אבני קודש

לתת לנערים מקום בעולם
“אבני קודש” – 
בית שכולו אהבה

“בעצם, פתחתי ישיבה לאימהות
הרבה לפני שפתחתי ישיבה לבחורים.
אני לא מוכנה שאמא תביט בי במבט הכואב הזה
ותגיד: ‘לילד שלי אין מקום בעולם’.”

הרבנית ימימה מזרחי על בית “אבני קודש”,
המקום שפתחה והקימה עבור נערים בסיכוי

 

זה לא נפוץ, לראות אישה אחת, עסוקה ועמוסה לעייפה
מעמיסה על כתפיה 50 ילדים ששייכים בכלל להורים אחרים…
אבל כך בדיוק עשתה הרבנית ימימה
כשהקימה ביחד עם אישהּ, הרב חיים מזרחי,
את בית “אבני קודש” עבור נערים שנפלטו מכל המסגרות. 


מה גרם לרב ולרבנית להתמסר באופן טוטאלי לנערים שהם לא מכירים?

זה בנפשם. כבר שנים שהם יוצאים לכיכרות
ומפתחים שיחה מלב אל לב עם נערות ונערים
בלי שיפוטיות ובלי ביקורת ועם המון עין טובה.


“מאז ומעולם אהבתי אבנים יקרות”, אומרת הרבנית ימימה.

לכן משהו מזדעזע בי כשאני רואה אבן יקרה מתגוללת לה
מבלי שאיש מבחין בערכה…
אבנים כאלה אפשר לראות בלילות בכיכרות.
כך משתפכות להן אבני קודש, ואפשר לחרוז אותן,
ואפשר לענוד אותן
ואפשר לשבץ אותן בכתרו של מלך.
זכינו אנחנו, ברוך השם, לשבץ את האבנים היקרות האלה,
בתכשיט מרהיב ושמו ‘אבני קודש’.”


הרב והרבנית מחזיקים את המקום בתנאים פיסיים מאתגרים.
אחזקת המקום עולה כ-70 אלף ₪ בחודש.
חלק קטן מהסכום משולם על ידי משפחות הנערים
והיתר – על כתפי הרבנית ימימה עצמה.
“פרשה ואישה” זוכה ליטול חלק חשוב במפעל הזה,  
כאשר חומש (20%!) מהרווחים מופנה ל”אבני קודש”.

“האמת? אלה לא הילדים שלי”, הרבנית אומרת.
“הם של ההורים שלהם, והם במידה מסוימת שלי
אבל באותה מידה הם גם של כולנו.
כתוב: וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ.
את רואה מישהו שהולך ונהיה נמוך,  ואת נותנת לו יד ותומכת בו,
כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלֹקֶיךָ.
וחז”ל אומרים על המילה “בגלל”: גלגל סובב בעולם.
איש לא יודע מתי זה יהיה הילד שלו או הילדה שלה
והיום זה תורי לדאוג לילדים של אחרים”.


ההזדמנות הגיעה בסביבות פורים תשע”ה (2015),
כאשר התפנה מבנה במושב עמינדב שבהרי ירושלים.
“התחלנו עם חמישה נערים.
החלטנו שכל עוד זה תלוי בנו,
ברחוב הם לא יסתובבו.
לא פרסמנו את הישיבה בשום מקום,
אבל חמשת הראשונים הלכו והתרבו.
הם מגיעים ומתדפקים על הדלתות, החלונות ועל הארובה שאין…”

כיום, בית אבני קודש מונה כ-50 נערים ובחורים מכל הגוונים. 
הם הגיעו מרחובות ירושלים, מהגבעות, ממקומות שקשה לדמיין.
כאן הם גרים, לומדים, מטפלים בחיות
מכאן הם יוצאים לעבודה ולפעולות התנדבות.
כאן הם זוכים לאמון מלא, למפלט מהניכור החברתי שהיה מנת חלקם.
כאן הם משיבים אהבה, בכפל-כפליים.

 

“אני רק יכולה לומר עליהם בהתרגשות: אין כמוהם, אין. יהלומים”,
הרבנית ימימה אומרת.
“בכל יום אני לומדת מהם עשרים אלף שיעורים.
שיעורים בפרגון. בדיבוק חברים. ברצון אדיר לעלות.
שיעורים בהכרת הטוב, באילתור, בכיבוד אב ואם,
שיעורים במחילה, בתפילה. במה לא.
והכי מדהים לראות נערים שנפלטו מכל מסגרת אפשרית,
והם פשוט מורים לחיים.”

 

לתרומה ישירה לבית אבני קודש לחצי כאן