"המוציאה לאור" - הבלוג של יקרת פרידמן

השיר האופטימי של הרבנית ימימה. מוקדש באהבה לאמא רחל

השיר לרחל מאת הרבנית ימימה מזרחי, חשוון תשע"ב

נבקש ממך, אמא, אלף סליחות.
כל כך רציתי לספר לך חדשות שמחות.
אני יודעת כמה שנים את מחכה
שבִּיתך שבגרה תרוץ אליך, כמו רבקה.
"אמא", היא תאמר לך בשמחה גדולה.
"ראי מה הביא לי האיש – אני כלה!"

כמה את מחכה שביתך, כמו שרה,
תלחש לך "שחוק עשה לי אלוקים, אמא. אני הרה".
איך את רוצה שנרוץ אליך בצעד מתנשם
ונאמר לך כמו לאה הפעם אודה את השם.
את לא רוצה שנחכה ונייחל
ונהיה כמוך, אמא; כמו רחל…

קראי עוד »

אז בקשר להפתעה לחגים

פנינים לשבת
זו היתה עבורי ההכנה הטובה והמדויקת לחג
אוויר לנשימה בשבילי
חומרים נפלאים
משפטים משמחים
אימרות לזיכרון ולחריטה על הלב (עמוק בפנים)
אוצרות
הצלת חיים
בום ללב, לפנים ולנשמה
אש גבוהה של אהבה
חיזוקים לדרך
כל דף – פחות מיגרנה, פחות כולסטרול, פחות רעלים
מפעל משקם

אלה מקצת התיאורים שלכן את שיעורי פרשת השבוע של הרבנית ימימה…

קראי עוד »

כשנולדתי, הדבר הראשון שקיבלתי היה סטירה

הדבר הראשון שקיבלתי בשעת לידתי היה סטירה.
לא, לא באתי לכתוב על ילדותי העשוקה.
אבל לפי המדרש, במשך תשעה חודשים העובר ברחם אימו לומד תורה לאור הנר. את כל התורה כוווולה.
אבל לצערו, ברגע הלידה מגיע מלאך, שתפקידו מסתכם בלהעיף לי כאפה בין הפה לאף ולהשכיח ממני את כל מה שלמדתי…

קראי עוד »

והזוכה בתחרות הסיפורים היא…

"זוכרות את שני בקבוקי הבושם שקיבלתי ערב החגים לפני כמה שנים מבעלי שיחיה?
הסיפור הקטן על זוג אחד, בושם ויציאה לחירות עלה בבלוג "פרשה ואישה" לפני פסח.
זה היה סיפור על עבדות לחשיבת ה"אין לי": אין לי כסף, אין לי אמצעים, אין לי אפשרות
והתוצאה של זה, כך הסתבר, היתה "אין לי שמחה". רק בעצם הנתינה גילינו כמה שמחה מנענו מעצמנו רק בעטיה של אותה מחשבה מצמצמת, ושהשד שנקרא "אין לי" הוא בעצם פיקציה.
ורכישה אחת במקום הנכון ובזמן הנכון, לפי הוראות היצרן, הראתה לנו שיש לנו – והרבה! אומץ, רצון טוב וכוח נתינה.
זכינו להרגשה נהדרת של חירות אמיתית."

קראי עוד »

המתנה שהוציאה אותי מעבדוּת לחירוּת

לא אשכח את ערב החג ההוא.
בעלי פתח עסק חדש והכסף לא זרם.
פסח בפתח, וכל סעיף ברשימת המטלות כלל גם תג מחיר לא מבוטל.
ניקיונות, כלים, אוכל, ביגוד, נעליים לכולנו, מתנות. ההוצאות הרקיעו שחקים.
והרבנית ימימה ציטטה מהתלמוד: נשים – במה משמחן? בתכשיטין, ובגדי-צבעונין…

קראי עוד »

הצלצול שהעיר אותי מהדיכאון

לפעמים הקב"ה גואל אותנו מאיזה בור, וזה לא קורה באמצעות נסיך על סוס לבן או מתנה באריזה צבעונית, אלא באמצעות "פרעה" כלשהו, שרץ פתאום בתוך ביתך וצועק קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי! [שמות י"ב ל"א].
לפעמים החיים נותנים לך כזו בעיטה, שאין ברירה אלא לקום מפודחת לחלוטין, ולהתנער.
כזה צלצול טלפון זכיתי לקבל לפני שש שנים…

קראי עוד »

אמונה מחוץ לקופסה

אמיר החליט להציע נישואין ליפעת. הם נפגשים כבר תקופה, היו הוא בבית הוריה של זו, וזו בבית הוריו שלו, הכל נראה נפלא.
היא לו והוא לה, שתי עיניים להבה. הם כבר דיברו בגילוי לב על חתונה, על העתיד. חסר רק המעשה הגברי שנקרא "הצעת הנישואין".
הוא טילפן לחברתה הקרובה של יפעת: "תמצאי זמן לבוא איתי לבחור לה טבעת, אני לא בטוח שאני מבין את הטעם שלה" (מה "לא בטוח"? תנסה, תתעה, תתהה ותטעה. העיקר תעשה!).
הוא מנסה להפיק הפקה שלמה סביב המאורע (נודניק!).
להנדס הצעת נישואין מהסרטים, מהוליווד, כזו שקוראים עליה בעיתונים. כזו שהיא תספר עליה לנינים, עם מתיחה כזו, וכל מיני שחקני-משנה מיוחג'ים.
מגודש הלוגיסטיקה כבר עברו שבועיים מהחלטתו. והצעת נישואין – אין, בינתיים…

קראי עוד »

לרופאה שדרשה את "טובתי"

שלום דוקטור,
ודאי אינך זוכרת את אותו היום, לפני ארבע שנים פלוס עוד קצת, בו הגעתי לבית החולים למטרת ניתוח קיסרי.
התינוקת היתה במצג עכוז, מיאנה להתהפך, וקבענו תור לניתוח. הגעתי שמחה, שלווה, בוטחת. ידעתי שאני בידיים טובות – הכי טובות, הכי מומלצות. אפילו הרגשתי שאחרי כמה וכמה לידות טבעיות, יהיה נחמד לוותר על הצירים והצעקות. דמיינתי התאוששות עם תינוקת מתוקה בחיקי.
פלג גופי התחתון הורדם. סדין נמתח מעלי, שלא תחזינה עיניי ב"פרוצדורה". כל שראיתי היה רופאים בחלוקים ובמסכות, סכיני מנתחים וחיוכים.
שמעתי דיבורים מהירים. תיכף אשמע קול יבבה תינוקית, ידעתי. הנה נעשה החתך. ראיתי לצידך, דוקטור, את פניו המתאמצות של הרופא הנוסף שבחדר, מפשפש בקרביי ומבקש לשלוף מתוכי את יורשת העצר החדשה.
הנה היא בחוץ. בשלה היטב וחלקה מקמטי לידה. אכן – קיסרית. לא היה עליה לעבור את מאמץ הצירים, הבעיטות והדחיפות. כמשה רבנו בשעתו, גם אותה משו מתוך המים, מתוך הרחם.
ואת רוכנת מעלי. "מזל טוב, גבירתי, נולדה לך בת חמודה בשעה טובה ומוצלחת", אמרת במבטא קל.

קראי עוד »