וחצי בבית החולים, בעת שעבר טיפולים נגד לוקמיה.
באותה תקופה קרן אור ובני משפחתה היו בהלם מהבשורה שניחתה עליהם זמן קצר לפני כן: "לבן שלך, יהודה יורם, יש לוקמיה" – היש בשורה קשה מזו להורים של תינוק – עולל שעדיין יונק?!
ובלי דיחוי מתחילים הטיפולים הקשים…

קרא עוד »

פגעו לי בגוף. למחול ?

השבוע היה לנו, לרבנית ימימה ולי, שיחה קטנה.
סיפרתי לה שקובץ המתנה ששלחנו לפני ראש השנה, שעסק בסימנים על שולחן החג, היכה גלים והגיע למקומות מאד מאד מאד רחוקים.
מאד מאד מרגש את שתינו לדעת שהדפים הללו משוטטים בעולם ונוחתים על שולחן חג של מישהו או מישהם, ופתאום כל הסעודה נראית אחרת.
נשים רבות סיפרו לנו שעבורן זו היתה מתנת חג אמיתית שהן יכלו לשלוח ולהפיץ לחברות. זו מתנה שנותנת ערך גדול.
ועל זה נאמר – ברוך ה' על המון המון דברים. וגם על האינטרנט. באמת.

קרא עוד »

מיוחד לט"ו באב: מה שלמדתי מהצעירות שידעו למחול, להרים רגליים ולצאת במחול

לפעמים אנחנו לא קולטים עד כמה הסליחה והמחילה חשובות. מה זה חשובות – קריטיות! עד כמה הן משחררות, עד כמה הן מתנה עבורנו.
בני אדם מסתובבים בעולם עמוסי טינה וחושבים "לא מגיע לו שאסלח לו". אילו רק תפסנו עד כמה הסליחה היא מתנה שמן הראוי היה שנפרגן אותה קודם כל לעצמנו, ולו רק משום שאנחנו אוהבים את עצמנו.
כי אמנם כן, סליחה היא אהבה. ובלי סליחה אין חתונה, בלי סליחה אין זוגיות.
את הרעיון הכל-כך-פשוט אך קצת-קשה-לביצוע הזה קיבלתי במתנה מהאמהות שלי, אלה שיודעות למחול. למחול – עד שהרגליים שלהן נהיו כל כך קלילות, התרוממו מהחול ויצאו במחול.
המסר שלהן זוהר באור יקרות דווקא בט"ו באב.

קרא עוד »

שיר לשבורות הלב

"ימימה", שאלתי אותה. "הנשים שקוראות את השיעור שלנו, מה לדעתך מדיר שינה מעיניהן?"
"מדיר שינה?" גלגלי המוח החלו לאוץ.
"ממה הן מתהפכות בלילה במיטה ולא מצליחות להירדם?" חידדתי.
"אני חושבת שיש המון נושאים, ובפרט זוגיות. ה'לא טוב' המרכזי בחיים של הבן אדם הוא 'היות האדם לבדו' ",
ענתה.
"ומה הן רוצות?"
כדרכה, הרבנית ענתה לפי סימני הזמן. "אני הגעתי למסקנה שכולנו מחפשות דבר אחד, והוא – נחמה".

קרא עוד »

ברוכות הבאות וברוכים הבאים לבלוג "פרשה ואשה"!

מאז ומתמיד אני נהנית לכתוב. זה מתחיל ביומן אישי מכתה ג' בערך, ממשיך בעיתון הכתה ובמכתבים ארוכים.
זה מגיע לכתיבה ועריכה בקטלוג "מתחתנים", בעריכת שיעורי הרבנית ימימה ובכתיבת טור באתר נרג' מעריב באינטרנט.
פרויקט הכתיבה האחרון בו הייתי מעורבת היה היומן העברי הראשון.

קרא עוד »