אחרי 350 גליונות שכבר נהיו למותג, אנחנו משחררות את דפי הזהב לדרכם ומחפשות את הדבר הבא.
ב"ה
קשה להחליף קונספט, בפרט מנצח.
לעצור הרגל ותיק? קשה ממש.
להגיע להכרעה של: די, לא עוד –
וואו, זו לפעמים קריעת ים סוף.
והשבוע, החלטנו לקרוע לנו ים קטן.
דפי זהב,
הקונספט שזכה לכל כך הרבה אהבה,
הגיע מבחינתנו למיצוי.
החלטנו לעצור.
אני לא סגורה על עד כמה הצעד הזה גדול עבור כלל האנושות
(והוא בטוח גדול)
(והוא בטוח גדול)
אבל במיקרוקוסמוס היפה של פרשה ואשה,
מדובר בהחלטה די דרמטית.
נחזור אחורה בזמן,
לנקודת הפתיחה של דפי הזהב:
קיץ, שנת תשע"ד
ולמניינם: 2014.
פרשת השבוע: בלק.
בדיוק נמצאו גופות שלושת הנערים החטופים.
בשבוע שלאחר מכן התחיל מבצע צוק איתן בעזה.
קיץ מאוד טעון, אינטנסיבי, מתוח.
זמנים שכאלו מחלצים מאיתנו מעשים יוצאי דופן והרבה אמוציות.
בשעה הסוערת ההיא, ראיתי את הרבנית ימימה
מחלצת מעצמה תורה מדהימה עבורנו.
הרבנית התייחסה לאירועים הללו בהרחבה.
המנויות של פרשה ואשה זכו להתחבר להתרחשויות
מתוך שפע אמונה, שכל, איתנות.
עוד דבר שקרה באותו הקיץ,
הרבנית הגיעה לכל כך הרבה ניחומי אבלים, שלא נדע
ותחושת השותפות והנשיאה בעול המשותף הלכה והתחזקה.
מתוך הרגשת הכאב והחירום
ביקשנו לתת חלקים מהשפע של השיעור
למעגלים רחבים יותר.
כך התחילו הדפי-זהב –
רעיון קצר לדרך, מתוך השיעור המלא.
מעין "חיזוקית" כתובה
ועם נופך אקטואלי.
אני אפילו לא זוכרת מאיפה הגיע לי השם הזה,
"דפי זהב",
שם שכבר הפך למותג.
הוותיקות שבינינו אולי זוכרות את הספר הצהוב המיתולוגי
עם רשימות של כל בעלי המקצוע שקיימים עלי אדמות
ספר שבעבר היה מודפס ומחולק בחינם בכל בית
("תן לאצבעות ללכת במקומך, דפי זהב…" מי זוכרת את הפרסומת?)
בקיץ 2014 המדריך הזה כבר היה דיגיטלי
אבל השם, "דפי זהב", נחקק אצלי
וגייסתי אותו אלינו בצו 8.
אני לא אשכח את הקיץ ההוא.
68 חיילים נהרגו במבצע צוק איתן.
מעל 1400 אזרחים ישראלים נפצעו.
מנהרות הטרור נחשפו.
שמותיהם של הדר גולדין ואורון שאול נחרטו בזכרוננו.
הם נשארו שם, בעזה.
הרבנית ימימה הגיעה לנחם אבלים מסביב לשעון
ולא הפסיקה ללמוד וללמד.
באותם ימים הרגשתי שהרבנית הופכת להיות
המנחמת הלאומית (לצערה) כמו גם הפרשנית הלאומית.
אלפים הצטרפו אלינו לרשימת התפוצה
כדי לקבל את דפי הזהב במתנה.
קהילת המנויות על השיעור המלא – גדלה בקצב אספוננציאלי.
הטעימה הקטנה הזו הניעה נשים רבות כל כך
לרצות לקבל את המהדורה המלאה של השיעור, בתשלום.
אינספור תגובות הגיעו אלינו וגם למייל האישי של הרבנית
שבכל פעם הראו לנו שדפי הזהב "נגעו בנקודה".
זו הייתה ההתחלה.
דפי הזהב נכנסו אצלנו לנוהל יום ד'.
אני עוברת על הארכיון, וואו,
שנתיים של קורונה, למען ה'.
אסון מירון.
דונלד טראמפ נבחר לנשיא ארה"ב
ארבע מערכות בחירות בישראל
וכמובן, אירועים שבשגרה:
פתיחות שנה"ל.
חופשים גדולים. ניקיונות פסח.
הכנות ליום כיפור.
גם אירועים אישיים נכנסו לדפי הזהב,
כמו חתונות של הילדים של הרבנית ימימה
והפיכתה לסבתא שוב, ושוב, ושוב…
ותמיד התפעלתי מהכישרון של הרבנית
לקחת אירוע אקטואלי ולחבר אותו
לפרשת השבוע, לחיים שלנו, לחוכמת נפש נצחית.
לקשור הכל ביחד במהלך מלא שכל והשראה.
מתישהו התחלנו לתרגם את הרעיון התמציתי הזה גם לאנגלית.
ופתאום זה קרה.
בשבוע שעבר, פורים קטן תשפ"ב
16/2/2022 למניינם
בפרשת כי תשא
שלחנו את גיליון מס' 350.
באותו היום ירדה עלינו ההבנה ש… די.
הקהילה שלנו נמצאת בהרבה פלטפורמות
הווצאפ כבש את מקום הסמס
הפייסבוק כבר נראה מיושן ליד האינסטגרם
הכל זז.
גם אנחנו רוצות לזוז.
"גם דפי זהב המיתולוגי כבר לא נותן לאצבעות ללכת", אומרת הרבנית.
פייסבוק, אינסטגרם…
אם אתן לא בפלטפורמות האלה, זה מצוין,
תמשיכו כך. הן כל כך שואבות…
ואם כבר נפלתן ברשת, תנו לנו לייק ועוקב.
אנחנו מעלות כאן בשוטף עדכונים וסרטונים ותורות קצרצרות
והרבה, הרבה יופי.
אז מה עכשיו?
בעולם שבו הכל זז,
מה נשאר קבוע?
השיעור.
הלימוד המלא, השופע.
בסוגריים אני חייבת לומר
שבאיזשהו מקום הרגשתי חוסר נעימות, אפילו.
כאילו השם המפוצץ הזה, "דפי זהב"
הוא קצת בגידה בשיעור.
כי איך זה שהרעיון הקצר זוכה למיתוג גבוה מאוד
לעומת הדבר האמיתי
ולעומת קהילת הלומדות החרוצה והמרגשת שלנו.
ספינת הדגל של פרשה ואשה היא השיעור – המלא.
כאן הרבנית מחויבת לגמרי.
למעגל הפנימי של המנויות היא שומרת את הלב.
שם ההתרגשות שלנו עולה על גדותיה בכל שבוע.
אנחנו חוזרות לרכז את כל הכוחות ליהלומים של השיעור.
אהובות,
קשה עליי הפרידה.
כעורכת כל כך מעורבת, אני מחוברת בכל נימי נפשי לכל מילה.
במשך 350 שבועות כמעט רצופים,
מרביתכן קיבלתן למייל את דפי הזהב היקרים.
חתיכת תקופה.
רגע, ומה ימלא את החלל?
(בינינו, כבר התרגלנו לקשר המתוק הזה אתכן בימי רביעי…)
עם יד על הריאות, אני לא יודעת.
אולי נכין תוכן חגיגי לראשי חודשים?
אולי נכניס אתכן אל מאחורי הקלעים של מה שקורה אצלנו?
אולי אוספים של המתרחש אצלנו ברשתות?
ואולי יש לכן רעיון?
נשמח לשמוע!
ובכלל, כאן המקום לספר לנו מתי דפי הזהב נגעו לכן בלב
פגעו בנקודה
ודייקו לכן איזו אמת פנימית יפה.
כתבו לנו בתגובות!
ופתאום אני קולטת – וואי וואי וואי,
איזו קהילה מדהימה יש כאן
נשים שמחוברות אישה לרעותה על ידי המילים היפות בעולם
מילים של תורה, תפילה, לימוד מרומם.
תבורכו
שנזכה להמשיך לשמח אתכן.
אמן.
