הַמּוֹצִיאָה לָאוֹר

הבלוג של יקרת

יקרת פרידמן, נשואה לעדי, אמא לתשעה. גרה בתקוע. עורכת שיעוריה וספריה של הרבנית ימימה מזרחי והיזמת שמאחורי “פרשה ואישה”.

מאמרים אחרונים:

חרבות ברזל. חלק א’

מאחורי הקלעים של פרשה ואשה קשה לקלוט את זה, אבל אנחנו בפתחו השבוע החמישי ל”חרבות

חרבות ברזל. חלק א’

מאחורי הקלעים של פרשה ואשה קשה לקלוט את זה, אבל אנחנו בפתחו השבוע החמישי ל”חרבות

הַשִּׁעוּר הַשְּׁבוּעִי

כל החידושים, העצות והסיפורים.

מה קורה בשיעור החדש?

לחצי על התמונה

עמוד הפייסבוק של הרבנית:

תש”פ או תש”ף? הנה תגובתנו לאקדמיה ללשון העברית

הרבנית בכלל מעדיפה… שת”פ!

ב”ה
 
זו היתה חתיכת דילמה,
שליוותה אותנו בהכנת יומן “שנה וברכותיה” לשנה זו. 
הצורך לבחור ולהחליט באופן מושכל בין תש”ף לתש”פ איתגר אותנו.
 
כל המומחים, אנשים שתקינות השפה העברית חשובה להם ביותר, 
קבעו חד משמעית: תש”ף. 
תש”ף מסתיימת באחת מאותיות מנצפ”ך, שצורתן משתנה בסוף מילה 
ולכן, לכאורה, ראוי לכתוב תש”ף, בפ”א סופית.   
 
אבל לא יכולנו, פשוט לא יכולנו.
 
עם פ”א סופית תש”ף נשמעה רושפת, לא נעימה
ובואו נניח את זה על השולחן, 
“תש”ף” מזכירה את אש”ף, ארגון הצוררים. האק. 
ואילו אנחנו, מצידנו, עושות הכל כדי שתש”פ תהיה מהממת. 
והרבנית ימימה מה אמרה? 
מי שמכיר אותה יודע שהרבנית עצמה מאוהבת בשפה העברית
עד כדי כך שהיא ממציאה מילים, תקניות ומקוריות ללא ספק : )  
ובוררת ומנגישה לנו מחז”ל מילים כל כך שכוחות, 
עד כדי כך שאני לא מוצאת אותן במילונים ובתוכנות הניקוד…
 
אם תשאלו את הרבנית, היא בכלל רצתה… שת”פ!  
בהינף החלפת אותיות פשוטה, הגענו לשיתוף, שותפות, שיתופים, 
משמעות יפה ומרעננת כל כך. 
זה אכן היה המוטו של היומן שלנו… 
אז… התלבטות. 
 
כדרכי בקודש, הלכתי על חוכמת ההמונים. 
פשוט הוצאתי סקר בקרב קוראותינו – תש”פ או תש”ף?
חד משמעית הן נטו לכיוון תש”פ. שיהיה נעים. 
אגב, כשהצעתי את החלופה של הרבנית, את שת”פ, 
הן ביקשו חזרה את תש”פ. שיהיה ייצוגי. 
 
התקדמנו עם ההכנות ליומן
ועדין, תש”ף נשפה בעורפנו.
 
קוראות ותיקות, שכבר יודעות שאנחנו עובדות על היומן החדש 
כבר החלו לפנות ולבקש – מראש (!!) – שננקוט בעברית התקנית, 
לפי כללי האקדמיה ללשון העברית. 
 
הן שלחו אלינו את ההנחיות של מדור לשון ועריכה בצה”ל,
את מדיניות עיתון מקור ראשון, 
את הפינה של אבשלום קור.
אפילו כתבו לי שלא ירכשו את היומן שלנו אם לא נעמוד בכללים. 
מצד שני, עיון קצר במדפי היומנים בחנויות הראה מרד רבתי… 
ללא יוצא מן הכלל, כל היומנים שהגיעו לחנויות הספרים 
נכתבו עבור שנת תש”פ, תש”פ, תש”פ. 
אף לא יומן אחד עם תש”ף. 
חוכמת ההמונים הראתה את פניה שוב ושוב. 
בלילה שלפני ירידת היומן לדפוס שנתי נדדה. 
הרמתי טלפון לרבנית ימימה קרוב לחצות,
(זה בסדר, ידעתי שהיא חזרה מתוכנית הרדיו שלה).
דאגה בלב איש – ישחנה. אמרתי לה שאני לא רגועה. 
נכון, החלטנו על תש”פ, אבל השפה העברית מה יהא עליה?  
  
המממ. 
 
איזה מזל שהרב חיים מזרחי היה באזור. 
הרבנית סיפרה לו על ההתלבטות
ופתאום אני שומעת אותו אומר: “ברור שתש”פ. 
זה לא ראשי תיבות של מילים, אלא גימטריה. 
זו ספירת השנים מבריאת העולם, נכון? 
בגימטריה, לכל אות יש ערך מספרי נקוב. 
בשעה טובה אנחנו מגיעים לשנה ה-5780 מבריאת העולם
פ”א בגימטריה 80
אבל בצורתה הסופית, ערכה המספרי של ‘ף’  שווה ל-800
על פי שיטת הגימטריה “חישוב סופיות”. 
לפי זה, 
 
פפפפפ…. איזו הקלה. התרת ספקות מושלמת! 
האקדמיה מבקשת צורנות. 
אנחנו מבקשות מהות. 
כן, מחוברות לבריאת העולם, לגמרי. 
השבוע, לפני 5780 שנים, החלה בריאת העולם. 
ה’ אמר יהי אור, ויהי אור. 
ואנחנו – ביומן הזה, רק ביקשנו דבר אחד: 
שכל אחת ואחת כאן, תהיה אישה-בריאה,
אישה-creation. 
 
אז זהו >> תש”פ! 
 
והאמת, לא משנה איך תבחרו לכתוב אותה,
יהי רצון שתהא השנה הזו
שנת פלאות. 
שנת פדיון. 
שנת פרנסה.
שנת פגישה בין חלקי העם.
שנת פדות. 

הַמּוֹצִיאָה לָאוֹר

הבלוג של יקרת

יקרת פרידמן, נשואה לעדי, אמא לתשעה. גרה בתקוע. עורכת שיעוריה וספריה של הרבנית ימימה מזרחי והיזמת שמאחורי “פרשה ואישה”.

תש”פ או תש”ף? הנה תגובתנו לאקדמיה ללשון העברית

הרבנית בכלל מעדיפה… שת”פ!

ב”ה
 
זו היתה חתיכת דילמה,
שליוותה אותנו בהכנת יומן “שנה וברכותיה” לשנה זו. 
הצורך לבחור ולהחליט באופן מושכל בין תש”ף לתש”פ איתגר אותנו.
 
כל המומחים, אנשים שתקינות השפה העברית חשובה להם ביותר, 
קבעו חד משמעית: תש”ף. 
תש”ף מסתיימת באחת מאותיות מנצפ”ך, שצורתן משתנה בסוף מילה 
ולכן, לכאורה, ראוי לכתוב תש”ף, בפ”א סופית.   
 
אבל לא יכולנו, פשוט לא יכולנו.
 
עם פ”א סופית תש”ף נשמעה רושפת, לא נעימה
ובואו נניח את זה על השולחן, 
“תש”ף” מזכירה את אש”ף, ארגון הצוררים. האק. 
ואילו אנחנו, מצידנו, עושות הכל כדי שתש”פ תהיה מהממת. 
והרבנית ימימה מה אמרה? 
מי שמכיר אותה יודע שהרבנית עצמה מאוהבת בשפה העברית
עד כדי כך שהיא ממציאה מילים, תקניות ומקוריות ללא ספק : )  
ובוררת ומנגישה לנו מחז”ל מילים כל כך שכוחות, 
עד כדי כך שאני לא מוצאת אותן במילונים ובתוכנות הניקוד…
 
אם תשאלו את הרבנית, היא בכלל רצתה… שת”פ!  
בהינף החלפת אותיות פשוטה, הגענו לשיתוף, שותפות, שיתופים, 
משמעות יפה ומרעננת כל כך. 
זה אכן היה המוטו של היומן שלנו… 
אז… התלבטות. 
 
כדרכי בקודש, הלכתי על חוכמת ההמונים. 
פשוט הוצאתי סקר בקרב קוראותינו – תש”פ או תש”ף?
חד משמעית הן נטו לכיוון תש”פ. שיהיה נעים. 
אגב, כשהצעתי את החלופה של הרבנית, את שת”פ, 
הן ביקשו חזרה את תש”פ. שיהיה ייצוגי. 
 
התקדמנו עם ההכנות ליומן
ועדין, תש”ף נשפה בעורפנו.
 
קוראות ותיקות, שכבר יודעות שאנחנו עובדות על היומן החדש 
כבר החלו לפנות ולבקש – מראש (!!) – שננקוט בעברית התקנית, 
לפי כללי האקדמיה ללשון העברית. 
 
הן שלחו אלינו את ההנחיות של מדור לשון ועריכה בצה”ל,
את מדיניות עיתון מקור ראשון, 
את הפינה של אבשלום קור.
אפילו כתבו לי שלא ירכשו את היומן שלנו אם לא נעמוד בכללים. 
מצד שני, עיון קצר במדפי היומנים בחנויות הראה מרד רבתי… 
ללא יוצא מן הכלל, כל היומנים שהגיעו לחנויות הספרים 
נכתבו עבור שנת תש”פ, תש”פ, תש”פ. 
אף לא יומן אחד עם תש”ף. 
חוכמת ההמונים הראתה את פניה שוב ושוב. 
בלילה שלפני ירידת היומן לדפוס שנתי נדדה. 
הרמתי טלפון לרבנית ימימה קרוב לחצות,
(זה בסדר, ידעתי שהיא חזרה מתוכנית הרדיו שלה).
דאגה בלב איש – ישחנה. אמרתי לה שאני לא רגועה. 
נכון, החלטנו על תש”פ, אבל השפה העברית מה יהא עליה?  
  
המממ. 
 
איזה מזל שהרב חיים מזרחי היה באזור. 
הרבנית סיפרה לו על ההתלבטות
ופתאום אני שומעת אותו אומר: “ברור שתש”פ. 
זה לא ראשי תיבות של מילים, אלא גימטריה. 
זו ספירת השנים מבריאת העולם, נכון? 
בגימטריה, לכל אות יש ערך מספרי נקוב. 
בשעה טובה אנחנו מגיעים לשנה ה-5780 מבריאת העולם
פ”א בגימטריה 80
אבל בצורתה הסופית, ערכה המספרי של ‘ף’  שווה ל-800
על פי שיטת הגימטריה “חישוב סופיות”. 
לפי זה, 
 
פפפפפ…. איזו הקלה. התרת ספקות מושלמת! 
האקדמיה מבקשת צורנות. 
אנחנו מבקשות מהות. 
כן, מחוברות לבריאת העולם, לגמרי. 
השבוע, לפני 5780 שנים, החלה בריאת העולם. 
ה’ אמר יהי אור, ויהי אור. 
ואנחנו – ביומן הזה, רק ביקשנו דבר אחד: 
שכל אחת ואחת כאן, תהיה אישה-בריאה,
אישה-creation. 
 
אז זהו >> תש”פ! 
 
והאמת, לא משנה איך תבחרו לכתוב אותה,
יהי רצון שתהא השנה הזו
שנת פלאות. 
שנת פדיון. 
שנת פרנסה.
שנת פגישה בין חלקי העם.
שנת פדות. 

31 תגובות

  1. האות ‘ף’ מרמזת על חרון אף
    והראיה- שכתוב בספרים שבברכת המזון אין בכלל אות ‘ף’ כי מי שמברך אותה כראוי מתוך הכתב- ניצול מחרון אף.

    אז למה להשתמש באות שמסמלת כזה דבר נורא?

  2. ראשית שלום וברכה,
    התשובה הגיעה מלמעלה.
    זה ממש לא על דרך המזל שהרב “היה שם” אין עיקריות הכל משמיים.
    מחכים מעצים ומחבר למקורות .
    והכי נעים לאוזן.
    אני נהנית מהיומן שבתי קונה לי כי אני גרה בחו”ל וברור שגם מהשיעורים .
    אסיים בברכה לרבנות ימימה שהוא עולם יפתח לה מעייני תורה להאציל על כול ברואיו.
    ולך עקרת פרידמן יקרה מכל שהוא עולם יפתח לך מענייני חוכמה לערוך בקלות ובזריזות ובאהבה.
    בברכת שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל.

  3. שלום
    ברור שתש”פ ותסלח לי האקדמיה . אופן כתיבת ה פ היא פתוחה מקדימה ( ובעלת בסיס רחב) ודומה לפה ואנו מבקשים שנה שתפתח בפריחה , בשמחה , בשורות טובות וכל מה שמתבקש .
    לעומתה ה ף עומדת על רגל אחת והיא סופית . כל שנה מתחילה בסימן פתיחה חדשה.

    שנה טובה

  4. את פשוט נפלאה!!!
    שנה טובה ומתוקה, כמוך, יקרת!
    וכמובן….
    עם המשך שפע משפעת הרבנית ימימה…
    שנזכה כולנו

  5. אכן גם אני בעד התש”פ, השנה תהא שנה של פריחה, פרנסה טובה, פריון, פיוס, ועוד ועוד.
    שנה טובה!

  6. כה לחי!
    זה יפה לראות את החיבור העמוק של כל אות ותג
    לכל פרט קטן מחיינו.

    שנה טובה מבורכת ומתוקה לכל עם ישראל!

  7. שנת 1984 תשמ”ד איני זוכרת מה האקדמיה אמרה אך כולנו קראנו לה תשד”מ…
    שנת תש”פ בעיני צריכה להיות שנת שת”פ שיהיו שיתופי פעולה בין כל חלקי העם. יש המנסים להפריד אנו נהיה כאהרון הכהן אוהב שלום ורודף שלום לא משנה מהן דעותינו וקיום מצוות….כולנו בניו של בורא עולם שישפיע על עם ישראל שפע רוחני וגשמי מאוצרו הטוב.
    שנה טובה.

  8. מזדהה מאד עם חכמת ההמונים ועם תש”פ.
    אהבתי את האישה בריאה = אישה creation
    עלינה והצלחה ועשינה חיל
    שנה טובה וברוכה, שנת אושר ויישוב הדעת,
    שנה של גאולה וישועה.

  9. ברור שצ”ל תש”פ ולא תש”ף ולו מהסיבה הפשוטה שתש”פ היא לא השנה האחרונה שאין אחריה חלילה עוד שנים, שנה הבאה תהיה בעז”ה תשפ”א, תשפ”ב וכו’, ואילו בתש”ף זה לא אפשרי, כי זו האות הסופית שאין אחריה…

  10. נהנתי והתענגתי על התלבטותכן ותשובתכם בנושא תש”פ או תש”ף. אני מסכימה עימכם ב 100% החלטתן נכון לעניות דעתי. הצורה חשובה לא פחות מהתקינות ואני משתדלת לדבר בעיברית תקנית, אך תש”פ היה נכון לי מן ההתחלה ושמחתי שהרב חיים מזרחי נתן לכן את החותמת להחלטתכן. ישר כוח על כל עמלכן כל השנה… ובע”ה גם השנה החדשה תהיה פוריה ושנת שיתוף אמן.

  11. [9.9, 8:56] מעבירה את דברי הרב ראובן עוזיאל שליט”א רב צפון השומרון ורב הישוב טל מנשה:” דבר זה מסורת הוא בידינו מאבותינו בכל הספרים שנדפסו עד היום. צא ולמד: בספר תהלים – פרק ק”כ, ק”מ, ק”נ… כיוצא בזה במסכתות שיש בהן יותר מ-120 דפי גמרא (כגון: שבת, בבא בתרא, יבמות ועוד) – נדפס תמיד קכ, וגם – קמ, קנ (ולא קך, קם, קן). כיוצא בזה ב”שולחן־ערוך” בכל מספּרי הסימנים: ק”כ, ק”מ, ק”נ, תר”כ, תר”מ וכדומה.
    ☝תגובת הרב עוזיאל שליט”א רב צפון השומרון לקביעת האקדמיה. ואוסיף לאיחולים שתהא שנת פתחית שערי שמיים לתפילתינו פתיחת ליבותינו לשמיים ופתיחת ליבינו איש לרעהו. שנה בה יהיה פתחון פה למייחלים לך. אמן כי”ר.

  12. פשוט ומקסים…גם אני מעדיפה תש”פ נשמע באמת יותר נעים …וברגע שחיברתם לבריאת העולם אז בכלל…תודה לכם ותודה לה’…

  13. ברור שתש”פ.
    גם לפי האקדמיה העברית.
    משתי סיבות:
    1 כאשר ראשי התיבות נהגות כמילה כמו עב”ם למשל אז צריך לכתוב באות סופית אך כאשר ראשי התיבות נקראות באותיותיהן אז צריך לכתוב באות הרגילה. כמו מ”מ (מפקד מחלקה) ותש”פ (נקראת תי”ו שי”ן פ”א)
    2. כאשר ראשי התיבות מסתיימות באות דגושה כמו למשל שב”כ או שת”פ אז צריך לכתוב באות רגילה.

    יישר כח.

  14. כאשר האות פ’ מודגשת היא כתובה באות הרגילה ולא בצורתה הסופית.
    כמו: קרפ- צרפתי,
    קטשופ,
    שב”כ ולא שב”ך
    מע”מ ולא מע”ם
    תהיה שנה טובה ומתוקה

    1. לגבי קרפ- צרפתי, קטשופ, שב”כ.
      אין בעברית פ’ סופית דגושה
      וכן נראה לי שאין כ’ סופית דגושה עם שווא

  15. מעולה שבחרתן תש”פ.

    לדעתי, גם צורנית זה נראה יפה יותר בעין.

    ה”פ” הרגילה ולא הסופית.

    אני מבחינתי כותבת תש”פ..

    לא מתחברת ל – “ף”.

    שתהיה שנה טובה,

    שנה של פריחה בכל התחומים.

  16. מסכימה איתכן.אני מלכתחילה לא הבנתי מה ההתלבטות בכלל!
    יישר כוח על העיקשות החכמה!!!תש”פ!!! יחי ההגיון הבריא.

  17. ב”ה, ברור שתש”פ!
    תתכבד האקדמיה ללשון העברית, ותמצא לעצמה קודם כל שם בעברית…..
    שנה טובה מבורכה ומתוקה ♥️?

  18. יישר כח על בחירת התש’פ.
    כחובבת גימטריה התחברתי מאד לפירוש שנתן הרב חיים.
    ושתהיה לנו שנת פרשנות נכונה.
    המשכנה לעשות חייל
    נאוה

  19. הערה לרב חיים!
    להלן העתק מתוך האקדמיה שמתייחסת כבר לרעיון של הרב חיים:

    כותרת: “הערה בנוגע לערכים המספריים של האותיות הסופיות”

    “יש שנתנו לאותיות הסופיות ערכים מספריים נבדלים מן הערכים המספריים של האותיות המקבילות הרגילות. לפי שיטה זו, ך היא 500, ם – 600, ן – 700, ף – 800, ץ – 900. ואולם שיטה זו לא קנתה אחיזה של ממש, והא ראיה שאין כותבים את ספרת המאות בשנים העבריות באות סופית אלא בצירופי אותיות (לדוגמה: כותבים תשע”ט ולא ןע”ט). כמו כן כבר מצינו את הצירוף “ק”ן טעמים” (=150 טעמים), ולא חששו מן הנו”ן הסופית.”

  20. להלן העתק מתוך האקדמיה שמתייחסת כבר לרעיון של הרב חיים:

    כותרת: “הערה בנוגע לערכים המספריים של האותיות הסופיות”

    “יש שנתנו לאותיות הסופיות ערכים מספריים נבדלים מן הערכים המספריים של האותיות המקבילות הרגילות. לפי שיטה זו, ך היא 500, ם – 600, ן – 700, ף – 800, ץ – 900. ואולם שיטה זו לא קנתה אחיזה של ממש, והא ראיה שאין כותבים את ספרת המאות בשנים העבריות באות סופית אלא בצירופי אותיות (לדוגמה: כותבים תשע”ט ולא ןע”ט). כמו כן כבר מצינו את הצירוף “ק”ן טעמים” (=150 טעמים), ולא חששו מן הנו”ן הסופית.”

  21. בלוח דבר בעתו יש מאמר מפורט ומעניין שמסביר שאין שום סיבה להעדיף תש”ף על פני תש”פ.

    הרעיון של הרב חיים מוזכר שם בשם הרבי מליובאוויטש זצ”ל.

    כתובת המאמר:
    https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=sites&srcid=ZGVmYXVsdGRvbWFpbnxobHVhY2h8Z3g6M2FiMWIyMjYxMDIxYTUzNQ

    או בכתובת הזאת:
    https://sites.google.com/site/hluach/main

    העיקר שנה טובה

  22. מאד מאד משונה מה שכתוב כאן.
    ההחלטה לאותיות סופיות יש גימטריה שונה איננה מוכרחת.
    הצורה ‘תש”פ’ מזכירה מילים לעזיות (חלילה).
    ובעבר אכן נהג העולם בדרך כלל לכתוב אותיות סופיות.
    כך למשל בשמות (איך כונה רבי אליהו מזרחי ? – רא”ם ולא רא”מ)
    וגם בתאריכים (תר”ן ולא תר”נ, תש”ם ולא תש”מ).

    דווקא האקדמיה, טעמיה עמה (https://hebrew-academy.org.il/2018/09/13/%d7%a9%d7%a0%d7%aa-%d7%aa%d7%a9%d7%a3/) נראית כצודקת הפעם.

    1. דווקא הרבי מליובאוויטש זיע”א כתב שבספרים רגילים לכתוב באות רגילה ולא באות סופית (וזה באמת הרבה יותר מצוי, ויעיד מי שרגיל בספרי היהדות לדורותיהם). תמיד היה מי שכתב באות סופית, אבל זה החריג ולא הכתיבה בפא רגילה.

      במאמר שבלוח דבר בעיתו צוטט גם שו”ת רבבות אפרים כמסכים להכרעה הזאת. ולפי האמור שם דווקא אין שום סיבה להעדיף את האות הסופית.

  23. פ’ סופית לא מעודדת ליצירת המלים הנ”ל ( שנת פלאות. שנת פדיון שנת פרנסה וכו’). היא סותמת את הגולל על כל יצירתיות מהסוג הזה. פ’ לא סופית, לעומת זאת, מזמינה אינטואיטיבית לצרף אליה אותיות, היא מאפשרת לדברים חדשים לקרות השנה מתוכה. בחרתן נכון, ובכל מקרה לא נצטרך לדון בסוגייה עד לעשור הבא. 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה חדש?

אירועים קרובים / פוסטים / על המדף

על המדף

מבצע
הַזְמָנָה לְשִׂמְחָה
איך בוראים עולם שמח מתוך עולמות שבורים מאד? הרבנית ימימה מתחקה אחר סודות השמחה בספר...

אירועים קרובים

השיעור בשערי חסד

שיעור הדגל הירושלמי, פתוח לקהל

מתוך הבלוג של יקרת

כתוב את הכותרת כאן

קרדיטים לצלמים

אריק סולטן | אפרת אשל | נעמה שטרן – מגזין “מוצש” | רעות קורנפלד – מגזין “פנימה” | איילה אדרי | משה אליהו | יקרת פרידמן

סדרת תוכן:

נָשִׁים בַּתָּנָ"ךְ

סיפורן המופלא של עשר גיבורות תנ”כיות,
שמוסרות לנו פיסות חוכמה נצחיות. 

הרבנית ימימה מביאה את קולן של אימהות,
נביאות ומנהיגות מהימים ההם, לזמן הזה. 

באדיבות מיזם “רגע של חכמה”.

נגן וידאו

הֵרָשְׁמִי וְקַבְּלִי בְּמַתָּנָה >

הַשִּׁיעוּר הַשְּׁבוּעִי

שיעור אחד במתנה

פרשת השבוע תמיד, אבל תמיד, תפרש לך את השבוע שלך. זה הקסם שלה. היא כמו מכתב אישי מאלוקים.
 
וזה מה שאנחנו עושות בשיעור: מפרשות. לומדות את האקטואליה, נכנסות לרזולוציות העדינות ביותר בחיי אישה, מחכימות וטועמות טעם גן עדן. מכאן נצא זקופות יותר, שמחות ומנוחמות, ועם יכולת מוגדלת להשפיע הלאה, על אהובינו. 
 
היום, אנחנו מזמינות אותך.  
äøáðéú éîéîä îæøçé
öéìåí àøé÷ ñåìèï 
20.01.2021

הֵרָשְׁמִי וְקַבְּלִי בְּמַתָּנָה: >

דַּפֵּי זָהָב

רעיון קצר ומשמעותי,
תורה שמתכתבת עם האקטואליה.
חיזוקית מלאת השראה לקחת איתך לדרך

פעם בשבוע אצלך במייל, ללא עלות.

הֵרָשְׁמִי וְקַבְּלִי בְּמַתָּנָה >

סדרת תוכן:

נָשִׁים בַּתָּנָ"ךְ

סדרה מתוך ‘רגע של חכמה’ עם הרבנית ימימה מזרחי.
סיפורם המופלא של 10 נשים מהתנ”ך. 
להתחבר מחדש למידות הטובות ולאיכויות הפנימיות
של הדמויות מהתנ”ך: האימהות, הנביאות
והמנהיגות שלנובעבר ובהווה.

נגן וידאו

לִצְפִיָּה בַּסִּדְרָה, הָרִשְׁמִי: