"המוציאה לאור" - הבלוג של יקרת פרידמן
מה באמת קרה כשיקרת פגשה בהאקר מוסלמי מאינדונזיה
סיפור חסידי, סוג של, עם נגיעות עכשוויות צום תשעה באב הגיע לסיומו. אכלנו ושתינו והתאוששנו והרגשנו את ההחמצה הזאת, של עוד תשעה באב שלא הביא איתו בשורה גדולה. ואחרי שהתפזרנו, נכנסתי למייל של פרשה ואשה וגיליתי הודעה לקונית מפייסבוק: "שלום יקרת, קיבלת דוא"ל זה כדי לאשר שאינך בתפקיד מנהל עוד ב-הרבנית ימימה מזרחי / פרשה ואשה עם יקרת פרידמן. הוסרת!"
"איך נולד יומן?" – "שנה וברכותיה" לשנת תש"פ
השבוע יצא לי לדבר עם מוכרת בחנות ספרים גדולה בירושלים. היא ידעה שאני העורכת של הרבנית ימימה מזרחי והיא הראתה לי את מדף היומנים בחנות, מלא וגדוש יומנים לשנת תש"פ ושאלה: "מה קורה עם היומן של הרבנית ימימה? הלקוחות כבר מחפשים אותו!" קודם כל – כיף לשמוע! והתשובה: דברים טובים לוקחים זמן. אנחנו בהחלט מזיעות על היומן. יכולנו כמובן לקחת
מאחורי הקלעים של כנס הקוראות הגדול, "תשמחי על עצמך!"
צריך המון סיעתא דישמיא. בכל דבר, באמת בכל דבר.את פועלת ודוחפת ועושה, ואיתך צוות שותפות מופלאאבל עד שלא יגיע האירוע, את לא תדעי:יבואו? יהיה טוב? תהיה ברכה בעיסה?היא תתפח? עד כמה?וכמה טעים זה יהיה?והנה, אנחנו שבוע וקצת מהכנס ובאופן אישי,אני עדיין נישאת על כנפי הרוח שהיו שם, בבנייני האומה. משהו מיוחד במינו קרה. כזה שלא נמצא בשום מקום אחר. בפוסט הזה
בשבילן, אימהות ערות – על הכנת היומן החדש של הרבנית ימימה
ימים ארוכים נדנדתי לעצמי. "יקרת, תתחילי לעבוד על היומן החדש", אמרתי. "אל תדחי. ובכלל, אחרי שערכת את שני היומנים הקודמים, הפעם זה יתגלגל לך יותר ביתר קלות. יאללה, שבי". ולא יכולתי. נכון שאני מנוסה, ועדין, כשהתיישבתי מול ארכיון השיעורים של הרבנית, החומרים הרבים והיפים פשוט לא ענו לי. לא היתה בינינו תקשורת. וכשהתורה לא מדברת אליך, לא תוכלי לעבוד איתה,
"מחכה לתשובה" – מאחורי הקלעים של הכנת הספר
1. קל זה לא יהיה זה היה אמור להיות פשוט, לערוך לרבנית ימימה ספר חדש ליום הכיפורים. הרי ארכיון פרשה ואשה הוא תשתית מצוינת. יש בו כל השיעורים שהרבנית ימימה לימדה, חומר ממוקד ועוצמתי. אז חשבתי שיהיה קל. חלק. לייזר! קדימה לעבודה. מסתבר ש… לא. שזו משימה חדשה. יש לה אמנם איזושהי התחלה מוגדרת, אבל כל היתר הוא בגדר הליכה
מכתב לרב אלינתן רוטשילד, אביה של הרבנית ימימה מזרחי
ועל זה אני רוצה לדבר כאן. כי אני יודעת שהרבנית תרצה להספיד אותך במלוא הכבוד והתפארת. אז אני אספר רק על מה שאני ראיתי. איזה אב גאה היית לרבנית ימימה מזרחי, או כמו שקראתם לה בבית, ג'מימה, ושלל כינויים עם ניחוח של חו"ל.
לעולם לא תדע עד כמה הגאווה והשמחה שלך בדברי התורה של הרבנית – והאופן שבו הבעת אותן – לא היו מובנות מאליהן בכלל, ונתנו לי כזאת שמחה וכזאת ברכה וכזאת תנופה בעשייה.
