הבלוג של יִקְרַת

יש לנו בשורה מרגשת!
בימים אלה אנחנו עובדות על ספר חדש, שיאגד את הטורים הנפלאים של יומן "שנה וברכותיה" האהוב.

מי זוכרת שהיתה כאן מלחמה, מבצע צבאי הרואי, שנמשך 12 ימים והסתיים באותה פתאומיות שבה הוא התחיל?  לפעמים צריך מרחק כדי לראות את הנס שהיינו

ב"ה הערב, בשעה טובה, הבת שלי מתחתנת. 💕 ואני רוצה את הברכות שלכן – וגם את הטיפים שלכן! ✨ אני לא מאמינה שאני כותבת את

ב"ה ימים קשים עוברים על עם ישראל. הלב נקרע, ומתרחב, וחוזר חלילה, ובלי לשים לב כבר למדנו להחזיק את שתי התנועות האלה גם יחד, ולתפקד. איכשהו. ואני

ב"ה בתוך שלל אירועי השבוע הזה, אתמול פתאום צחקנו. מישהי שלחה לנו את התמונה הבאה: מלניה טראמפ, אשת הנשיא הנכנס דונלד טראמפ בטקס ההשבעה הנשיאותיעוטה

ב"ה אז אני יושבת לי ככה, קצת מכונסת, בבוקר של יום שישי. מרגישה את הכבדות שמתגנבת, את ההכנות לשבת שככל שהשנים עוברות, זה נדמה כמו הר שצריך שוב

ב"ה זה קורה לי בכל פתיחת שבוע. הדכדוך הזה, חוסר ההבנה הבסיסי של "מה השבוע הזה רוצה ממני?" והצער הקטן שאני חווה בכל פעם מחדש כשאני

ב"ה השבוע נפתח עלינו בבשורות קשות מאוד.   ישבתי אתמול כואבת, משותקת מול המסך.ניסיתי לכתוב משהו, לתת לעצב צורה ומילים. ויצא לי הסיפור הבא.סיפור קצר בשלושה חלקים. חלק

ב"ה הפוסט הזה נכתב לפני לפני שבועאבל החדשות הקשות דחקו אותו. את יודעת איך זה השנה, אנחנו זזות עם האירועיםהלב מתרחב ומתכווץהפרופורציות כל הזמן מגדירות את עצמן מחדש. ואיך

ב"ה קצת מוזר לדחוס שבע שנים לתוך פוסט אחד. יומרני אפילו. אבל להיפרד – חייבים. למשרד הזה שלנו בירושלים מגיעה פרידה חגיגית. הוא לא סתם "משרד".

ב"ה   את רייצ'ל גולדברג פולין אני מכירה כבר הרבה שנים.  ג'ון, בעלה, למד עם בעלי בתיכון היהודי בשיקגו. והם החליטו לקשור את גורלם בארץ

ב"ה כבר בבוקר, עם היוודע החדשות("הותר לפרסום" נוראי, מוגבר)הצוות ואני ידענו שלא נעלה היום את הסרטון של חבצלת. לא היום, זה לא יום שמח.  טיפל'ה רקע… את הסרטון של