"המוציאה לאור" - הבלוג של יקרת פרידמן

הצלצול שהעיר אותי מהדיכאון

לפעמים הקב"ה גואל אותנו מאיזה בור, וזה לא קורה באמצעות נסיך על סוס לבן או מתנה באריזה צבעונית, אלא באמצעות "פרעה" כלשהו, שרץ פתאום בתוך ביתך וצועק קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי! [שמות י"ב ל"א].
לפעמים החיים נותנים לך כזו בעיטה, שאין ברירה אלא לקום מפודחת לחלוטין, ולהתנער.
כזה צלצול טלפון זכיתי לקבל לפני שש שנים…

קראי עוד »

אמונה מחוץ לקופסה

אמיר החליט להציע נישואין ליפעת. הם נפגשים כבר תקופה, היו הוא בבית הוריה של זו, וזו בבית הוריו שלו, הכל נראה נפלא.
היא לו והוא לה, שתי עיניים להבה. הם כבר דיברו בגילוי לב על חתונה, על העתיד. חסר רק המעשה הגברי שנקרא "הצעת הנישואין".
הוא טילפן לחברתה הקרובה של יפעת: "תמצאי זמן לבוא איתי לבחור לה טבעת, אני לא בטוח שאני מבין את הטעם שלה" (מה "לא בטוח"? תנסה, תתעה, תתהה ותטעה. העיקר תעשה!).
הוא מנסה להפיק הפקה שלמה סביב המאורע (נודניק!).
להנדס הצעת נישואין מהסרטים, מהוליווד, כזו שקוראים עליה בעיתונים. כזו שהיא תספר עליה לנינים, עם מתיחה כזו, וכל מיני שחקני-משנה מיוחג'ים.
מגודש הלוגיסטיקה כבר עברו שבועיים מהחלטתו. והצעת נישואין – אין, בינתיים…

קראי עוד »

לרופאה שדרשה את "טובתי"

שלום דוקטור,
ודאי אינך זוכרת את אותו היום, לפני ארבע שנים פלוס עוד קצת, בו הגעתי לבית החולים למטרת ניתוח קיסרי.
התינוקת היתה במצג עכוז, מיאנה להתהפך, וקבענו תור לניתוח. הגעתי שמחה, שלווה, בוטחת. ידעתי שאני בידיים טובות – הכי טובות, הכי מומלצות. אפילו הרגשתי שאחרי כמה וכמה לידות טבעיות, יהיה נחמד לוותר על הצירים והצעקות. דמיינתי התאוששות עם תינוקת מתוקה בחיקי.
פלג גופי התחתון הורדם. סדין נמתח מעלי, שלא תחזינה עיניי ב"פרוצדורה". כל שראיתי היה רופאים בחלוקים ובמסכות, סכיני מנתחים וחיוכים.
שמעתי דיבורים מהירים. תיכף אשמע קול יבבה תינוקית, ידעתי. הנה נעשה החתך. ראיתי לצידך, דוקטור, את פניו המתאמצות של הרופא הנוסף שבחדר, מפשפש בקרביי ומבקש לשלוף מתוכי את יורשת העצר החדשה.
הנה היא בחוץ. בשלה היטב וחלקה מקמטי לידה. אכן – קיסרית. לא היה עליה לעבור את מאמץ הצירים, הבעיטות והדחיפות. כמשה רבנו בשעתו, גם אותה משו מתוך המים, מתוך הרחם.
ואת רוכנת מעלי. "מזל טוב, גבירתי, נולדה לך בת חמודה בשעה טובה ומוצלחת", אמרת במבטא קל.

קראי עוד »

מה את עושה כשאת קמה בבוקר?

מה לעשות קודם –

לענות למיילים או לכתוב רעיון לשבוע?
לשחק עם הילדה או להכין ארוחה?
לעשות טלפונים או לצאת לסידורים?
להוריד את בגדי החורף או לשטוף כלים?
מה חשוב יותר?
מה דחוף יותר?
מה משמח יותר?
מה קשור אלי?
מה קשור לאחרים?
אין ספק – לפנינו מצב של ספק.
אותי המצב הזה מטריד ומבלבל.

קראי עוד »

שבעת הסודות של המצליחנים האמיתיים

ההגדרות הויזואליות ל"מצליחן" נקבעו על ידי גברים, בעיקר. הם שפיתחו את רשימת ה- 500 במגזין "פורצ'ן" (500 החברות המצליחות ביותר), הם שפיתחו את אידיאל 8 שעות העבודה (והרבה יותר מזה, בעידן ההיי-טק),
את הרדיפה אחר הסטטוס, סמלי הסטטוס ואת תרבות כרטיסי הביקור הראוותניים. ולנו הנשים לא נותר אלא לאמץ ולחקות.
אולם כנגד כל המיתוסים המערביים של ההצלחה, מעמידה התורה מודל קצת יותר רגוע והרבה יותר מאמין: בהגדרה, המצליחן התנ"כי האולטימטיבי הוא יוסף הצדיק. עליו נאמר מפורשות וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ [בראשית ל"ט ב'].

קראי עוד »

אחות קטנה, תאותתי לפני שאת עוקפת

מה קורה כשהצעירה מתחתנת ראשונה?
יעקב אבינו, חתן טרי-טרי, עומד המום. ויקם בבוקר – והנה לאה! והוא היה בטוח שהוא התחתן עם הצעירה, עם אהובתו רחל!
אבל אבי הכלה לא מעפעף פעמיים כשהוא אומר ליעקב את המילים המהדהדות לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ, לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה [בראשית כ"ט כ"ו].
בחוגים בהם אני מסתובבת, איש כבר אינו "נותן" את בּתו. הבנות הן שמבשרות להוריהן. לצערנו, לא פעם מישהי נפגעת. זו האחות הקצת/הרבה יותר גדולה שמזלה טרם זרח.
כעת, על בושת העיכוב נוספת בושה שנייה: אחותי הצעירה, זו שתמיד נשאה עיניה אלי מלמטה, עקפה אותי בסיבוב. איך התהפכו התפקידים בינינו?

קראי עוד »

כל ישראל אחיות. החלום של קרן אור

השבוע נפגשנו עם קרן אור דנאן, שעלתה לקידמת הבמה וסיפרה על חלום שחלמה לפני מספר שנים, בהיותה עם בנה בן השנה וחצי בבית החולים, בעת שעבר טיפולים נגד לוקמיה.
באותה תקופה קרן אור ובני משפחתה היו בהלם מהבשורה שניחתה עליהם זמן קצר לפני כן: "לבן שלך, יהודה יורם, יש לוקמיה" – היש בשורה קשה מזו להורים של תינוק – עולל שעדיין יונק?!
ובלי דיחוי מתחילים הטיפולים הקשים…

קראי עוד »

פגעו לי בגוף. למחול ?

השבוע היה לנו, לרבנית ימימה ולי, שיחה קטנה.
סיפרתי לה שקובץ המתנה ששלחנו לפני ראש השנה, שעסק בסימנים על שולחן החג, היכה גלים והגיע למקומות מאד מאד מאד רחוקים.
מאד מאד מרגש את שתינו לדעת שהדפים הללו משוטטים בעולם ונוחתים על שולחן חג של מישהו או מישהם, ופתאום כל הסעודה נראית אחרת.
נשים רבות סיפרו לנו שעבורן זו היתה מתנת חג אמיתית שהן יכלו לשלוח ולהפיץ לחברות. זו מתנה שנותנת ערך גדול.
ועל זה נאמר – ברוך ה' על המון המון דברים. וגם על האינטרנט. באמת.

קראי עוד »