"המוציאה לאור" - הבלוג של יקרת פרידמן

בשבילן, אימהות ערות – על הכנת היומן החדש של הרבנית ימימה

ימים ארוכים נדנדתי לעצמי. "יקרת, תתחילי לעבוד על היומן החדש", אמרתי. "אל תדחי. ובכלל, אחרי שערכת את שני היומנים הקודמים, הפעם זה יתגלגל לך יותר ביתר קלות. יאללה, שבי". ולא יכולתי. נכון שאני מנוסה, ועדין, כשהתיישבתי מול ארכיון השיעורים של הרבנית, החומרים הרבים והיפים פשוט לא ענו לי. לא היתה בינינו תקשורת. וכשהתורה לא מדברת אליך, לא תוכלי לעבוד איתה,

קרא עוד »

"מחכה לתשובה" – מאחורי הקלעים של הכנת הספר

1. קל זה לא יהיה זה היה אמור להיות פשוט, לערוך לרבנית ימימה ספר חדש ליום הכיפורים. הרי ארכיון פרשה ואשה הוא תשתית מצוינת. יש בו כל השיעורים שהרבנית ימימה לימדה, חומר ממוקד ועוצמתי. אז חשבתי שיהיה קל. חלק. לייזר! קדימה לעבודה. מסתבר ש… לא. שזו משימה חדשה. יש לה אמנם איזושהי התחלה מוגדרת, אבל כל היתר הוא בגדר הליכה

קרא עוד »

מכתב לרב אלינתן רוטשילד, אביה של הרבנית ימימה מזרחי

ועל זה אני רוצה לדבר כאן. כי אני יודעת שהרבנית תרצה להספיד אותך במלוא הכבוד והתפארת. אז אני אספר רק על מה שאני ראיתי. איזה אב גאה היית לרבנית ימימה מזרחי, או כמו שקראתם לה בבית, ג'מימה, ושלל כינויים עם ניחוח של חו"ל.
לעולם לא תדע עד כמה הגאווה והשמחה שלך בדברי התורה של הרבנית – והאופן שבו הבעת אותן – לא היו מובנות מאליהן בכלל, ונתנו לי כזאת שמחה וכזאת ברכה וכזאת תנופה בעשייה.

קרא עוד »

יום הולדת עגול ובלי חגיגות לרבנית ימימה

"עייפתי ממסיבות",
אמרה לי הרבנית בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
"אז יקרת, אם את שומעת על איזו יוזמה מחתרתית לחגוג לי,
תכבי אותה בעודה באיבה".

למה, מה אכפת לך? קצת שמחה…
זה מעייף אותי, היא אמרה.
ומסיח אותי מהעבודה. זה ביטול תורה.
כזאת אני. רַבּוֹתָה-רַבּוֹתָה.

קרא עוד »

הכנס "בשבילך, רחל"

אחרי כל כך הרבה שנים ודרך ארוכה ביחד,
אחרי מעל 700 עלונים שבועיים וספר חמישי בדרך,
מה יותר מתבקש מסוף סוף להיפגש –
הרבנית ימימה, אני ואתן?
תסכימו איתי שבאיחור קל,
בהחלט הגיע הזמן!

רשמים, תמונות ומילים מכנס הקוראות הגדול שלנו,
"בשבילך, רחל".

קרא עוד »

פרויקט ההדסטארט (מימון המונים) של הרבנית ימימה מזרחי עבור בית “אבני קודש”

בעוד כמה ימים בעזרת השם עולה לאוויר פרויקט הדסטארט (מימון המונים)
של הרבנית ימימה היקרה, עבור בית "אבני קודש".

על קצה המזלג,
אבני קודש הוא בית מדהים שהרבנית ובעלה הקימו עבור נערים,
שאירועי החיים הוציאו אותם ממסגרות של לימודים
ולפעמים אפילו ממסגרת המשפחה
והובילו אותם למצבים קשים ולמציאות מסוכנת.headstart
הבית הזה מעניק להם מקום בעולם.
כן, ממש ככה.

קרא עוד »

החוצצים

הרעיון לחוצצים קפץ לי לראש לאחר ששמעתי מכמה וכמה מנויות
איך הן מתייקות בקפדנות את כל התדפיסים
וחוזרות ומעלעלות בהם שוב ושוב.
הבנתי שזו מתנה משלימה,
שמייקרת את התורה שאתן מקבלות,
ומשמרת אותה באופן הכי יפה ומכובד שיש.

הבעיה היא, שאני קרציה.
אצלי, פרויקט כזה לא יסתיים בקרטון צבעוני שכתוב עליו "בראשית", הו, לא.
אדרבה, זה יהיה כרוך בתהליך של העמקה, דיוק, חידוד, ושאר מילים מפוצצות
עד שתכלס' אבין מה הקונספט של הפרויקט הזה
ועל הדרך אזכיר גם לעצמי, מחדש, בשביל מה "פרשה ואישה" קיימת.

קרא עוד »

לא נעילה ולא נעליים

היא התיישבה מותשת על ספסלי האבן בחצר בית הכנסת
והביטה בעגלת התינוק המטונפת ובפניו, שעד לפני רגע התעוותו בבכי.
בפנים זעק הקהל הקדוש "ה' הוא האלוקים" שבע פעמים.
אלה הרגעים הגבוהים שמתרחשים פעם בשנה, בתפילת נעילה
והיא, שכל כך חיכתה להם – אאוטסיידרית.
"נו, לא ידעת כבר שאַת מטרד? סוג של?" אמרה לעצמה.

קרא עוד »